כ-35 מחבלים ריתקו את הכוח הלוחם במחנה מחקר ופיתוח (מו"פ) בבוקר 7 באוקטובר ואיפשרו לאויב שליטה מבצעית זמנית במחנה, שהפך לזירת קרב קשה. כך עולה מהתחקיר הצה"לי בנוגע לקרב במחנה מו"פ. לפי התחקיר, לחימתם העיקשת וגבורתם של הלוחמים, מפקדיהם וכוחות קרקעיים ואוויריים נוספים שהגיעו לסייע התאפיינה בחתירה למגע ופיקוד לפנים, מפקד הפלוגה הוביל את הלחימה בגבורה עד נפילתו. באותו קרב קשה נפלו קצין ושלושה לוחמים נוספים.
ערב המתקפה, פעלו במחנה כוחות פלוגת מו"פ רובאית ג' בגדוד 51 של חטיבת גולני, ובסך הכל שהו במחנה 34 חיילים. ב-5:30 נערך הגדוד בכוננות עם שחר לפי הפקודות ובהתאם לתמונת המצב שהייתה ידועה לכוחות באותו הבוקר. עם הישמע 'צבע אדום' ב-6:29 לוחמי הפלוגה ומפקדי המחלקה נכנסו למרחבים המוגנים, מרביתם נכנסו לחדר האוכל הפלוגתי, אחרים למיגונית ולחמ"ל. מספר פצצות מרגמה ורחפנים התפוצצו בשטח המחנה.
ב-6:47 חדרו עשרות מחבלים למחנה דרך פתחים בשער הכלים המשוריינים ושער הכניסה הראשי. ב-7:00, מתוך הבנה שמרבית הלוחמים בחדר האוכל, ירו המחבלים לעברו באמצעות נשק קל, טילי כתף ומקלעים, כן השליכו רימונים ומטענים. במקביל, החלו קרבות בין המחבלים ללוחמים ששהו במיגונית ובחמ"ל.
שני מפקדים, סרן שילה ראוכברגר ז"ל ומפקד מחלקת החוד, פקדו על הלוחמים בחדר האוכל להצטרף אליהם להגנה על שני הפתחים – הקדמי והאחורי, כדי למנוע מהמחבלים לחדור פנימה. החלטה זו מנעה מהמחבלים לבצע מסע הרג בתוך חדר האוכל. הקרב הממושך ארך כ-3 שעות.
בשעה 7:15 המחבלים המשיכו בירי מסיבי לעבר חדר האוכל, ניסו להתקרב לפתחים ולהשליך פנימה מטענים ורימונים במטרה לייצר שריפה בחדר האוכל. המחבלים ניסו לחדור פנימה ללא הצלחה, ונבלמו על ידי הלוחמים והמפקדים שנלחמו בגבורה מתוך חדר האוכל.
בתחקיר נקבע כי במהלך הלחימה חוסלו ונפגעו מספר לא ידוע של מחבלים, שפונו לאחור על ידי מחבלים נוספים. 17 לוחמים, סדירים וקצינים, נפצעו בקרבות, ועל אף פציעתם המשיכו להילחם עד שנדרשו לטיפול על-ידי החובשים שנכחו בחדר האוכל.
במקביל ללחימה בחדר האוכל, בסביבות 7:30 המחבלים ירו על המיגוניות הסמוכות למגורי הלוחמים לאחר שזיהו בהם לוחמים. המחבלים ניסו לפרוץ את דלתות המיגונית על-ידי ירי טילי כתף, הנחת מטענים וירי מקלעים, הלוחמים הדפו את נסיונותיהם וחסמו בגופם את הדלתות כדי למנוע את חדירתם.
בסביבות 8:15 המחבלים הניחו מטען על דלת המיגונית הדרומית, כתוצאה מכך נהרג לוחם שאחז את דלת המיגונית. פיצוץ המטען פגע במנגנון הנעילה של המיגונית הדרומית וגרם לקושי בפתיחתה. בעקבות כך ירו המחבלים אל תוך המיגונית, אך משהבינו שאינם מצליחים לחדור אליה ויתרו על ניסיון הפריצה ועזבו את המקום. כמו כן, במיגונית נוספת ובחמ"ל בוצעו ניסיונות פריצה של מחבלים פנימה.
המתחקרים מציינים כי להערכתם המחבלים החליטו בשלב מסוים פשוט לעזוב את המחנה ולנתק מגע לאחר שהבינו שהם לא מצליחים לבצע מסע הרג או לחטוף חיילים. בשעה 09:00 לערך הגיעו למקום חמישה לוחמים על גבי רכב סיור, אך אלו לא נתקלו במחבלים.
הלוחמים סרקו את מרחב מגורי החיילים וחילצו שני חיילים מהמיגונית הצפונית לאחר שקראו לסיוע, ואלו חברו אליהם להמשך הסריקות. דלת המיגונית הדרומית שפוצצה נפתחה על ידי הרוח רק בשעות הערב באמצעות ערכת פריצה. בהמשך היום הגיעו כוחות נופים שסייעו בפינוי והכווינו למקום את לוחמי יחידה 669.
התחקיר מצא כי מתקפת המחבלים ריתקה את הכוח לתוך המחנה עד השעה 10:00 לפחות, למרות שמספר המחבלים לא היה גדול ממספר הלוחמים. האויב הצליח להשיג שליטה מבצעית במחנה למשך מספר שעות, כוחות ההגנה במחנה לא הצליחו לצאת ממנו במטרה להגן על היישובים בגזרה.
לפי התחקיר, לחימתם וגבורתם של הלוחמים שיבשה את פעולות ההתקפה של האויב וצמצמה משמעותית את מספר הנפגעים במחנה. כמו כן נקבע כי החלטותיהם ופעולותיהם ההירואיות של לוחמים ומפקדים חרף פציעתם, באומץ לב ובחתירה למגע, מנעה מהמחבלים לחדור לחדר האוכל ולמיגוניות.
התחקיר שיבח את פעילות הכוחות האוויריים שביצעו פעולות להצלת חיים ולפינוי פצועים תחת אש ובתנאי קיצון שהביאו להצלת חייהם של לוחמים נוספים, בעבודה מקצועית בשיתוף פעולה עם כוחות היבשה.
עוד נקבע כי היעדר התרעה מוקדמת לא איפשרה לארגן את הכוחות, וכתוצאה מכך המחנה לא היה ערוך להגנה באופן אפקטיבי. הכוח לא פעל בהתאם לתרגולת המבצעית, לא עובו העמדות בהתייחס לסימן המעיד על פשיטה ולא התקיים מערך שיאפשר את המתקפה של האויב. בעת הישמע צבע אדום השומרים בעמדות הש"ג והרק"ם הפקירו את עמדות השמירה ונכנסו למרחבים מוגנים. כן קבע התחקיר כי הפגיעה בפיקוד ובשליטה בשלב מוקדם בלחימה שיבשה את יכולת הפלוגה וכוחות המחנה להדוף את התקפות האויב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו