בחסות הלחימה באיראן, כשכל העיניים מופנות לתקיפות מתקני הגרעין ולטילים המשוגרים על ישראל, מתנהל ביהודה ושומרון אחד המבצעים הצבאיים הגדולים והמשמעותיים ביותר מזה עשרות שנים. בכל רחבי יו"ש פועלים כוחות בסדרי גודל שלא נראו כבר זמן רב בשורה של מבצעי עומק. בין היתר פעלו בסוף השבוע האחרון לראשונה נגמ"שי איתן באזור חברון, שלא ראה כלי רק"מ כבדים כבר יותר מ-20 שנה.
העיר שכם, שבה נערך אחד מהמבצעים המשמעותיים ביותר, היא הדוגמה הברורה ביותר לשינוי שחל בשטח. שכם הייתה המקום הראשון שבו התרחשה ההסלמה שבפועל נמשכת עד היום, עם עליית כנופיית גוב האריות ב-2022. לאחר התחזקות הטרור במחנות ג'נין, טול כרם ונור א-שמס, ולאחר הפעילות נגד גוב האריות, הושגה שליטה מבצעית בעיר, ועל כן בניגוד ליתר צפון השומרון היא נותרה בצד בכל הנוגע לפעילות מבצעית עצימה.
בשבוע האחרון ניצלו בחטיבת שומרון את העובדה שלשטח הוזרמו כוחות בסדר גודל משמעותי בשל הלחימה באיראן, על מנת לשמר את השליטה בשטח, והחלו במבצע הגדול ביותר בשכם מאז מבצע חומת ברזל, בהיקף כוחות דומה שהיה אז בעיר. אלוף משנה אריאל גונן, מפקד חטיבת שומרון, אומר ל"ישראל היום" כי מדובר במבצע בהיקף דומה למבצע ההוא – הן מבחינת כמות הכוחות והן מבחינת היקף הפעילות.
הרקע למבצע הנוכחי נעוץ בחשש הביטחוני מפני ניסיונות איראניים לנצל את העובדה שישראל עסוקה באזורים אחרים ולהפעיל "תאים רדומים" ביהודה ושומרון. "התגבור שקיבלנו פה הוא כדי לא לאפשר לאיראן או לגורמים אחרים, בשום אופן לנצל פה את המצב", מסביר גונן. "אנחנו לא מעוניינים שאף אחד יעלה במוחו שיש אפשרות לנצל פה את התקופה".
הערכות הביטחון מצביעות על כך שאיראן ביקשה לנצל את הריכוז הצבאי הישראלי במטרות אחרות כדי להפעיל רשתות טרור רדומות ברחבי יהודה ושומרון. החשש הוא מפני ביצוע פיגועים קשים, ואף פשיטות על יישובים יהודיים באזור. כלקח מ-7 באוקטובר, לא לקחו בצה"ל שום סיכונים. "הבאנו מטוס כיבוי על גפרור", מתאר זאת מח"ט שומרון.
במחנה בלאטה, ממוקדי הטרור המרכזיים בשכם, מתבצעת פעולה משמעותית לגדיעת הטרור. "יש לנו המון כוחות שפועלים בשטח. אנחנו מעמיקים את ההישגים שלנו, משמרים ומשפרים את המצב הקיים ומונעים מהאוייב יכולת להתאושש, משמרים את חופש הפעולה שיש לנו בשטח".
הפעילות של צה"ל בגזרת שכם, אומר גונן, הובילה לכך שכיום המחבלים מפחדים להתעמת עמם בשטח. "אנחנו נעים בחופש פעולה במקומות שעד לפני שנתיים לא היה אפשר להיכנס אליהם בקלות. אם בעבר היה חיכוך מאוד גבוה בזמן הפעילות המבצעית שלנו, היום אנחנו ברצף של פעילות משך בעיר וכמעט לא חווים חיכוך. אנחנו לא נתקלים במחבלם חמושים שמבצעים ירי וגם לא את סוגיית המטענים הכבדים, המוטמנים, שנתפסו בג'נין או בטול כרם".
"הפעילות העצימה בסוף נותנת את אותותיה", אומר גונן. "כשאנחנו מגיעים למחנה בלאטה חצי מהאוכלוסייה עוזבת מראש, כי הם מבינים מה הדין של ג'נין וטול כרם, והמחבלים לא מתעמתים איתנו. אנחנו מזהים חוסר רצון מופגן להתעמת איתנו, ואני חושב שזה מעיד על כך שאנחנו במגמת ניצחון.
גונן מדגיש את החשיבות ההיסטורית של התקופה הנוכחת: "אנחנו בתקופה היסטורית. מה שקורה מול איראן זה דברים שלא נעשו מאז ומעולם, לא בהיקפים ולא בהבאה לידי ביטוי של היכולות הצבאיות והביטחוניות, של כל ארגוני הביטחון שמשתקפים מזה". המשימה המרכזית מבחינתו היא "לדאוג שהמטה הכללי יוכל לפעול בגזרות אחרות בשקט".
העוצמה של הפעילות הצבאית משרתת מטרה כפולה, מציין המח"ט. מחד, היא "מכבה את הטרור" ומונעת מגורמים עוינים לנצל את התקופה, ומאידך היא מאפשרת למטה הכללי להתמקד במשימות האסטרטגיות הגדולות. "יש לנו פה משימה מאוד מאוד חשובה, לפעול פה בעוצמה כנגד הטרור, ולדאוג שנוכל לפעול כמו שצריך בגזרות אחרות".
הפעילות במבצע מתאפיינת בשילוב של אגרסיביות ודיוק, כאשר הכוחות פועלים בעוצמה כנגד מחבלים תוך הימנעות מפגיעה באוכלוסייה האזרחית. "מה שחשוב לנו כל הזמן גם כשאנשים מסתובבים - בצד אחד אגרסיביות, בעמסה, במהירות, בצד שני דיוק ומיקוד. אנחנו לא נכנסים כדי להרוס את הבתים, לא נכנסים כדי לפגוע במרקם החיים האזרחי, אנחנו נכנסים כדי לפעול כנגד הטרור בעוצמה", מבהיר גונן.
הפעילות במחנה בלאטה מעלה שוב את השאלה כיצד לפעול כנגד המחנות הצפופים ביו"ש, בין היתר לאור ההצלחה במחנות ג'נין, נור א-שמס וטול כרם בכל הנוגע לעיצובם מחדש. "מבחינה מבצעית אין לנו את הצורך שעולה שם ולא נתקלים בהתנגדות שחוו במחנות הללו עד לפני כמה חודשים, אך יחד עם זאת ברמה הלאומית, ברמת המדינה, צריך לחשוב מה עושים עם המקומות האלו קדימה, מכיוון הם בקושי ראויים למגורים ובמובנים מסויימים משמרים את החיכוך וההתנגדות".
השאיפה, מסכם מח"ט שומרון, היא להגיע בגזרתו למטרה שהוצבה בכל רחבי יו"ש "טרור פוגש צבא ואזרחים חיים שגרה". לדבריו, "השאיפה שלי, בחלקה הקטנה שלי בגזרת שומרון, זה שאנשים יוכלו לחיות כאן בלי להתלבט האם לצאת או לא ובלי חששות. אזרחים לא צריכים להתעניין מה קורה איתנו במעמקי המחנות, הם צריכים לחיות בחופשיות, לבלות, להינות ולהמשיך את שגרתם היומית בשקט ובשלווה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו