שלושה אזרחים נהרגו מאז תחילת מתקפת איראן על ישראל, ביניהם אישה מבוגרת ברמת גן, אזרח שנפצע קשה בבניין סמוך, ואישה וגבר נוספים שנהרגו היום (שבת) בראשל"צ.
בצה''ל מוסרים כי נעשתה למידה עמוקה של האירוע, וכי מדובר במות-שווא. "הם לא היו צריכים למות", אומרים שם. זאת לאור העובדה שהיה מיגון תקני ליד אותם הרוגים. אם היו גורמים להם להיכנס לממ"ד, לא היה קורה להם דבר. בצה''ל עורכים חשיבה מחדש איך לגרום לאזרחים לנהוג אחרת.
האיום, מה שנחווה עד כה כ-200 טק"ק (טיל קרקע-קרקע), קצץ יותר מ-40 כטב"מים, בארבעה מטחים. כל מטח היה סביב 40-60 טק"קים, כשבין מטח למטח היה שקט יחסי. בצה''ל למדו שבכל טק"ק יש כמה טק"קים שנופלים, למרות העבודה הטובה של הגנ"א (מערך ההגנה האווירית).
יש טק"קים שנופלים בשטחים בנויים. טק"ק בשטח בנוי עם החנ"ם (חומר נפץ) שלו והאינרציה שלו. מדובר במבנה משמעותי, שכן לא מדובר ברקטה של חיזבאללה וחמאס. הנזק משמעותי, וההדף שהוא מייצר רחב. ועדיין, כשמתמגנים כמו שצריך, גם בטווחים צמודים, לא קורה שום דבר. אלה הלקחים שצה''ל הפיק ממקרי ההרג ברמת גן, ת"א וראשל"צ.
עוד מוסיפים כי הכטב"מים פחות מאיימים. חיל האוויר עושה עבודה טובה, וכמות החנ"ם שם קטנה יותר. כמו כן, בצה''ל מזהירים כי בהסתכלות קדימה אסור להתבלבל מהשקט שהיה היום. חלק מהשקט שביממה זו בא מאחר ומתקיים חג באיראן, והאזרחים שקועים יותר בהכנות לחג, ולקראת הערב יחזרו המטחים.
תיעוד מזיהוי משגרי טילי קרקע-אוויר לפני תקיפתם בלב טהרן | דובר צה''ל
בצה''ל מתמקדים בלצפות ולראות האם האירוע יתנהל כמו שקרה עד כה - מטחים יחסית מצומצמים עם מרווח ביניהם. פקע"ר (פיקוד העורף) מוגדר כמאמץ שני אחרי חיל אוויר ואמ"ן. מדובר כרגע על גיוס מלא של כל הפיקוד, יותר מ-30,000 לוחמים ומפקדות, וכן יותר מ-50 גדודים בכל רחבי הארץ שפרוסים, ערוכים ודרוכים.
לכל גדוד יותר מ-10 חפ"קים, שיכולם להגיע מהר לכל אירוע. יש אפשרות להביא סדר כוחות משמעותי מאוד, זאת ביחד עם ארגוני החירום וההצלה - משטרה, כב"א, מד"א והרשויות. עוד מציינים כי בערים יש יחידות מתנדבים טובות מאוד, כוח עזר משמעותי נוסף.
מתוך ארבעה המטחים ושלוש הפגיעות, בצה''ל אומרים כי הכוחות נכנסו למלחמה אחרי תהליך ארוך של הבנת האיום ובניית תפיסה. המיגון הוא הדרך להתמודד עם הטק"קים, ויש צורך במיגון מיטבי. הדרך להתמודד עם כך היא לפתוח כמה שיותר מרחבים מוגנים במרחב הציבורי. ממ"ד בבית נחשב לאופציה הטובה ביותר, ולאחריו המיגון הציבורי שהוא המקלטים הציבוריים, בתיה"ס שיש בהם מיגון מבני ומתחמים שיש בהם מיגון (כמו הרכבת).
בצה''ל חשבו תחילה שיהיה צורך לשהות במרחבים המוגנים לאורך זמן. כעת המציאות קצת שונה, לאחר ההבנה כי בין מטח למטח יש יחסית שקט. בצה''ל שבים ומזהירים כי זהו מצב שיכול להשתנות. המציאות כרגע מייצרת מצב שאנשים נשארים בבית שלהם. זאת בניגוד למלחמת המפרץ, למשל, שם היו עשרות אלפי אנשים שעזבו את הבית שלהם. כיום, כאמור, אנשים נשארים בבית שלהם - ביתם הוא מבצרם.
בצה''ל מזהים כי יש לערוך תיקון ולייצר מציאות שגורמים למי שאין לו ממ"ד - להתמגן כמו שצריך. לכן במערכת דואגים לשפר את תסריט הדריכות אל מול האזרחים.
להלן ארבע דריכות לאזרחים כדי לגרום לחסרי הממ"ד להגיע טוב יותר למיגון:
1. דריכה מקדימה לפני מטח - לא תמיד יתאפשר, אך יש לתת דריכה מקדימה, כשמבינים שהולך להיות מטח, בסדר גודל של 15-30 דקות לפני. הדריכה המקדימה תכלול הנחיות מצילות חיים, בה יידרשו האזרחים לשהות סמוך למיגון. האזרח צריך להבין לאן הוא הולך.
2. הנחיה מקדימה - האזרחים מכירים את זה היטב מהחות'ים. כשמבינים שיש מטח, כ-10 דקות לפני יש לתת הנחיה מקדימה, אז יופעל ה- CB (שידור תאי, ההודעה שנשלחת לכולם כהתראה לשהייה סמוך למרחב מוגן) עם הרעש המלחיץ. זאת כדי להניע אנשים למיגון. הדריכה הקדימה לא הייתה יעילה, שכן בהנחיה המקדימה צריך ללכת למיגון. 10 דקות עד למציאת המרחב המוגן וההגעה בסמוך אליו הוא זמן מספיק, שבו המשפחה יכולה להיכנס למקום טוב ואז היא מוגנת.
היום לפנות בוקר, ה-CB הופעל לפי אזורים. באזור הצפון ודרום הוא עבד, אך במרכז לא עבד; נראה תחילה כאילו ה-CB יצא, אבל בפועל לא יצא. התקלה הטכנית, שקרתה ככול הנראה בשל עומסים, תוקנה. בצה''ל מנצלים את התקרית כחלק מהליך הלמידה.
משה בן שמחון
3. הצופרים - יש להנחות את האזרח לסגור את דלת הממ"ד, ולהתמגן תוך דקה וחצי.
4. השחרור מהמרחבים המוגנים - השחרור והיציאה מהמרחבים המוגנים לא היה מספיק טוב. מצד אחד, מנחים ודורשים להיכנס עד להודעה חדשה, אבל כל עוד המטחים יחסית מרוכזים - כשהמטח נגמר משחררים אנשים, ואז הם לא יצטרכו לשהות בסמיכות למרחב המוגן. זה יאפשר לדרוך עוד פעם לשהייה בסמיכות לו כשיצטרכו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו