מבצע "עם כלביא" הצליח לתפוס את משטר האייתוללות כשהוא רחוק ממוכנות מקסימלית לעימות כולל. ארגוני הפרוקסי שלו, חמאס, חיזבאללה והמיליציות השיעיות בסוריה, שהיו אמורות להוות קו תגובה ראשוני למקרה של מתקפה ישראלית על איראן, נשחקו בשנה וחצי האחרונות ממש עד הוצאתן מהמשחק כמעט לגמרי. אופי המתקפה הישראלית ועריפת ראשו של הכוח האיראני בעזרת חיסול בכיריו הפתיעו את השלטונות במדינה, והתגובה הראשונית נראתה מבולבלת וחסרת הכוונה.
איראן שקדה במשך עשורים על בניית כלי נשק שיאפשרו לה לפגוע בישראל, הנמצאת יותר מ-1,000 קילומטרים מגבולה המערבי של המדינה. במהלך סבבי התקיפות עם איראן מאז 7 באוקטובר, איראן עשתה שימוש לראשונה בחלק מאמצעים אלו, כולל בטילים מתקדמים שפיתחה רק בשנים האחרונות. בטהרן הכריזו היום כי איראן מתכוונת לעשות שימוש בטיל הבליסטי "חייב'ר", בעל טווח של 2,000 קילומטרים עם ראש נפץ מתמרן, שיכול להתחמק מיירוט ולפגוע במטרות בדיוק של מטרים.
ארסנל הטילים הבליסטיים של איראן הוא גדול, מגוון ומבלבל. מומחים העריכו בשנת 2022 כי איראן מחזיקה ב-3,000 טילים בליסטיים מכל הסוגים ולכל הטווחים. מתוכם כ-2,000 טילים, לפי ההערכות, בעלי טווח מספיק להגיע לישראל. בהם משפחת השיהאב-3, הכוללת את הטיל עימאד, בעל טווח של 2,000 קילומטרים ודיוק משודרג. גם החורמשהאר, טיל בליסטי בעל ראש נפץ גדול של כמעט שתי טונות. רבים מהטילים האחרים שייכים לדגמים מיושנים יותר, קלים ליותר ליירוט ומדויקים הרבה פחות.
איראן מחזיקה גם בצי של טילי שיוט, פרי פיתוח ארוך שנים ויישום של "הנדסה לאחור" של טכנולוגיה זרה שנפלה לידי איראן. טיל השיוט "הווייזה" בעל הטווח של 1,300 קילומטרים יכול להגיע לנקודות מסויימות בשטח ישראל אך יכולתו גבולית והוא קל יחסית ליירוט.
הטיל "סומאר" שנשחף בשנת 2015 בעל טווח של 2,000 עד 3,000 קילומטרים וניתן לשגר אותו מכלי שיט והוא אף יכול בתאוריה לשאת ראש נפץ גרעיני. גם ה"פאווה", טיל שיוט בעל טווח של 1,600 קילומטרים, יכול בקלות להגיע לשטחי ישראל והוא שוגר בהצלחה על ידי המיליציות השיעיות בעיראק לשטחי ישראל. החיסרון שבשימוש בטילי שיוט היא שהם ניתנים ליירוט בקלות יחסית אל מול טילים בליסטיים שירוטם קשה ומצריך מערכות מיוחדות כמו החץ הישראלי וה"ת'אאד" האמריקני.
איום ללא טייס
צי המל"טים והכטב"מים של איראן הפך לשם דבר עם עשרות דגמים למטרות שונות שהפכו את איראן למעצה בינלאומית של כלי טיס בלתי מאוישים, אותם היא מייצאת לרוסיה ולגרורותיה ברחבי המזרח התיכון.
טהרן מחזיקה בכמה דגמים בעלי טווח שמספיק להגיע לישראל בשיגור משטחה של איראן. המוכר ביותר מהאם הוא השהאד 136, בעל מבנה גוף המשולש והטווח של מאות קילומטרים. הדגם הפך לאחד האיומים הרוסיים הגדולים על אוקראינה, משום שהוא פשוט לייצור ונין להפעילו בנחילים של מאות פרטים.
איראן התקשתה לשחזר את ההצלחה הרוסית עם השהאד 136, זאת ככל הנראה בשל העובדה שההגנה האווירית הישראלית טובה בהרבה מזו שיש לאוקראינים. לאיראן יש גם מל"טים מתאבדים סילוניים, שמתאפיינים במהירות גדולה יותר, כושר תמרון מוגדל ויכולת לשאת ולשגר טילים, ולא רק להתאבד על מטרה. אלא שכלים אלו, במיוחד מהדגמים שיכולים להגיע לשטחה של ישראל, מעטים יחסית, יקרים יחסית לייצור וגם הם כשנעשה בהם שימוש נגד ישראל לא הצטיינו בשרידות מול מערך ההגנה האווירית.
מעבר לאמצעים המפורטים, קיימות עבור איראן אופציות שונות נוספות לפגוע בישראל, אף שהן משמעותיות פחות. חיל האוויר האיראני מחזיק מאות מטוסי קרב שבאופן תיאורטי מסוגלים לתקוף מטרות גם בשטחה של ישראל, או לשגר טילי שיוט שיפגעו בדיוק גדול.
פעולה נועזת של חיל האוויר האיראני, במיוחד אם יפעל מבסיס בעיראק הקרובה יותר, יכולה לספק הפתעה מסויימת. אך למול העליונות האווירית של ישראל קשה לדמיין פעולה שכזו, במיוחד בהתחשב בעובדה שמעט מטוסי חיל האוויר האיראני שהמריאו במהלך מצבע" עם כלביא", לפי דיווחים מתוך שידור חי לאוויר הישראלי, נמלטו מזירת הקרבות במקום להתעמת עם מטוסי חיל האוויר. איראן לא תוכל לספק למטוסיה הגנה בשמיים עוינים, וגם לא לדלק אותם באוויר בדרך ליעד המרוחק.
אפיק פעולה נוסף שפתוח בפני איראן הוא טרור במדינות זרות. נציגויות ישראל במשך שנים מהוות מטרה עבור זרועה הארוכה של משמרות המהפכה. סביר שבמצב החדש שנוצר הנציגויות הישראליות עושות כל שאל ידן על מנת להתמגן ולמנוע פעולה של סוכניה של טהרן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו