לימון שסוחטים עוד ועוד: לוקחים את הלוחמים המובחרים - ומנצלים את ההקרבה

בשבוע הראשון לשירות שלי במסלול ביחידת מגלן, חתמנו חברי ואני על ״טופס שנת ריש״, שהמשמעות שלו היא שנת קבע על תנאי שתופעל במידה והצבא ימצא לנכון להפעילה. חתמנו בלי לחשוב פעמיים כי היינו חדורי מוטיבציה לשרת ביחידה מובחרת וגם כי ידענו ש״שנת הריש״ כמעט אף פעם לא מופעלת ולמעשה במחזורים מעלינו מעולם לא הופעלה במלואה.

מפרוץ המלחמה ועד לתאריך השחרור נדרשו כל לוחמי צה״ל בסדיר להילחם באופן רציף. לוחמי מגלן שירתו ארבעה חודשי קבע, רובנו ״השתחררו״ וישר זומנו למילואים בצו 8. עד היום אנחנו נמצאים בסבבי מילואים בלתי נגמרים.

הפיתרון הצודק? גיוס בני נוער חרדים

במקביל ללחימה רב זירתית, נפילת מאות חיילים ופציעה של עשרות אלפי לוחמים, התפתח מחסור אדיר בכוח אדם. המערכת הצבאית בחרה במודע בפתרון הקל (והרע) להתמודד עם הבעיה. הפתרון הנכון, הצודק וזה שהיה מביא לחיזוק הביטחון הלאומי בצורה הטובה ביותר, היה גיוס של עשרות אלפי בני נוער חרדים שכשירים להתגייס באופן מיידי ולהחליף אותי ואת חברי בעמדות החיפוי כבר מחר. בגלל אילוצים פוליטיים פסולים ראינו את הטיפול מתפתח בשיטת הסלמי.

בהתחלה התבשרנו שמעלים את גיל הפטור מגיוס ללוחמים ולמפקדים בשנים רבות. אחר כך הבנו שביטלו את שנת ״המנוחה משירות״ שבה, לאחר השחרור, לוחמים לא נקראים למילואים (וכמובן שאנחנו למעשה במילואים בהפסקות מאז השיחרור).

אחר כך, בשל המחסור האדיר בכוחות לוחמים באכ״א, עיגנו את ״פקודת 77״ שמשאירה את לוחמי הסדיר בצבא לארבעה חודשי מילואים בצו 8 פתוח ,וחופשת השיחרור נדחית. ולבסוף - ברור לכולם שכל הדור שלי לא רק שישרת שנים ארוכות במילואים, אלא שאם המצב לא ישתנה, ניאלץ לשרת מאות ימי מילואים בשנה, למשך עשרות שנים.

לפני כמה ימים התבשרנו על מכה נוספת לאחי לוחמי היחידות המובחרות: הפעלת "שנת הריש" תהיה גורפת. למעשה, הודיעו ללוחמים המיומנים ביותר בצה״ל שהשחרור שלהם נדחה, לא על מנת שיעסקו בפעילויות מבצעיות שהולמות את הכשרתם כלוחמי קומנדו, אלא למלא חורים בצרכים של צה״ל.

במקום להקל - מנצלים את ההקרבה

מבינים את הטירוף? לוקחים את הלוחמים המובחרים ביותר, שעוברים את ההכשרה הקשה ביותר, ובמקום להקל עליהם - מנצלים את ההקרבה שלהם.

המחזור שלי כבר משוחרר (אבל כאמור, בסבבי מילואים) והגזירה הזאת כבר לא תחול עלינו. אבל אני חושב על אותם לוחמים צעירים בהכשרה ובפלגות הלוחמים. מה הם חושבים לעצמם? איפה ההגיון המבצעי מאחורי החלטה כזאת, ואיפה הצדק? איך יכול להיות שהולכים על הפתרון הקל ודופקים את מי שתורם הכי הרבה, רק כדי שלא להרגיז את הפוליטיקאים והעסקנים החרדים?

יש לדרוש את המובן מאליו: כל צעיר כשיר ללחימה ולשירות משמעותי צריך להיכנס באופן מיידי תחת האלונקה – כפי שקובע החוק. הממשלה נמנעת מלעשות את הדבר הנכון, ודורשת שוב ושוב מאיתנו, המשרתים, להמשיך ולהקריב דם, יזע ודמעות במקום לגייס את המשתמטים.

לצד דור של לוחמים, צמח פה דור של משתמטים

הלוחמים יודעים מה נכון. הציבור יודע מה לעשות. והממשלה בטוח יודעת מה נכון לעשות. המסר שמעבירים לי ולחברי הלוחמים הוא שאנחנו לימון שאפשר להמשיך לסחוט עוד ועוד, אבל צעירים חרדים בני גילי לא רק שפטורים משירות - הם מקבלים הטבות כלכליות אישיות, שאנחנו רק יכולים לחלום עליהן. לצד דור של לוחמים ולוחמות שמחזיקים את בטחון המדינה על הכתפיים, צמח פה דור של משתמטים.

אני כועס כי הממשלה שלי שוחקת אותנו ומרסקת את מערך המילואים, וביד האחרת מתמרצת ומתגמלת במיליארדים את הסרבנים והמשתמטים, כדי שימשיכו להשתמט, על חשבון כל אזרחי המדינה ובתוכם הלוחמים. אני זועם, והמצב הזה לא יכול להימשך. הבטחה של לוחם: אנחנו נדאג שהמצב הזה ישתנה.

הכותב הוא לוחם מגלן שהשתחרר לאחרונה, ממקימי תנועת "כתף אל כתף" למען שיוויון בנטל.