המחיר הכבד בחיי לוחמי צה"ל בלחימה נגד חמאס בעזה מחייב מאמץ לבירור תכלית המלחמה. החמאס בעזה, כארגון צבאי, אכן הוכה קשות. בכל חודשי הלחימה הצליחו כוחות צה"ל, בהתמדה נחושה, לחסל רכיבים משמעותיים במערכת הלחימה של חמאס: חוסלו מעל עשרים אלף מחבלים – כמעט כל שדרת הפיקוד בדרג מ"פ, מג"ד ומח"ט, וכן מערך האש הרקטי ומערכת הייצור. ובכל זאת חמאס הצליח לחדש את שורות הפעילים החמושים, ולנהל מול כוחות צה"ל לחימת גרילה יעילה. מעל לכל, ברמה האסטרטגית, במו"מ לשחרור החטופים, חמאס מצליח לעמוד על תנאיו הבלתי מתפשרים, במגמה להכתיב לישראל את סיום המלחמה לפי תנאיו.
לרגל יום העאשוראא שחל ביום ראשון האחרון - לציון קרב כרבלא שבו נטבחו על ידי הסונים האימאם חוסיין ואנשיו – הציגו בהנהגת החות'ים בתימן את עמידתו האיתנה של חמאס בעזה כמופת לרוח ההקרבה של כרבלא בימים אלה. יש לכך השלכות בכל הנוגע להבנת צה"ל ומדינת ישראל את משמעות המלחמה בחמאס. בהלך הרוח של הציבור הישראלי על המלחמה בעזה, עדיין לא נוצרה הבנה למשמעות היוותרותו של חמאס בתודעת ניצחון. בהיבט הזה, הישרדות חמאס בסיום המלחמה ככוח חמוש ולוחם, עלולה לחולל השראה לאסלאם הג'יהאדיסטי, ולהעצים את האיומים על מדינת ישראל.
המונח "איום קיומי" אכן ראוי למבט מחודש. הוא איננו נתון למדידה כמותית הממוקדת רק באיום הצבאי הפיזי. הוא חייב להתייחס למכלול הרחב של האמונות, ולשאיפות הלאומיות הדתיות של הצדדים הלוחמים זה בזה. גם מדינה חזקה ואיתנה, יכולה להימצא תחת איום קיומי. צה"ל ומדינת ישראל גילו עוצמה וחוסן ברמה חסרת תקדים, כלל האיומים מסביב נחלשו מאוד. ובכל זאת – חמאס, בכוח עמידתו, מציב למדינת ישראל איום שאינו נובע מתוך חישובי עוצמתו הצבאית מול צה"ל, אלא מהסמל שהוא מציב לעולם האסלאמי באמונתו וכוח עמידתו.
בהבנה זו של איום חמאס בעזה, בהשלכותיו לעתיד קיומה של מדינת ישראל מול אויבים הדבקים בחלומם להביא להשמדתה, בניצחון הישראלי עם סיום המלחמה – יש הכרח קיומי. התכלית של המשך הלחימה מוצדקת בנקודת המבט הזאת, הרבה מעבר למה שמנסים מבקרי הממשלה להציג כ"לא יותר מאינטרס פוליטי של ראש הממשלה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו