"נערכנו כל יום כאילו מחר זה קורה": מאחורי הקלעים של תקיפות חיל האוויר באיראן

היום החמישי למבצע "עם כלביא", השעה 12 וחצי בצהריים ומטוסי הקרב הישראליים תוקפים מטרות איראניות במרחק של יותר מאלפיים ק"מ משטח ישראל. מי שנמצא בזמן הזה בהמתנה היא רס"ן י' וצוותה הטכני. בתוך שעות ספורות המטוסים יחזרו לבסיס לתדלוק ובדיקות מהירות, ואז יצאו שוב למשימה. זה הזמן הקצר ביותר שיש לצוותים הטכניים להכין את המטוסים למחזור הבא של התקיפות.

בראיון עם "ישראל היום", בעיצומו של המבצע הרחוק ביותר של חיל האוויר הישראלי, היא חושפת מה באמת קורה מאחורי הקלעים של המשימה המורכבת ביותר מאז פרוץ המלחמה. "יצאנו למבצע בלילה שבין חמישי לשישי, זה היה מבצע סודי שהפתיע את האויב". כאשר אני שואלת על התחושות להיות חלק מרגע היסטורי זה היא עונה מיד: "קודם כל בגאווה עצומה. כל מטוס שחוזר וכל משימה שמתבצעת זה הגאווה הכי עצומה שיש. זה קורה במשמרת שלנו ואנחנו מרגישים שזה זכות להיות חלק מדבר כזה גדול".

רס"ן י' בת ה-32, משרתת כקצינה טכנית בטייסת 101. היא מובילה צוות של כ-200 איש - 100 חיילי קבע ועוד 100 מילואימניקים שהגיעו לחזק את היחידה. היא אמונה על המערך הטכני הכולל, שפועל יחד עם טכנאים מהטייסות השונות התוקפות באיראן. תפקידם: להכין כל מטוס בכל שעה לפני כל תקיפה - מרמת הבורג הבודד במטוס ועד לרמת המערכות המורכבות, כולל דלק, חימושים, מערכות מכניות וחשמליות. בלעדיהם, אי אפשר להוציא את מטוסי הקרב לתקוף בבטחה.

"אמרו לנו שזה תרגיל"

בעודנו מדברות, חלק מהטייסים עדיין נמצאים מעל איראן ומבצעים את התקיפות. רס"ן י' מתארת את החודשים של הכנות למבצע: " נערכנו ברמה הכללית וברמה המבצעית למבצע, אבל לא ידענו תאריך מדויק, לא ידענו מתי הוא באמת מתחיל עד רגע יציאת המטוסים. אבל מבחינת ההיערכות שלנו, נערכנו כל יום כאילו מחר זה קורה. כל לילה כשהלכנו לישון, נערכנו וסגרנו את המטוסים, בדקנו ודאגנו לכשירות שלהם כדי שאם היום בלילה זה קורה - טייסת 101 תהיה מוכנה ברמות הכי גבוהות שיש, בטח למבצע מהסוג הזה".

באותו יום בו יצאו למבצע, לא ידעו הצוותים שמדובר במבצע אמיתי. "באותו יום נערכנו 'לתרגיל' שיוציא את כלל המטוסים ששולחים למשימה הזאת - וזה הפך למציאות", מגלה רס"ן י'. רק ברגע יציאת המטוסים הבינו שזה המבצע האמיתי.

יש טקס מיוחד שמלווה כל יציאה וחזרה של טייסי קרב. "ברגע האחרון, כשהטייס יוצא לקרב לאחר שהטכנאים בדקו את המערכות, הטכנאי מצדיע לו, וכשהטייס חוזר זה מסתכם בחיבוק גדול. אנחנו מסתכלים עליהם, ואומרים להם שאנחנו גאים בהם ושמחים לראות אותם פה, גם אנחנו וגם הם באדרנלין מטורף," מתארת רס"ן י'.

"הגאווה היא גאווה משותפת. הטייסים שבאוויר והצוותים שבקרקע מבינים שלא מדובר במשימה שלנו או במשימה שלהם - זו משימה של כולנו ביחד. הם לא היו יכולים לעשות את זה בלעדינו, ואנחנו לא היינו יכולים לעשות את זה בלעדיהם". היא מספרת כי הטייסים גם מביעים הכרת תודה. "הטייס יורד ואומר שהוא היה הכי מרוכז, הכי מוכוון בכל המשימות שלו, כי הוא היה בטוח במאה אחוז שהאגף הטכני נתן לו את המערך הכי טוב שהוא יכול, ונתן את הביטחון המלא לטייס לעלות ולטוס מעל שמי איראן".

"הוספנו מיכלי דלק למטוסים"

המבצע באיראן מציב אתגרים טכניים חסרי תקדים. "זה המרחק הגדול ביותר שיצאנו למתקפה", מודה רס"ן י'. "המטוסים עושים שעות טיסה שהם מאוד מאוד ארוכות, וזה הרבה מאוד שעות עבודה על המטוס", אומרת ומוסיפה: "צריך לזכור שאנחנו לאורך כל המבצע הזה, גם בהכנות וגם היום, אנחנו לא מתעסקים רק בזירה של איראן. יש עדיין גם את הזירות בעזה ועוד זירות שאנחנו מתעסקים בהן".

