מלחמה עם איראן - סיכום תמונת מצב מכלל זירות הפגיעה מאז תחילת מבצע "עם כלביא": 40 טילי קרקע-קרקע נורו ב-04:00 לפנות בוקר. במטח השיגורים אמש נרשמו שמונה הרוגים ומעל 90 פצועים.
סה״כ, מאז תחילת המבצע, נרשמו 24 אזרחים הרוגים. מאמצי החילוץ, הסריקות והפינוי בבת ים לא הסתיימו. נכון לשעה זו, יש שם עוד נעדרת ומאמינים כי בשעות הקרובות תימצא.
עד כה אירע ירי של 8 מטחים הנעים בין 30 ל-60 טילי קרקע-קרקע, כשהצד השני מנסה להוציא מטחים גדולים ושואף למטחים של מאות. בכל מטח יש כמעט 5-10% ממנו זולג. במספרים מדובר ב-8-10 טילי קרקע-קרקע שזולגים. באופן ממוצע, בין 80-90% שיגורים מיורטים, ומה שלא מיורט נופל בחלקו בשטחים פתוחים וחלקו בשטחים בנויים. הירי האחרון התפשט למחוז חיפה ודן, ואתמול גם לבאר שבע.
הפגיעות האחרונות שנרמו נבעו משיגור טילי קרקע-קרקע גדולים של חצי טון עם אינרציה מחוץ לאטמוספירה. הזירה בבת ים, אחת הזירות הרגישות והקשות ביותר עד כה, ממחישה היטב מה טיל קרקע- קרקע יכול לעולל. מעבר לפגיעה העוצמתית, ישנו את אפקט ההדף שמשפיע על עשרות בניינים.
בפיקוד העורף מחדדים כי יש הבדל משמעותי בין נפילה בשטחים פתוחים בין נפילה בשטחים בנויים. כשישנה פגיעה בבניין - לא כל כולו קורס. ממה שהיה עד כה, לא היה שום מקרה של בניין שלם שקורס, וזאת גם בפגיעות הקשות בבניינים החלשים. הבניין שנפגע אמש ברמת גן היה בניין 3 קומות עם עמודים. במקרה כזה נוצרת פגיעה ונזק משמעותיים, אך הבניינים עדיין עומדים.
היום לפנות בוקר חל אירוע של פגיעה ישירה במגדל בעל ממ"דים בתוכו, בה נפרץ המיגון של הממ"ד. זוג בקומה הרביעית שהיו ממוגנים בממ"ד - נהרגו בו. על אף המקרה, בפיקוד העורף מדגישים כי הממ"ד הוא עדיין המיגון התקני הבטוח ביותר. הסכנה הגדולה ביותר היא שאנשים יראו בממ"ד כמיגון שאינו הכי בטוח. הגורמים המקצועיים שבם ומדגישים כי הממ"דים הם המיגון הכי טוב שיש, פי כמה מחניונים.
תיעוד: רגע פגיעת הטיל הקטלני בפתח תקווה | מצלמות אבטחה
בפיקוד העורף מעדכנים שכל אירוע מתוחקר כדי לבצע הליך למידה והפקת לקחים. כל הרוג הוא עולם ומלואו, ומה שקרה לא היה מחויב המציאות. "היינו יכולים להיות במקום טוב יותר. צריך לשפר את ההסברה כי אנשים לא נכנסו לממ"דים", מוסרים שם.
באסון בבת ים נרשמו עד כה תשעה, שאם היו הולכים לגרם המדרגות בבניין, היו מקבלים מענה סביר ולא היו מתים. כמובן שהעדיפות התמידית היא למיגון תקני, אך עדיין הליכה לגרם המדרגות הייתה מפחיתה מהנזק. באחד הבניינים שניזוקו בבת ים היה ממ"ק (מרחב מוגן קומתי) לאורך כל הבניין בצמוד לפיר המעליות. בעבר בנו בו גם חדרי ביטחון לכל האורך, והיו שם לא מעט אנשים. מכל מי שנכח שם בעת האסון, אף אחד לא נפגע.
