האלוף דוד זיני, המיועד לתפקיד ראש השב"כ, לא ממתין למינוי רשמי בממשלה וכבר מכין את השטח לקראת כניסתו לתפקיד. בעוד ערוצי החדשות והרשתות דנים בשאלה האם ימונה, הוא כבר לומד את האזורים שבהם יטפל.
ל"ישראל היום" נודע כי בשבועיים האחרונים ערך זיני שני סיורים באזור הצפון ושוחח עם לוחמים, זאת לצד סיור שערך באזור עזה. הביקור הראשון כלל שיחה עם מפקדים בחטיבת אלכסנדרוני המוצבים כעת בסוריה.
כניסה חשאית לעומק סוריה
ימים ספורים לאחר מכן נכנס זיני בחשאי יחד עם לוחמים לעומק סוריה - לאזורים שבהם פועלים כוחות צה"ל, אך שאינם מוגדרים רשמית כשטחים שנתפסו. מדובר באזורים בפאתי דמשק שעלו לכותרות לאחרונה בהקשר של הטבח נגד הדרוזים והקמת המתקן הרפואי שבו מטפל צה"ל בפצועים.
בסוף השבוע הקרוב תפורסם כתבה ב"ישראל השבוע" בעקבות התלווות שלנו לכוחות היט"ר בקו הגבול החדש דה פקטו, על פסגת כתר החרמון - החרמון הסורי לשעבר. השטח נמצא רק 20 ק"מ מדמשק. הלוחמים, הפועלים ברכבי שטח בעלי יכולות דרמטיות, מספרים לראשונה על מבצעים סודיים שבהם השתתפו.
"העיניים של המדינה" - מבט חדש
החרמון מכונה "העיניים של המדינה", אך רוב הישראלים לא מבינים כמה קטן החרמון הישראלי לעומת הרכס האימתני שעליו שלטו הסורים עשרות שנים. כשהלוחמים צפו על החרמון הסורי ממוצבי מצפה שלגים או החרמון, הם ראו חומת אדמה ואבן אך לא הבינו עד כמה אסטרטגי מה שניצב מולם.
בקצה הצוק, בכתר החרמון, עולות המילים "רכס אסטרטגי" - ומיד אחריהן השאלה הבוערת: איך אפשרנו לעצמנו לא להיות כאן מאז יום כיפור? כיוון שאסור לצה"ל לעזוב את המקום שנית. מערכת הביטחון מבינה זאת, ולמרות שתיאורטית הנוכחות זמנית, העבודות לביסוס השליטה פועלות בקצב שיא.
מירוץ נגד החורף
על השביל עמדו דחפורים צהובים עליהם דגלי העדה הדרוזית וישראל, מפרקים את צד ההר ומשפרים את הדרך - הכנות לחורף. בסוף מאי, ביום חם בישראל, עקבות שלג לבן עדיין כתמו את ההר העצום. בצה"ל כבר במרוץ לקראת חורף מאתגר בהרבה ממה שהכירו מאז 1967 ב"החרמון הישראלי".
"עושים כאן היסטוריה"
סרן (במיל') צ', מפקד היחידה: "אנחנו עושים כאן היסטוריה. לפני חודשים, להיות בכתר החרמון 20 ק"מ מדמשק היה בגדר חלום. מדובר במקום אסטרטגי לביטחון המדינה. הכלים שלנו היו שותפים מלאים לתפיסת החרמון. בכלים האלה הגיע המח"ט והניף את דגל ישראל על כתר החרמון. בכל פעם שאני נכנס לכאן אני מתרגש מחדש מההישג המשמעותי".