ההכנות כוללת גם בדיקות מיוחדות של נעשות לקראת כל טיסה רגילה. "המטוסים עוברים בדיקה מסוימת, מיוחדת, שלא עושים אותה לקראת כל טיסה. היינו צריכים לפתח כל מיני תחומים, כי שוב זה לא משהו שקרה עד היום בחיל האוויר". אחד האתגרים המורכבים ביותר היה הכנת המטוסים לתדלוק באוויר. "בדקנו את כל המערכות של המטוס והוספנו עוד מיכלי דלק על המטוסים, כדי שהם באמת יוכלו לנסוע עם הכמות המרבית", מסבירה הקצינה הטכנית. "המטוס שלנו יוצא מההמראה מהבסיס עם כמות הדלק המקסימלית, ואם צריך לתדלק - מגיע מטוס תדלוק שפוגש את המטוס באוויר ומתדלק אותו תוך כדי הטיסה. זה קורה לפני הכניסה לאיראן, כדי שהמטוסים שלנו יכנסו לשמי איראן עם כמות הדלק המרבית".

גם בעודם טסים מעל איראן, הקשר עם הטייסים נמשך. "אנחנו נמצאים בקשר עם הצוותים. יש צוותי אוויר שנמצאים על הקרקע ויושבים יחד עם צוותי אחזקה. אם טייס נתקל באיזושהי תקלה מרחוק, הוא מדווח את זה אל צוותים שנמצאים על הקרקע, ואנחנו מחליטים מה צריך לעשות". לטייסים יש גם "ספר מקרי תקלות" עם הוראות ברורות: "במידה וקרה לך X, צריך לעשות Y. יש את המבצעים שיושב שם צוות אוויר בכיר והוא נמצא בקשר עם הטייסים".

"המטוס הנכון לאירוע הזה"

כששאלתי על כשירות המטוסים, שכן לעיתים לא מדובר במטוסי הקרב הכי חדשים, רס"ן י' מביעה ביטחון מלא ביכולות. "אנחנו מנהלים את זה כך שכל מטוס מותאם למשימה שאליה הוא יוצא", היא מסבירה. "יש מטוסים שיש להם מערכות מסוימות שנדרשות בזירות השונות, אז אנחנו יכולים להקצות את אותם מטוסים ולעשות חלוקה כדי להתאים כל מטוס למשימה. אני יכולה להגיד בביטחון שכל מטוס שעלה למשימה הוא המטוס הנכון לאירוע הזה. הוא עבר את הכל, אנחנו לא מתפשרים על שום דבר".

הכנות כללו גם הקמת צוותים מיוחדים: "יש גם צוותים מיוחדים שיהיו להם כשירויות מסוימות על כל מערכות המטוס, מרמת החימום, מרמת הדלק, מערכות האוויוניקה, המערכות החשמליות. עברנו על כל דבر בצורה מאוד מדוקדקת".

"יש תחושות מורכבות - יש גם דאגה כי אנחנו מבינים שזה איזושהי משימה גדולה, המשימה הכי רחוקה שעשינו, אולי לא הכי רחוקה אבל הכי מסוכנת שעשינו. אבל יש גם ביטחון מאוד גדול כי אנחנו יודעים מי המטוסים ששלחנו ואנחנו יודעים מי האנשים ששלחנו למשימה הזאת. מחכים לשמוע את התוצאות, מחכים לשמוע שהמשימה הצליחה ושכל חימוש הגיע בדיוק לאן שהוא היה צריך להגיע".

קשה להתעלם מכך שרס"ן י' היא חלק מנשים רבות שמובילות את המהלך הזה בחיל האוויר, כולל טייסות שלוקחות חלק במבצע ומהוות השראה גדולה. "לצערי בעבר זה לא היה משהו שכיח, אבל היום אני שמחה שהחליטו לשלב נשים במערך הטכני וידעו לעשות את ההתאמות. אני לא מרגישה יחס שונה בגלל שאני אישה. אני חושבת שדווקא ידעו לנצל את היתרונות ולתת גם את השוני על השולחן בתפקיד".

רס"ן י' לא מתחמקת מהביקורת על חיל האוויר לאחר 7 באוקטובר: "לצערי התחלנו ממקום מאוד נמוך ואנחנו עלינו מהר מאוד. חיל האוויר והצבא בכלל עושה הכל כדי להגן ולשמור גם על האזרחים שלו. אנחנו הכי מוכנים למשימה הזאת ואנחנו נעשה כל מה שיידרש כדי לנצח גם את המערכה הזו. כמה זמן זה ייקח? לא יודעת, אבל התוצאה ידועה - אנחנו ננצח את המלחמה הזאת".