גם במרחב המוגן ובמקלט עם דלתות ההדף שהיו בקומת המרתף יצאו עשרות אנשים ללא פגיעה. מדובר בבניין שחטף את המכה הכי קשה. לצד תשעת ההרוגים, יש לציין כי 180 איש יצאו משם בחיים.
בתדרו פיקוד העורף הביעו הערכה רבה לחיל האוויר ואמ"ן, שלאחרונה בשורת הישגים מרשימה, גם הצליחו לחסל את מפקד משמרות המהפכה ושדרת הפיקוד מתחתיו. אחת המשימות המרכזיות של חיל האוויר הוא ציד טילי קרקע-קרקע. עוד מעדכנים כי חלק מהשיבוש שנעשה אתמול היה בזכות ציד משגרים. הציד של יותר מעשרות משגרים, משפיע על יכולת הצד השני לייצר הירי.
לגבי הדריכות, דהיינו ההתרעות המקדימות, מעדכנים כי הנושא נבחן, וכי ישנם שלושה סוגי דריכות (לא כולל שלב השחרור והיציאה מהמרחבים המוגנים):
1. הדריכה המקדימה כדי לייצר דריכות באוכלוסיה: להפיץ הנחיה מצילת חיים של שהייה בסמיכות למרחב מוגן. לא בטוח שמדובר על טווח של 15-30 דקות, וכי מדובר בטווח מאתגר. בפיקוד העורף עושים הערכות מתי הצד השני יוציא את המטח. לפעמים מחכים, כי אין הערכה בטחה מספיק ואז הולכים לדריכה המקדימה. הלילה, למשל, בפיקוד העורף הבינו שהם דוחים את הדריכה, ובפועל זה נמשך כמה שעות. במשך כל הלילה הגורמים המקצועיים התלבטו אם לשחרר או לא לשחרר, ואז ניתנה עוד דריכה לקראת 04:00 לפנות בוקר.
2. הנחייה מקדימה כשטיל הקרקע-קרקע באוויר: נותן התרעה של כ-8-10 דקות. זה נעשה אגרסיבית עם הסל ברודקאסט (CB, שידור תאי, ההתרעה עם "הרעש המלחיץ"). פה האתגר הוא בין התרעה רחבה לבין התרעה ממוקדת, ולכן עושים טווח יותר רחב ממה שצריך בפועל. זה משמעותי, כי הדבר מניע את האזרח לפעולה ונותן זמן היערכות בהתאם.
3. הצופרים: הצופרים מכניסים את האזרח למיגון. פיקוד העורף נותן את הזמן שהצופר נותן - בהתאם לזמנים שהאזרח מכיר כבר. זאת למרות שבפועל מערכת הצופר מקנה דקה וחצי, כי היא מופעלת ארצית.
4. השחרור: בפיקוד העורף מעדכנים שבגזרה זו הדברים עוד יכולים להשתנות. הגורמים לומדים מכל מטח. בשלבים ההתחלתיים, לקח הרבה זמן עד ששחררו את האזרחים, ואילו עכשיו, כשמבינים שהמטח נגמר, משחררים אותם מהמרחבים המוגנים.
עם זאת, ישנה מודעות כי האזרחים לא תמיד יוכלו לעמוד בדריכות האלה. בתדרוך פיקוד העורף התייחסו לשאלה מדוע בישראל לא מגבירים את הירי אל עבר איראן, וענו כי עדין בודקים מה השיטה שלהם. בודקים האם מדובר במטחים מרוכזים, וכי אין רצון לעבור להתשה במקרים כאלה ואחרים. עד כה זוהתה מגמה של ירי במטחים גדולים מצד איראן, שמייצר זליגות.
עוד מעדכנים כי יש בזירות לא מעט טילי קרקע-קרקע, וצה״ל רודף אחר המשגרים.
בסוף התדרוך, דובר על התנהלות המשק בהמשך, ונאמר כי בפיקוד העורף יבצעו חשיבה במהלך היום על דיפרנציאליות בין האזורים השונים בארץ. כבר עתה מתחילים לחשוב על החזרת חלק מהמשק ואולי בימים הקרובים ידובר על כך יותר בהרחבה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו