בזמן שמיליוני אזרחים בישראל עקבו בדריכות אחרי כל אזעקה והתרעה של פיקוד העורף, לוחמי ההגנה האווירית עמדו בחזית כדי לשמור על שמי המדינה. רס״ן מ׳, מפקדת סוללה בגדוד 137 של מערך ההגנה האווירית, מספרת לראשונה ל"ישראל היום" על ההכנות המוקדמות, היירוטים, העבודה האינטנסיבית מסביב לשעון ורגעי ההכרעה מול איראן – ועל ההיסטוריה שנכתבה "בלייב".

"הרגעים שקדמו לתקיפה האיראנית והתגובה שהגיעה בעקבותיה היו תוצאה של תכנון של שנים", אומרת רס״ן מ׳, שמתגוררת בקיבוץ בדרום שספג מטחי טילים קשים במלחמה. כיום היא מוצבת בגזרה הצפונית עם סוללת הלוחמים שלה. לדבריה, "המערך כולו התעסק באיראן במשך שנים. התכוננו לזה, דיברנו על זה – התאמנו לתרחיש מחמיר, תרחיש ״יום הדין״, והמערך הביא את היכולות שלו לביצוע מדהים".

רס״ן מ׳ מתארת את העבודה בשטח: "כמפקדת סוללה, לראות את אנשי המילואים והסדיר עובדים כל כך קשה מתוך תחושת שליחות – זה היה מדהים. כל כטב״ם שהיה אמור להגיע – נעצר בזכות אותם אנשי מערך הגנה אווירית, וככה כתבנו את ההיסטוריה".

לצידה פעלו לוחמים רבים, בהם סמ״ר (מיל׳) י׳, שעלתה מארה״ב והצטרפה למילואים מיד לאחר שחרורה, וסמ״ר (מיל׳) א׳, שהמשיך ישירות מהסדיר לשירות המילואים. י׳ מספרת: "הייתי אמורה לצאת באותו הסופ״ש הביתה כשהלחימה החלה. חיכינו כבר תקופה ארוכה שזה יקרה, היינו בכוננות שיא, ויום לפני שיצאתי הביתה קיבלתי הודעה מהמפקדת שלי שאמרה שכנראה יצטרכו שאסגור. חשוב להבין שעשו לנו תדרוכים ואימונים מדי יום לקראת מה שבסוף אכן קרה".

הצוות כולו פרס בשטח והתכונן לרגע האמת. "במשמרת הראשונה שלי עם מ׳ ושאר הצוות, היינו שם במשך 10 שעות – ראינו את כל התקיפה וחיכינו לתגובה. כולנו היינו דרוכים ומוכנים לכל מה שעומד לקרות. בדיעבד יצא לי ליירט לא מעט מטרות, לקפוץ למיגונית עשרות פעמים ולחוות משמרות של פעם בחיים", היא מספרת.

"עמדנו בציפיות"

גם א׳ מתאר את השגרה המורכבת: "היינו בכל פעם עולים למשמרות ואז מתחקרים את אותה המשמרת. בין לבין יש צבע אדום, נכנסים למיגונית, מדברים עם ההורים ומנסים להשלים שעות שינה".

רס״ן מ׳ מדגישה גם את חשיבות העמידה האיתנה של האזרחים בעורף: "מאחורי כל יירוט עומדים אנשים שעבדו 24/7 במשמרות, פרסו אמל״ח ומשגרים ותחקרו אירועים מסביב לשעון. אחוזי ההצלחה היו מאוד טובים, היו נפילות ופגיעות – אבל עמדנו בציפיות. אחד הגורמים המרכזיים להצלחה שלנו היה שיתוף הפעולה של העורף: אזרחים ששמעו להנחיות והורידו מאיתנו המון עומס ולחץ. זה התבטא בתוצאות ואני בטוחה שעוד ילמדו מהמלחמה הזאת".

למרות השכבות המתקדמות במערך ההגנה – חץ, קלע דוד וכיפת ברזל – לעיתים נדרש תמרון בין המערכות בזמן אמת. "יש גורם שאמון על הסנכרון והבקרה בין כל הגורמים, כשהשאיפה היא לצמצם את כמות המערכות שמתמקדות באותה המטרה. אם לא מצליחים ליירט עם שכבת הגנה אחת, מנסים משהו אחר. בסופו של דבר לכל אחד יש מרחב אווירי שהוא אחראי עליו – ואם צריך, אנחנו מחזקים אחד את השני".

לסיום, מבהירה רס״ן מ׳ את תחושת השליחות של הלוחמים: "מלחמה עם איראן זה לא פחות מהיסטוריה – ואני גאה להיות חלק מזה".