אסון מחריד נמנע אתמול בבית החולים סורוקה בבאר שבע, כשטיל איראני פגע פגיעה ישירה בבית החולים. הפגיעה, למרבה המזל, היתה בבניין הישן של המחלקות הכירורגיות שפונה מעשרות רבות של מטופלים שעות לפני כן, בהוראה ישירה של מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ולפי החלטת הנהלת בית החולים.
הפגיעה חסרת התקדים בסורוקה, המרכז הרפואי הגדול והחשוב ביותר בדרום הארץּ, גרמה לנזק כבד, לפציעה בדרגה קלה של 80 פצועים (מחציתם עובדי בית החולים), להודעה חסרת תקדים של סגירת בית החולים לקליטת מטופלים חדשים (חדר המיון נפתח מחדש רק בשעות הערב) ולהעברת מאות מטופלים שהיו מאושפזים בסורוקה לבתי חולים אחרים. למעשה, בסורוקה נותרו כעת רק רק כ־300 מטופלים, כרבע ממה שהיה בבית החולים לפני מטח הטילים האיראני.
פגיעה ישירה בבית החולים סורוקה: כך נראה ההרס מבחוץ // השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
ההוראה של בר סימן טוב, ממנכ"לי משרד הבריאות הטובים ביותר שהיו כאן, לפינוי המוקדם של המחלקות היא חלק מהיערכות משמעותית, רצינית ואחראית של הנהלות משרד הבריאות וקופת חולים כללית במלחמה. היערכות זו כוללת פינוי של מטופלים מבתי חולים ומחלקות לא ממוגנות, העברת מטופלים למחלקות תת־קרקעיות או ממוגנות, העברת חולים בין בתי חולים ושחרור דחוף לביתם של חולים שמצבם הרפואי מאפשר זאת. זאת נוסף על היערכות מיוחדת של משרד הבריאות עם ארבע קופות החולים, כדי לאפשר מתן טיפול רפואי בזמן המלחמה.
לא ערוכים למלחמה
אולם ההיערכות האחראית והרצינית שמנעה אסון בסורוקה, לא מבטלת את השאלות הרבות והקשות על המחדלים הקשים והכשלים העמוקים והמתמשכים מזה עשרות שנים, בהיערכות מערכת הבריאות, בתי החולים וקופות החולים לירי טילים מאסיבי ולמלחמה. זה שנים רבות מתריעים מנהלי בתי החולים - ובפרט בתי החולים בצפון ובדרום - על כך שרבות מהמחלקות אינם ממוגנות. המשמעות - חלק ניכר מבתי החולים בארץ אינם ערוכים למתקפת טילים כמו זו האיראנית.
למרות האזהרות, ממשלות ישראל בעשורים האחרונים - תחת לא מעט ראשי ממשלה, שרי בריאות ואוצר - הזניחו את הצורך הלאומי והקריטי למגן ולהגן על בתי החולים בישראל, כדי שבזמן מלחמה אפשר יהיה לתת הגנה מקסימלית למטופלים. על פי הערכות, עלותה של תוכנית לאומית רב־שנתית למיגון בתי החולים מוערכת בלפחות 5 מיליארד שקלים, וכבר מזמן המדינה היתה צריכה להפעיל תכנית קריטית כזו, שצריכה לכלול גם את בתי החולים הגריאטריים והפסיכיאטריים.
ניתוחים בחדר הלידה
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן התריע כבר בנובמבר 2023 בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו על המידע שעלה בפגישותיו עם מנהלי בתי החולים ברזילי וסורוקה, על פערי המיגון הנדרשים לטיפול באופן מיידי, בדגש על חדרי טיפול מצילי חיים: חדרי טיפול נמרץ, חדרי ניתוח וחדרי מכשירי דימות. כך למשל התריע המבקר כי בסורוקה קיימים נכון להיום רק כעשרה חדרי ניתוח ממוגנים מתוך כ־20 חדרי ניתוח.
המשמעות היא שב־7 באוקטובר פעלו רק 50% מחדרי הניתוח, והיה חוסר משמעותי בחדרי ניתוח ממוגנים לצורך ביצוע פעולות מצילות חיים. בהיעדר חדרי ניתוח ממוגנים, בי"ח סורוקה ביצע ב־7 באוקטובר ניתוחי חזה בפצועי הירי בחדרי לידה ממוגנים. כמו כן, רק כ־300 חדרי אשפוז מתוך 1,100 החדרים בבית החולים ממוגנים באופן מלא. מדובר בפערי מיגון קריטיים.
המבקר ציין כי סוגיית פערי המיגון רלוונטית גם לבי"ח ברזילי באשקלון, שבו חלק מהמבנים אינם ממוגנים. ביה"ח ספג שלוש פגיעות טילים ישירות מתחילת מלחמת חרבות ברזל.
המבקר כתב לראש הממשלה: "בתי החולים מסרו כי במסגרת היערכותם בתקופת החירום הנוכחית הם מפסיקים את מתן הטיפולים האלקטיביים ומפנים מחלקות מסוימות לטובת אשפוז של פצועי המלחמה וכחלק מהיערכותם למצב החירום. משכך, מומלץ לגבש מתכונת טיפולים בקהילה, וכן הקצאת תקציב חירום ייעודי לבתי החולים בפרט בדרום ובצפון. בהיעדר תקציב מתאים, מצבם הכספי של בתי החולים עלול להקשות על התנהלותם בתקופת החירום וכן לאחר חזרתם לשגרה".
אולי אחרי האסון שנמנע, הממשלה תתעשת סוף־סוף לתקצב וליישם תוכנית מיגון לאומית לבתי החולים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו