ל"ישראל היום" נודע מפי מקורות במפרץ כי מספר מדינות באזור נטלו חלק ביירוט כלי הטיס הבלתי מאוישים ששיגרה איראן, וביניהן גם ערב הסעודית. על פי הדיווחים, חיל האוויר הסעודי שיגר מסוקים שיירטו כטב”מים במרחב האווירי האזורי – ובכלל זה מעל עיראק וירדן. חלק מאותם כטב”מים עשויים היו להמשיך בדרכם לעבר ישראל, אך הם יורטו מבעוד מועד תוך פעולה להגנה על המרחב הריבוני של סעודיה.
לסעודיה חיל אוויר מצויד היטב, המבוסס ברובו על מערכות ומטוסים מתוצרת אמריקנית. ב-2017, בתקופת כהונתו הראשונה של הנשיא טראמפ, נחתמה עסקת נשק רחבת היקף מול יורש העצר מוחמד בן סלמאן, ועסקה זו הורחבה עוד בביקורו האחרון באזור.
סעודיה לא אישרה רשמית מעורבות ביירוטים, ואף גינתה את ישראל על פתיחת המתקפה נגד איראן. ישראל, ארצות הברית ומדינות אירופאיות הוכיחו שיתוף פעולה מבצעי הדוק, שבמסגרתו נפגעה תדמית העוצמה של איראן כאיום אזורי.
המשמעות המדינית רחבה: עצם העובדה שמדינה סונית מובילה, אולי המרכזית ביותר, פועלת באופן שמביא לסיכול איומים איראניים גם אם אין בכך הצהרה פומבית – מעידה על שינוי עומק באזור. עם זאת, סעודיה הדגישה כי לא תאפשר שימוש במרחב האווירי שלה לצורך תקיפת מטרות באיראן.
קואליציה בינלאומית של 12 ימים
במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, פעלו מספר מדינות בהגנה על שמי האזור, ובכללן ירדן, שפעלה בעיקר באמצעות חיל האוויר במרחב האווירי שלה; בריטניה וצרפת, שפעלו גם הן בזירה האווירית; וצבא ארצות הברית, שלצד צה”ל היה הפעיל ביותר – באמצעות מטוסים, ספינות, מערכות הגנה אווירית מסוג פטריוט ות’אאד ועוד.
איראן שיגרה מעל אלף כטב”מים לעבר ישראל. רובם יורטו הרחק מהגבול, ומיעוטם הופלו בידי חיל האוויר הישראלי מעל שמי ישראל. המבצע המשותף הזה לא היה מתאפשר ללא שנים של תרגולים וסימולציות עם שותפות בינלאומיות – ובכללן יוון, איטליה, צרפת ובריטניה.
במרכז הפעילות עמד פיקוד המרכז האמריקני – סנטקום – שעליו פיקד הגנרל מייק קורילה, שלו נזקפת תרומה משמעותית למנגנון שיתוף הפעולה שפעל כאן. מאז הצטרפות צה”ל לסנטקום הלכה ונבנתה מערכת צבאית המקושרת היטב, הכוללת את ישראל ומדינות אירופאיות כמו בריטניה, צרפת, יוון, איטליה וקפריסין.
הישג משמעותי נוסף של המסגרת הזו הוא הקמת מרכז שליטה ובקרה אמריקני משותף, המקושר בזמן אמת לכל הצבאות המעורבים. במרכז זה ישב קורילה עצמו ברבים משלבי הלחימה, והוביל את התיאום בין גורמי המודיעין, ההתרעה, ההפעלה והיירוט.
שנים של הכנה
בצה”ל, חטיבת תב”ל (תכנון בינלאומי) באגף התכנון אחראית על ניהול הקשרים עם סנטקום ועם מדינות שותפות נוספות. לנציגי תב”ל תפקיד בכל פיקוד וחיל – מה שמבטיח רצף קשר עם עמיתים בצבאות זרים. תדירות השיח עם מפקדים אמריקנים עלתה דרמטית בשנים האחרונות – משיחות טקסיות מדי חצי שנה, לשיח יומיומי, תרגילים משותפים, טיסות מתואמות, ואפילו שיתוף פעולה מודיעיני.
גם הרמטכ”לים – לשעבר הרצי הלוי והנוכחי אייל זמיר – קיימו קשרים הדוקים עם מפקדים בכירים בצבא האמריקני. ארה”ב משמשת לא רק גשר בין ישראל למדינות האזור, אלא גם גורם מתאם מול מדינות ערביות שאיתן אין לישראל קשרים.
שיתוף הפעולה הזה עמד במבחן לא רק כעת, אלא גם בגלי התקיפה הקודמים של איראן על ישראל באפריל ובאוקטובר 2024. גם אז פעלו ארצות הברית ומדינות אירופאיות בזירות שונות – חלקן באמצעי יירוט, אחרות באיכון ובשיתוף מידע. כעת, במהלך המערכה בת 12 הימים, הפעולה הייתה רחבת היקף בהרבה.
ירדן, בניגוד לאחרות, הודתה בפומבי בפעולות יירוט, ואף הדגישה כי כטב”מים נפלו בשטחה וגרמו לפגיעות – מה שחייב תגובה. גם צרפת הסבירה את השתתפותה כהגנה על אינטרסים שלה בירדן, תוך שהיא נמנעת מאזכור פומבי של ישראל.
התוצאות שקיבלו ביטוי מרשים במלחמה הנוכחית, עשויות להוות בסיס למהלכים מדיניים גדולים בהרבה – אולי אף למהלך האזורי המקיף שמתכנן הנשיא טראמפ במסגרת ה”מגה-דיל” שלו למזרח התיכון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו