קצב האירועים המדווח באיראן ובעורף הישראלי מייצר רצף של נקודות, שקשה בשלב זה לאגד אותן לכדי צילום רנטגן שישקף במדויק את הישגי המלחמה. דומה שישראל עדיין מכתיבה את מהלכי המלחמה, אך המחיר שהיא משלמת עלול להאמיר בשעה שהיא טרם סימני וי על יעדיה.
תיעוד נפילה באזור הצפון // השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לפי חוק זכויות יוצרים
איראן, שהיתה בהלם ביממה הראשונה של המערכה, הצליחה לאושש מקצת ממערכי הטילים שלה ולהגביר את הקצב השיגורים לשטח ישראל – אתמול גם בשעות היום. היקף הנפגעים והנזק הכבד שגרמו הטילים בכמה אתרים מובילים לחידוד הצורך בהתמגנות הציבור, אבל גם בצעדים יזומים של הממשלה והרשויות המקומיות במרחבים שבהם אין מיגון ראוי.
יעד התקיפה העיקרי: מלאי של כ-2,000 טילים
הפגיעות האלה הן ההסברה הטובה ביותר שישראל יכולה לעשות למבצע. איראן תכננה להצטייד במלאי עצום של טילים, והפגיעה כעת במאגרים ובמפעלים נועדה להרחיקה מהיעד המסוכן שהציבה לעצמה. גם כך יש ברשותה מלאי של כ-2,000 טילים, שמהווים כעת יעד עיקרי לתקיפות של חיל האוויר גם במטרה לצמצם את האיום לעורף וגם כדי לחסוך במיירטים.
במקביל נמשך המאמץ לפגוע בפרויקט הגרעין האיראני. אתמול הותקפו יעדים שונים שקשורים לפרויקט בעיקר בטהרן, אולם ישראל טרם החלה לטפל באתר ההעשרה בפורדו שנחפר במעבה ההר.
גורמים רשמיים שונים שהתראיינו בעילום שם לתקשורת הזרה הביעו משאלה שארצות-הברית תצטרף למערכה ותשלים את המלאכה, וצריך לקוות שישראל מחזיקה בתכנית סדורה יותר מאשר בתקוות בלבד שמתבססות על רצף אירועים – תקיפה איראנית על יעדים אמריקנים שתגרום לנפגעים ותחייב את ארצות-הברית להצטרף למערכה – שלא בטוח שיקרו.
נדמה שבישראל מקווים להצטרפות האמריקנים למערכה גם כדי להוביל להפלת המשטר בטהרן. אתמול אמנם דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס כי הנשיא טראמפ אסר על ישראל לחסל את מנהיג איראן עלי חמינאי, אולם ספק אם ישראל מכוונת לכך כעת בעצמה.
איראן צריכה להיות מוטרדת
ישראל מעולם לא חיסלה מנהיג של מדינה זרה (הכוונה לחסל את סדאם חוסיין נבלמה באסון צאלים), ואינה יודעת להעריך את השלכותיו של מהלך כזה שעשוי דווקא לחזק את הכוחות הרדיקליים באיראן. היא עשויה להידחק לשם ככל שהמערכה תתארך, ובעיקר אם תתקשה להעמיק את פגיעותיה באיראן ולהגן בהצלחה על העורף.
בשלב הנוכחי דווקא איראן צריכה להיות מוטרדת מאפשרות כזאת, על-רקע חופש הפעולה המדהים שחיל האוויר פילס לעצמו בתחומה. המטסים הבלתי פוסקים בשמי טהרן שמאפשרים תקיפה רציפה של עשרות יעדים, ומנוסת האוכלוסיה שנלווית אליהם, מייצרת לחץ מובנה על השלטונות. הלחץ הזה מתועל בינתיים להגברת מאמצי הפגיעה בישראל, אולם עשוי להוביל במהרה לניסיונות איראנים להפסיק את המערכה ולחדש את המגעים להסכם.
מהלך כזה לא נראה אתמול באופק. ההיפך הוא הנכון: הכל העיד דווקא על העמקת המערכה. מאופי הפעילות של שני הצדדים והסלמת הרטוריקה שלהם, ועד צעדים שונים שננקטו כמו הארכת המצב המיוחד בעורף עד סוף חודש יוני.
על ישראל לוודא עם זאת שהיא נצמדת ליעדים שהציבה לעצמה, בידיעה שהימשכות המערכה תשחק ההישגים שלה ותגביר את הסיכונים. לכן, טוב תעשה ישראל אם תגדיר לעצמה כבר כעת באילו תנאים היא מוכנה לסיים את המלחמה, ומהם תנאי הסף שלה להסכם שיבוא בעקבותיה. שניים מהם ברורים – בלימת פרויקט הגרעין ותכנית הטילים – אבל ניצול מיטבי של העליונות האסטרטגית שהושגה עשוי לאפשר מהלך שיוביל לשינוי של מאזן הכוחות באיזור כולו.
בשולי הדברים, 4 הערות. נתניהו הגיע אתמול לאתר פגיעת הטיל הקטלני בבת-ים, על-רקע ביקורת על-כך שהציבור חשוף לנזקי הטילים בעוד נבחריו (ובני משפחותיהם) מסתתרים במתחמים מבוצרים. טוב היה עושה נתניהו לו את אותה רגישות שגילה כלפי עיר ליכודית מובהקת כמו בת-ים היה מגלה כלפי ניר עוז, שממתינה בסבלנות לביקורו מאז ה-7 באוקטובר.
מערכה מורכבת ורווית אתגרים
הערה שניה. שובו של דניאל הגרי לדובר צה"ל לתקופת המלחמה מלמד שהגרי והרמטכ"ל זמיר שמו בצד את המתיחות ביניהם לטובת ענייני המדינה, ובעיקר שדובר צה"ל המכהן, אפי דפרין, אפסן את האגו בצד לטובת הסתייעות בקודמו. כך נהג הגרי עצמו כשזימן למילואים את רונן מנליס בראשית המלחמה, וכמותו הוא יתמקד בתפעול השוטף של היחידה – שבעת מלחמה מנהלת "מפעל" ייצור של חומרים מצולמים וכתובים – ויותיר לדפרין את ההופעות בתקשורת ואת הייעוץ השוטף למטכ"ל.
הערה שלישית. בשיאה של מערכה מורכבת ורווית אתגרים וסיכונים, ממשיך שר הביטחון ישראל כ"ץ להתמקד בציוצים ילדותיים – שלשום "טהרן בוערת", אתמול "דין טהרן כדין ביירות" – שמניבים לו הרבה לייקים ברשתות החברתיות אבל אינם תורמים דבר למערכה. נדמה שכ"ץ טרם הפנים את עוצמתו ורגישותו של התפקיד, ומומלץ שמבוגר אחראי בסביבתו ירחיק ממנו את המכשיר הסלולרי שלו.
הערה רביעית. בצל המערכה באיראן סיים אתמול רונן בר את תפקידו כראש שב"כ. בר, שקיבל עליו אחריות למחדל 7 באוקטובר, זכאי גם לקרדיט על רבים מהישגי המלחמה שאפשרו חיסול של בכירי המחבלים, שחרור חטופים וסיכול אלפי פיגועים, וכן על תהליכי שיקום עמוקים שהוביל בשב"כ. למרות המשקעים היה ראוי שממשלת ישראל והעומד בראשה ייפרדו ממנו בדרך ראויה, ויוקירו את עשרות שנות תרומתו לביטחון המדינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו