מאגרי המילואימניקים הולכים ונגמרים: צה"ל החזיר לשירות אלפי פטורים

מאגרי המילואימניקים שהוחזרו מפטור או הופנו ללוחמה מיחידות נוספות הולכים ונגמרים, בעוד השיח הפוליטי על חוק הגיוס שב ועולה על השולחן. בזמן שהפוליטיקאים מאיימים בפירוק הממשלה, בצה"ל הולכים ונגמרים המאגרים מהם הקימו יחידות חדשות וחיזקו את האחרות באמצעות עשרות אלפי מילואימניקים שהוחזרו לשירות.

המציאות הצבאית שנוצרה מאז 7 באוקטובר שונה בתכלית מכל מה שהכיר צה"ל בעשרות השנים האחרונות. כבר בחודשיים הראשונים למלחמה התברר שהמערכת הקיימת של גיוס המילואים אינה מספיקה לצרכים החדשים. "כולנו הבנו שהצבא מתמודד עכשיו עם משהו שהוא משמעותי קיומי", מסביר סא"ל (מיל') א', סגן מפקד חטיבת נגבה, אחת מחטיבות אוגדת דוד שהולכת ומוקמת כעת. "הצבא עכשיו צריך לגייס כוחות ובאמת הצבא נכנס לזה מהר מאוד והתחיל לגייס את הכוחות האלה אבל אין מספיק כוחות, המדינה קטנה והצורך להקים יחידה חדשה עלה מהר מאוד".

התמונה הסטטיסטית מדברת בבירור: מאז תחילת המלחמה גדל סדר כוח המילואים ב-25 אחוזים, כפי שנחשף ב"ישראל היום" לפני מספר שבועות. הגידול הדרמטי הזה לא היה אפשרי ללא פעולה מסיבית ומתוכננת להחזיר לשירות אלפי מילואימניקים שהיו פטורים או שלא שירתו במילואים במשך שנים ארוכות.

"ימי מיצוי": מבצע חסר תקדים להחזרת פטורים

ענף תכנון כוח אדם במילואים (עתכ"ם) הוביל בשבועיים האחרונים מהלך חסר תקדים, במסגרתו זומנו לוחמים שנפלטו משירות מילואים לפני שנים רבות, על מנת לשבצם מחדש בגדודי החטיבות שמרכיבות את אוגדת דוד.

הפתרון החדשני שפותח בצה"ל כלל הקמת מערך שלא היה קיים קודם לכן - ימי מיצוי המיועדים לאתר, לאמן ולשבץ מחדש מילואימניקים שהיו מחוץ למערכת. במסגרת ימי המיצוי שנערכו עבור אוגדת דוד, יצרו קשר עם יותר מ-12,000 משרתי מילואים לשעבר שקיבלו בעבר פטור, במטרה להחזיר אותם לשירות פעיל בצה"ל. התהליך המורכב והמתוחכם שנבנה לצורך זה כלל מערך של שלושה ימים בו המשרתים עברו מיון מחדש, בדיקות רפואיות והתאמה לתפקידים חדשים."פרסנו מעל 100 עמדות, עם עשרות מראיינים, שקלטו במעין שרשרת חיול את המילואימניקים.

הלוחמים עברו ריאיונות והליך התאמה עם קציני המיון שלנו ושל חטיבות אוגדת דוד", מסבירה סא"ל אבישג סבג, ראש עתכ"ם. התוצאות היו מרשימות: "יותר מ-2,300 משרתים שובצו לחטיבות אוגדת דוד בתוך שלושה ימים".

במקביל, מי שלא הותאם לחטיבות הלוחמות, הופנה ליחידות שונות. בין היתר איתרו חיילי מילואים שצברו ידע בתחומים שונים מאז שירותם הצבאי והופנו ליחידות רלוונטיות. "אם למשל אדם היה בעבר לוחם אבל הוא כבר לא בכשירות, והוא כעת מהנדס – אפשר להשתמש ביכולות שלו לטובת פיקוד העורף".

אחוז ההתייצבות לימי המיצוי עמד על 64 אחוזים, נתון שלדברי סבג הינו גבוה, בהתחשב בכך שמדובר באנשים שלא שירתו במילואים במשך שנים רבות. "אלו אנשים שפנינו עליהם באמצעות סמס וחייגן אחרי שנים רבות. היו אנשים בחו"ל, אפילו כאלו שהתחתנו. לכן נערוך ימים משלימים כדי להעלות את האחוזים. היו אנשים שאמרו שקשה להם להגיע ואמרנו להם לא להתאמץ כי יהיה יום משלים". המערכת לא התעלמה מקשיים של אנשים. "היו כאלו שהחלטנו לשחרר מסיבות אישיות".

המוטיבציה הגבוהה של המתגייסים הייתה אחד הגורמים המרכזיים להצלחת המבצע. "אנחנו באמת בשעה ההיסטורית, העומס לא קטן, ואנשים לדעתי כבר מתחילים להפנים שזה כולנו ביחד באירוע הזה", מסבירה סא"ל אבישג סבג. הצבא עצמו השתנה בגישה שלו: "גם צריך להגיד שגם צה"ל עשה הרבה שינויים בחשיבה. נכון, אדם היה לפני עשור לוחם, אבל מאז קרו לו דברים ואפשר להתאים לו שיבוץ אחר".

אחד השינויים המהותיים ביותר שמתרחשים במערכת המילואים הוא הסיום של תופעת הפטורים המוקדמים. "לא יהיה יותר, כרגע לפחות, מצב שמישהו משתחרר בגיל 33 במילואים", מבהירה סא"ל סבג בחדות. "אין את זה מאז ה-7 באוקטובר, אנשים פשוט עוד לא הפנימו את זה. אם אדם לא מתאים ללחימה ופעם היה מקבל פטור, כעת הוא יופנה לתפקיד תומך לחימה, מנהלה או אפילו אופציות מחוץ ליחידות המקוריות".

חטיבת נגבה: "בני המקום" בחזית הביטחון

בין הפתרונות החדשים שפותחו בצה"ל עומדת הקמת אוגדת דוד, שתחתיה פועלות חטיבות מרחביות במילואים, שיפעלו באורח דומה לחטיבות המרחביות ביו"ש, אף שככל הנראה לא יופעלו באופן קבוע, כפי שקורה ביהודה ושומרון.

חטיבת נגבה אחראית על גזרת הנגב, ביישובים שבין אילת, הערבה, עוטף עזה, באר שבע וצפון הנגב. החטיבה מאוכלסת על ידי לוחמים שהיו עד עכשיו בעלי פטור משירות מילואים, ומונה חמישה גדודים, כאשר בשאיפה כל גדוד מורכב מבני אזור השיוך שלו. "יש הרבה מאוד אנשים שלא היו משובצים, שהוחזרו לשירות כדי למלא את השורות", מסביר סא"ל (מיל') א'.

הרעיון של "בני המקום" הוא מרכזי בפילוסופיה של החטיבות החדשות, בדומה לדרך שבה מתנהלים גדודי ההגמ"ר ביו"ש. "מדובר בכוח שמסוגל בקריאה לקחת את הנשק ואת הציוד ולהגיע בשיא המהירות לגזרת האירוע", מסביר א'.

המוטיבציה של המתגייסים החדשים גבוהה באופן יוצא דופן. "אנשים שנמצאים ביחידה הזאת באים עם התחושה שאנחנו לא נותנים לשבעה באוקטובר להתרחש עוד פעם", מציין סא"ל (מיל') א'. "אנחנו מאמנים עכשיו מאות חיילים בחום של צאלים, ומה שמוביל אותם זו מוטיבציה מאוד גבוהה. אנשים באים באחוזים גבוהים, עם הבנה על צורך השעה. כולנו חווינו את מה שמתרחש פה בשנה וחצי האחרונות. הרי לא אני ולא אדם בן 75 יכולים לשבת בממ"ד עם השכנות ולהקשיב לחדשות פעם נוספת – אנחנו חייבים לפעול ולהגן על המדינה שלנו".

מחיל הים ללוחמי יבשה: הניסוי שהצליח

אחד הניסויים המעניינים ביותר בחטיבת נגבה הוא הקמת גדוד הלל, שמבוסס על יוצאי חיל הים. "אנחנו החטיבה הראשונה שלמעשה קלטה את יוצאי חיל הים", מסביר אבי. "חיל הים בהגדרה שלו משתחרר ולא עושה מילואים. היה איזשהו ניסוי להביא אותם, גם קצינים וגם לוחמים, לקלוט אותם ולעשות להם את ההסבה הנדרשת, כי בכל זאת חיל הים הם לא לוחמי יבשה". התוצאות של הניסוי מרשימות. "פגשנו קצינים ולוחמים מאוד איכותיים, בעלי מוטיבציה מאוד גדולה. הם מגיעים ועושים את ההשלמה הנדרשת והופכים ללוחמי חי"ר.

המטרה המבצעית של החטיבות החדשות ברורה: "החטיבה מיועדת לפעול במרחב הפנימי של מדינת ישראל ולתת מענה הגנתי והתקפי לאירועים מתפרצים בתוך אזורים אלו". כבר בקרוב החטיבה תיכנס לכשירות מבצעית, לאחר אימונים אינטנסיביים, ותתחיל לבצע תעסוקה מבצעית בשטח.

בצה"ל עוסקים כעת בפיתוח היום שאחרי הגיוס המיוחד. בעתיד, לוחמים יופנו ישירות לאוגדת דוד, ובמקביל פותחה מערכת לניהול המילואים כך שכוח אדם מיחידות אחרות לא יבוזבז ויופנה למקומות הנדרשים. "אנחנו פועלים תוך כדי מלחמה", מבהירה סא"ל סבג. "לדעתי אנחנו בכיוון הנכון – אבל יש עוד עבודה רבה לפנינו".