"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ניסוי, טעייה וטילים היפר-סונים: תחקיר חושף כיצד האיראנים ניסו לנטרל את ההגנה האווירית של ישראל

ב"וול סטריט ג'ורנל" פרסמו כיצד האיראנים הצליחו במהלך המלחמה לשפר את הפגיעות בעורף הישראלי ולחמוק מהמיירטים • ככל שהמלחמה התקדמה - איראן ירתה פחות טילים ושיעור הצלחתה עלה • "כל מערכת, אפילו מתקדמת כמו של ישראל, תדלוף בסופו של דבר"

,עודכן
0השמעה

ב"וול סטריט ג'ורנל" פרסמו אמש (שלישי) כיצד איראן הצליחה לחדור את מערכת הההגנה האווירית של ישראל במלחמה האחרונה. לפי הכתבה במשך מלחמת 12 הימים, איראן חדרה את מערכות ההגנה הישראליות בהצלחה גוברת, והוכיחה שגם המערכות המתקדמות בעולם ניתנות לפריצה.

רגע הפגיעה בבניין בבאר שבע // השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

למרות שרוב הטילים והכטב"מים האיראניים יורטו, בטהרן שינו טקטיקה ומצאו פריצות בהגנה הישראלית באמצעות ניסוי וטעייה. האיראנים החלו לשגר טילים ארוכי טווח מתקדמים יותר ממגוון רחב של מיקומים בעומק המדינה. על פי מומחי הגנה אווירית שניתחו נתונים פתוחים ותמונות ציבוריות של רסיסי טילים, המשטר גם שינה את תזמון ותבנית ההתקפות והגדיל את הפיזור הגיאוגרפי של המטרות.

המשטר שינה את תזמון ותבנית ההתקפות. זירה בתל אביב בעקבות פגיעת טיל איראני,צילום: אי.פי

ככל שהמלחמה התקדמה, איראן ירתה פחות טילים, אך שיעור הצלחתה עלה. על פי ניתוח של "וול סטריט ג'ורנל", במחצית הראשונה של הסכסוך, 8% מהטילים האיראניים חדרו את מערכות ההגנה הישראליות. במחצית השנייה של המלחמה, 16% עברו את המיירטים הישראלים.

ההתקפות הכי מוצלחות של איראן היו ב-22 ביוני, יומיים לפני סיום המלחמה, כאשר 10 מתוך 27 טילים פגעו בישראל. בצה"ל סירבו להגיב על הנתונים מעבר לאמירה שהם לא חושפים פרטים על שיעורי יירוט.

נפילה סמוך ליודפת,צילום: כבאות והצלה לישראל

ההגנה האווירית הישראלית, כולל כיפת ברזל שמיירטת רקטות קצרות טווח מעזה ומלבנון, היא מהטובות בעולם ופותחה בשיתוף עם ארה"ב. "כל מערכת טילים, אפילו מתקדמת כמו של ישראל, תדלוף בסופו של דבר," אמר רפאל כהן, מדען פוליטי בכיר במכון רנד של הפנטגון . ניתוח של הודעות ישראליות ציבוריות מעיד ששיעור היירוט ירד במהלך המלחמה. בבזמן מבצע "עם כלביא" צה"ל אמר שהוא מיירט 90% עד 95% מהטילים האיראניים. לאחר הפסקת האש ב-24 ביוני, הצבא אמר שיירט 86% בסך הכל.

הצלחת ישראל בתקיפת משגרי טילים איראניים מנעה מאיראן להפעיל את הטילים הישנים, הפחות מדויקים וקצרי הטווח שלה. אך זה גם גרם לכך שבטהרן הגיעו לטילים המתקדמים וארוכי הטווח מוקדם יותר בסכסוך.

רסיסי הטיל ההיפרסוני האיראני 'פתח-1' נפלו לפחות בשתי ערים ישראליות, על פי צילומי הריסות שנותחו על ידי מומחי טילים. הפתח-1 יורד בזווית חדה מחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ במהירות של למעלה מ-10 פעמים ממהירות הקול וכולל ראש קרב שמתנתק בטיסה ויכול להתחמק ממיירטים. רק המערכות הישראליות המתקדמות ביותר - חץ 3 וקלע דוד - יכולות לשנות מסלול באמצע טיסה כדי לעקוב אחריו.

כל שהסכסוך התמשך, מספר המיירטים הולך ופוחת ועלותם הגבוהה גם הכריחו את ישראל לחסוך במשאבים ולכוון רק לטילים מאיראן שהיוו את האיום הגדול ביותר, אמרו מומחי טילים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר