בצהרי יום רביעי, הובן במטכ"ל כי באירועי הלחימה בהר הדרוזים בסוריה טמון איום להסלמה זירתית שעלולה לצאת משליטה. בהתאם, הועברו כוחות מזירת עזה לזירת הגולן.
בליבת כל החלטה אסטרטגית שזורה דילמה בין דרכים שאינן מתיישבות זו עם זו. כך גם בשיקולים להחלטה לעצירת פעולות הצבא בסווידא שבסוריה, היו טענות בעד ונגד בעלות מידה לא מבוטלת של הגיון.
שני ממדים של אינטרס אסטרטגי
מצד אחד מדינת ישראל לא הייתה יכולה לעמוד מנגד בהתעלמות מציפיית אזרחיה הדרוזים להיחלץ להגנת בני העדה, שהותקפו ואף נטבחו באכזריות. מצד שני, ראוי לישראל לשקול היטב את צעדיה בהתערבות במדינה ריבונית שיש ביחס אליה סיכוי לסיום מצב המלחמה בתהליך הסדרי.
למול הדילמה, ההחלטה המתקבלת במצבים כאלה מתקבלת במודעות למתח בין הדרכים המנוגדות, במאמץ למצוא ביניהן נקודת איזון מיטבית. בכל זאת, מרגע שהתקבלה ההחלטה, רצוי להבהיר את השיקולים להתגבשותה.
ההכרח שהביא את צה"ל להתערבות ישירה נגד צבא סוריה החדש, ולפגיעה בסמלי שלטון בדמשק, כרוך בשני ממדים של אינטרס אסטרטגי. בממד הראשון, כלול השיקול המוסרי הטהור. הטבח שנעשה באזרחים דרוזים על ידי כנופיות ג'יהאדיסטיות ועל ידי כוחות הצבא של א-שרע, לא יכול שלא לעורר חובת התערבות למניעתו. היה בהחלט מצופה מכל מנהיגי המדינות המתוקנות במערב, במיוחד בארה"ב, להכיר בחובתם הבסיסית לעשות ככל יכולתם לעצירת מעשי טבח כאלה.
הממד השני הוא אסטרטגי פרגמטי. בסוריה המתעצבת מחדש לאחר נפילת משטר אסד, מעורבות מספר מדינות שכנות להשגת השפעה וכוח. הטורקים פועלים שם בתיאום עם קטאר להרחבת מרחבי שליטתם האזורית. גם לסעודיה, לירדן לעיראק, כמו גם לאיראן, ישנם אינטרסים לנוכחות והשפעה.
ישראל אינה רשאית להסתגר בתחומי "הווילה בג'ונגל"
לכולם עניין בהשפעה על מגמות התפתחות של סוריה בעתיד. במבט הזה, ישראל, כשכנה מאוימת, אינה רשאית להסתגר בתחומי "הווילה בג'ונגל" בציפייה פסיבית למשהו טוב שיקרה. החובה הישראלית להגנת הדרוזים מפני כוחות איסלאמיסטים ג'יהאדיסטים, מזמינה את ישראל כהזדמנות לפעילות צבאית הומניטרית, לחיכוך במרחב הסורי. זו הזדמנות להקרנת כוח שמבטאת את העניין הישראלי בהשפעה אקטיבית על מגמות התפתחותה של סוריה.
ישנן טענות המזהירות מפני ההתערבות הישראלית, כפעולה המחוללת שינוי כיוון לרעה בהתייחסות המשטר החדש בדמשק לישראל, עד כדי החמצת פוטנציאל ההסדרה והשלום עם סוריה החדשה. כאילו בפעולתה זו, שפגעה ישירות בצבא סוריה, שרפה ישראל את הגשר לשלום.
אלא שהגשר החייב להבנות בין ישראל לסוריה אינו יכול להיות גשר של נייר. גשר איתן למגמה הסדרית חייב להיות מושתת על הכרה הדדית באינטרסים של סוריה וישראל, בהם האינטרס הישראלי להגנת זכויות העדה הדרוזית ויתר המיעוטים בסוריה.
אחמד א-שרע בוודאי ידע והבין את מידת המחויבות הישראלית להגנת בני העדה הדרוזית. אם אכן התעלם מכך במודע, ישראל קיבלה ביטוי מעשי להערכת ממשות המגמה הסורית להסדרים. בהיבט זה, ההתרחשות השבוע בהר הדרוזים זימנה לישראל הזדמנות לבחינת האינטרסים של א-שרע במגמת ההסדר עם ישראל, מתוך חיכוך שמחייב בירור נוקב.
הדרך בה תצליח ישראל להבהיר לכל הגורמים במרחב את חובתה להגנת הדרוזים בסוריה היא הדרך שגם תאפשר לה להשפיע מתוך עמדת כוח על כיווני התפתחותה של סוריה החדשה. בכך, לפעולותיה של ישראל תהיה השפעה בצומת הדרכים בין הדרך ליציבות ושגשוג במערכת היחסים ההדדית, לבין משטר גבולות הממשיך להתקיים באיום הדדי.
בהעמדה כזו של הניווט המדיני הישראלי ביחס לסוריה, ההחלטה להתערבות צבאית השבוע, הייתה לגמרי הכרחית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו