החשש: איראן תתקוף את ישראל - משטחה

הספינה "סאביז" נפגעה ממוקשים ימיים שהוצמדו לדפנות שלה. ישראל לא לקחה אחריות על האירוע, אבל בתקשורת הזרה דווח כי שייטת 13 אחראית לו, בהמשך לסדרת מבצעים שביצעה היחידה בשנתיים האחרונות נגד מטרות איראניות. 

 

נראה כי בשונה ממקרים קודמים, שבהם דווח כי שיבשה ישראל הברחה של אמצעי לחימה או הברחת נפט שנועד למימון טרור - הפעם נועדה התקיפה להבהיר לאיראנים כי הפגיעות האחרונות בספינות אזרחיות ששייכות לאנשי עסקים ישראלים היו מחוץ לכללי המשחק.

 

 

 

כפי שפורסם, חילופי מהלומות בין ישראל לאיראן גברו באחרונה, ובכלל זה התקיפות הנמשכות של חיל האוויר נגד העברת אמל"ח מתקדם ללבנון וניסיונות ההתבססות של המיליציות שפועלות בחסות איראנית בסוריה, וכן הפעילות הימית הענפה שחלקים ממנה נחשפו בשבועות האחרונים.

 

כחלק מכך פורסם כי שייטת 13 ביצעה עשרות פעולות שברובן נגרמו חבלות למכליות שהובילו נפט לא חוקי מאיראן לסוריה. הכסף ממכירת הנפט נועד בחלקו למימון חיזבאללה וגורמי טרור נוספים, לפי הערכות הפעולות הללו גרעו מהאיראנים כשני מיליארד דולר שהיו אמורים להתקבל ממכירת הנפט.

 

מבצעים אחרים של שייטת 13 נועדו לפגוע בהעברת אמל"ח מתקדם לחיזבאללה בלבנון. בראשית החודש נפגעה ספינה תמימה לכאורה, אולם מתברר כי היא הובילה ציוד מתוחכם שנועד לפרויקט דיוק הטילים של חיזבאללה בלבנון. הציוד – מערבל דלק לטילים – נועד להחליף ציוד דומה שנפגע והושמד בתקיפת רחפן שיוחסה לישראל באוגוסט 2019.

 

 

 

בתקיפה השנייה נפגעה לפני כשבועיים ספינה ששייכת לאיש העסקים אודי אנג'ל. הספינה נפגעה מטילים ששוגרו לעברה מכלי שיט איראני. בשני המקרים פעלה איראן בשיטה דומה לזאת שבה נוקטת לכאורה ישראל: חבלה בספינות, אך מבלי להטביע אותן או לגרום לנפגעים. אולם נדמה כי רצף הפגיעות שספגה איראן – שאליו אפשר להוסיף את פעולות המוסד על אדמתה - עשוי להוביל כעת להחלטה על שינוי מדיניות, לרבות אפשרות לתקיפה ישירה של ישראל שלא באמצעות שליחים. אפשר להעריך כי שיגור כזה לא יבוצע ללא אישור של הצמרת השלטונית באיראן, ובכלל זה של המנהיג העליון עלי חמינאי.

 

 

איראן מעולם לא הודתה כי השיגור בוצע אז משטחה, אולם בידי גורמי מודיעין במערב ראיות מוצקות לכך. בישראל העריכו עד לאחרונה כי למרות הפגיעות הרבות שספגה, תימנע איראן משיגור אמל"ח משטחה - כדי שלא להסתכן בתגובה ישראלית ישירה. גורמים בכירים טענו כי איראן תעדיף להעמיד בחזית את בני חסותה, ולא את עצמה. ההערכות היו שאיראן תנסה להגיב משטח סוריה, ואולי אף באמצעות החותים בתימן. זאת, בהמשך לדיווחים על כך שמל"טים תוקפים הועברו על־ידי משמרות המהפכה לחותים, דבר שהוביל גם לדריכות מודיעינית ולהעלאת כוננות במערכי ההגנה האווירית בישראל.

 

אם איראן אכן תפעל ישירות משטחה, היא תעביר בכך לראשונה את המלחמה עם ישראל לפסים גלויים וישירים. עד כה נוהלה המלחמה הזאת בצללים ובחשאי או על אדמה זרה ובאמצעות שליחים, בעיקר המיליציות הסרות למרותם בסוריה.

 

בפברואר 2018 יורט מל"ט איראני ששוגר מסוריה, כשחצה את הגבול לשטח ישראל. צה"ל תקף בתגובה יעדים איראנים וסורים, ובמהלך התקיפות נפגע ונפל מטוס F-16 איי ("סופה"). שלושה חודשים מאוחר יותר שוב ניסתה איראן לפעול נגד ישראל, כאשר שיגרה כ־40 רקטות משטח סוריה לכיוון רמת הגולן. רוב הרקטות נחתו בשטח סוריה ומקצתן יורטו, ובתגובה תקף צה"ל עשרות יעדים איראנים על אדמת סוריה במבצע שכונה אז "בית הקלפים".

בישראל העריכו אז שהפעילות האיראנית היתה תגובה לפגיעה בניסיונות ההתבססות שלהם בסוריה, וכן על גניבת ארכיון הגרעין בידי המוסד שנחשפה כמה ימים קודם לכן. בינואר 2019 שוגרו רקטות לעבר אתר החרמון, שיורטו על ידי מערך ההגנה האווירית. גם ביוני 2019 נורו רקטות מסוריה לעבר החרמון, ואחת מהן נפלה בשטח ישראל מבלי שהיו נפגעים או נגרם נזק. באוגוסט 2019 ניסתה איראן לשגר רחפנים חמושים משטח סוריה לעבר בסיסי צה"ל ברמת הגולן, אולם צה"ל פגע בחולית המשגרים קודם לתקיפה המיועדת. האירוע הזה הוביל להסלמה מול חיזבאללה, שביקש לנקום על הרג הפעילים הלבנונים בטענה שהם היו אנשי הארגון.

 

בעקבות ההסלמה במערכה עם איראן, יצאו בימים האחרונים גורמי ביטחון ישראלים למסע בכמה בירות במערב, כדי להציג בפני הממשלות שם את מידת המסוכנות האיראנית. הנושא עלה, בין היתר, בפגישות שקיימו נשיא המדינה והרמטכ"ל עם צמרת השלטון בגרמניה, צרפת ואוסטריה, וכן בסדרת פגישות שקיים באחרונה באירופה ראש אגף איראן ואסטרטגיה בצה"ל, האלוף טל קלמן. מטבע הדברים נמסרו דיווחים גם לאמריקנים, וכן לרוסיה.