אני מבקר קבוע בסלון האווירי בפריז ומדווח עליו לתקשורת זה 44 שנים, מאז 1981. מאז ועד היום לא החמצתי יותר מ-3- 4 סלונים, וגם בזה של השנה הייתי משתתף לולא נסגרו השמים בשל המלחמה באיראן.
אני מכיר היטב את הדינמיקה של הסלונים, את הדיפלומטיה ואת התחרויות לחיים ולמוות שמנהלות החברות השונות ביניהן. אם תעירו אותי באמצע הלילה (באדיבות טיל איראני?) אוכל לצייר לכם מהזיכרון מפה מדויקת למדי של הביתנים והתצוגה הקרקעית בשדה התעופה לה בורז'ה שליד פריז, המארח את הסלון, שדה בעל ייחוס היסטורי מרשים, שבו נחת צ'רלס לינדברג בתום הטיסה הטראנס אטלנטית הראשונה, בשנת 1927.
במשך כל השנים התעשייה הישראלית היא אחת הכוכבות הגדולות בסלונים האוויריים ומושכת התעניינות עצומה מכל העולם. אין משלחת אחת שלא מגיעה לביתנים הישראליים, גם ממדינות שלא מקיימות איתנו שום סוג של יחסים.
בפארנבורו בשנה שעברה המתינו רמטכ״לים ושרי ביטחון מכל העולם שעות כדי להיכנס לביתן הצנוע של אלביט. ראיתי במו עיניי. ועכשיו - לא כל שכן. הביצועים של המערכות הישראליות באיראן, וגם מול החיזבאללה, מגבירים את העניין והאטרקטיביות של ישראל עשרות מונים. כך זה היה תמיד; ב-1981 הגעתי לסלון יום אחד לאחר שחיל האוויר תקף את הכור אטומי בבגדד וכל העולם הסתכל על התעשיות הישראליות בהערצה לא מוסתרת. והנה, ההיסטוריה חוזרת.
אבל ההיסטוריה גם נעשית, ולא באופן חיובי: בלילה שבין ראשון לשני, ערב פתיחת הסלון האווירי, צוותים מטעם הנהלת הסלון מיהרו להציב מסכים שחורים שהסתירו חלקית את התצוגות של 4 חברות ישראליות: התעשייה האווירית, רפאל, אלביט סיסטמס ו-Uvision. מלבדן משתתפות בסלון גם חברות ישראליות נוספות: עשות אשקלון, אירונאוטיקס ומנועי בית שמש.
הצעד הבוטה וחסר התקדים ננקט לאחר שהחברות הישראליות סירבו להסיר "מערכות התקפיות" מהתצוגה שלהן, כפי שדרשו הצרפתים, ולהותיר רק מערכות הגנתיות בתצוגה. גם אם נניח לכל ההנמקות המגוחכות, הצרפתים טרחו להסתיר, לדוגמה, את טיל החץ. אם יש דוגמה למערכת הגנתית בעולם – זו מערכת החץ, שנועדה אך ורק לבלום מתקפות של טילי אויב ואין לה שום תפקיד התקפי. הצביעות – והבורות - חוגגות.
לטענת מארגני הסלון ההוראה להקים את קירות ההסתרה הגיעה "מהדרגים הפוליטיים הגבוהים ביותר", דהיינו הנשיא מקרון עצמו. מעורבותו של מקרון אינה אמורה להפתיע איש. בשנה שעברה, כזכור, הוא ניסה לבלום את השתתפותה של ישראל בשתי תערוכות ביטחוניות: תערוכת האמל"ח הקרקעי, יורוסטורי והתערוכה הימית, יורונבאל. בשני המקרים הוא חטף סטירה מבית המשפט הצרפתי, שאסר עליו לעשות כן. הפעם, הוא אישר את השתתפות התעשייה הישראלית בסלון – אולם ניסה להכשיל אותה באמצעות הדרישה הדרקונית להציג רק מערכות הגנתיות, ומשהחברות סירבו לשתף פעולה – הוא, מהקולניים שבמתנגדי גדר ההפרדה, הקים גדר הפרדה משלו.
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, שהתייחס לנושא, אמר כי "זוהי דרישה חסרת תקדים המפלה את ישראל לעומת מדינות אחרות, ואין לה בסיס היסטורי או השוואה. אף מדינה או תעשייה מעולם לא נדרשו להציג רק נשק הגנתי ולא נשק התקפי".
תחרות תעשייתית
מדוע זה קרה? יש את הגרסה הרשמית והגרסה הלא מוצהרת. הגרסה הרשמית, למרות שהיא לא נאמרה במפורש, היא המתח המדיני הגובר בין ישראל לצרפת על רקע אי ההסכמות בנוגע להתנהלות הישראלית במלחמות שהיא מנהלת בכמה חזיתות, במיוחד בעזה, אך גם בלבנון ובאיראן. זוהי לכאורה הנמקה מוסרית, שמניחה התנהגות לא הולמת מצד ישראל, בעיני צרפת לפחות.
אבל, המציאות הרבה יותר מורכבת, והאמת היא שניסיונות ההסתרה של המערכות הביטחוניות הישראליות הם חלק מתחרות תעשייתית גלובלית בין התעשייה הישראלית לזו הצרפתית. שתיהן מתחרות על ליבם של ממסדים צבאיים בכל רחבי העולם, במדינות אמריקה הלטינית, בדרום מזרח אסיה ואף באירופה ובצפון אמריקה.
תו האיכות האולטימטיבי של כל מערכת צבאית או ביטחונית באשר היא הוא "הוכח בקרב". מערכות שעברו טבילת אש אמיתית זוכות להעדפה תדמיתית המשמשת מקדם שיווק מצוין. בזמנו, האמריקנים זכו בנקודות רבות הודות לשימוש שעשתה ישראל במטוסים ובמערכות אחרות מתוצרת ארה"ב במלחמותיה. אפילו הצרפתים נהנו מפירות הניצחון הישראלי במלחמת ששת הימים ומכירות המיראז'ים מתוצרת צרפת זינקו לשמים, תרתי משמע.
המערכות הישראליות כולן הן Combat Proven. ההילה שנקשרה למערכות הישראליות, הודות למבצעים מסעירי דמיון כמו מבצע הביפרים, חיסול נסראללה מהאוויר, ומהלך הפתיחה המזהיר של המלחמה באיראן – לצד הביצועים הפנטסטיים של כיפת ברזל ושאר מערכות ההגנה הבליסטיות, הפכו את התעשיות הישראליות למוקד לעלייה לרגל.
בשנת 2024, התעשיות הביטחוניות בישראל הציגו ביצועים מעולים עם צמיחה בהכנסות ובצבר הזמנות. רפאל, לדוגמה, רשמה זינוק של 27% בהכנסות לעומת השנה הקודמת, עם רווח נקי גבוה וצבר הזמנות עצום של 64 מיליארד דולר. צבר ההזמנות של אלביט עומד על 22 מיליארד דולר – גידול של 25% בשנה האחרונה. מאז פריצת המלחמה בעזה, בעקבות טבח 7 באוקטובר, המניות של החברות הביטחוניות שרשומות למסחר בישראל זינקו בממוצע ב־120%.
אלה מספרים מדהימים והם מערערים את שלוות רוחם של הצרפתים. לתוצרת הצרפתית אין כל כך הרבה הזדמנויות להשתתף בקרבות, אבל כשכבר יש הזדמנות, במלחמת הודו-פקיסטן האחרונה לדוגמה, הכף נטתה לרעת הרפאל הצרפתי.
הצרפתים, ומקרון בראשם, שמשמש כסוכן מכירות לתעשיות הצרפתיות, יעשו הכל כדי להסתיר את ישראל מעיני המבקרים. מילארדים רבים מוטלים כאן על הכף, והם ינצלו כל תרוץ כדי לשים את היד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו