הרוגי אסון ההאמר בעזה הובאו למנוחות: "זכינו בכם לזמן קצר מדי"

שלושת החיילים שנפלו אתמול בפיצוץ המטען על ההאמר בו היו בג'באליה, הובאו אחר הצהריים (שלישי) למנוחות. בבית העלמין הצבאי ביבנה נטמן סמ"ר אופק ברהנה, ובמקביל בבית העלמין הצבאי בהר הרצל הובא למנוחות סמ"ר עומר ואן גלדר. בערב נערכה הלווייתו של החלל השלישי בתקרית, סמ"ר ליאור שטיינברג, בבית העלמין הצבאי סגולה בפתח תקווה.

מתחקיר האירוע הקשה עלה כי ההאמר בו נסעו השלושה, ששירתו בגבעתי, נקלע לתוך זירת מטענים מורכת וסבוכה. הם נהרגו ומספר חיילים נוספים נפצעו, ולקח זמן לנטרל את יתר המטענים שהטמין ארגון הטרור חמאס בזירה ולא התפוצצו.

סמ"ר ליאור שטיינברג הובא למנוחות בבית עלמין בסגולה: "קיבלנו אותך לזמן כל כך קצר"

אלפים הגיעו לחלקה הצבאית בבית העלמין סגולה בפתח תקווה ללוות למנוחת עולמים את בן העיר סמ"ר ליאור שטיינברג, בן 20, חובש קרבי בחטיבת גבעתי, שנפל אתמול בקרב בצפון רצועת עזה. ליאור השאיר אחריו הורים, אורלי ואנטון, ואחות בכורה שירה.

האחות שירה ספדה בבכי: "אהוב שלי איך הלכת לי? אחי הקטן, היפה והטהור. היית האח היחיד שלי. אין לי כלום בלעדיך. אני שמחה שבשנה האחרונה התקרבנו וסיפרת לי הכל. אני מקווה שהייתי אחות ראויה. תמיד התגאיתי שאתה אחי, לוחם שעושה הכל גם אם זה להקרוב את עצמו. אני לא מאמינה שמה שפחדתי ממנו קרה. אני אהיה חזקה בשביל אמא ואבא. אני תמיד אוהב אותך ליאורי שלי".

האם אורלי דיברה אחריה בכאב: "ליאור שלי, אהוב לי ונפשי. מאז שאתה ילד קטן היית סקרן ואוהב לשאול שאלות. אצה ילד עמוק. היית תלמיד שקדן וחיובי. ניסית תמיד להיות בתדר חיובי. אתה אור גדול לעולם, לי לאבא ולאחותך. אני לא מאמינה שאני מספידה אותך.

"קיבלתי אותך לזמן כל כך קצר. אתה ילד מצחיק ומלא שמחת חיים. לפני הגיוס לא הפגנת רגשות אחרי הגיוס שלחת לי מכתב בו כתבת 'אני אוהב אותך אמא'. כשחזרת נתת לנו חיבוקים. אני לא מאמינה שלא יהיו יותר חיבוקים. תודה שנתת לי להיות אמא שלך. תודה אלוהים שנתת לי להיות אמא של ליאור, גם אם זה רק לעשרים שנה. ליאור אני אוהב אותך לעולמים".

נציג צה"ל, סא"ל נתנאל ביטון, נפרד מפקודו: "ליאור, אין בכוחן של מילים לתאר את האבדון בנפילתו. הכאב גדול והצער עמוק אך גם גאווה על מי שהיית ומה שעשית. היית נחוש לבצע את תפקידך ומשימותך על הצד הטוב ביותר. שאפת להיות ראשון בכל.

"נבחרת לצאת לקורס חובשים אותו סיימת אך לפני שבוע. זכיתי לפקד עליך ולקחת חלק משמעותי בהגנה על עם ומדינת ישראל. אתמול בעת שלחמת במשימה מבצעית נפגעת ונפלת חלל. ליאור, מלחמת חרבות ברזל היא מהחשובות למדינת ועם ישראל. אני מבטיח לך שנמשיך להילחם עד לניצחון. ליאור, תודה שהיית חלק מאיתנו. תחסר לנו. נוח על משכבך בשלום. אני ומפקדי החטיבה מצדיעים לך".

חברו של ליאור, רועי אפרים: "ליאור אחי, אי אפשר לתאר כמה משמעותי היית בשבילנו. הכנסת אור לחיינו. תמיד היה כיף איתך. היית אדם מיוחד, חיובי וטוב לב. כל מי שהכיר אותך התחבר אליך ואהב אותך. הכינוי שלך בחבורה היה 'חסה' כי היית חסר דאגות. תמיד היית אופטימי. במקום שבו כולם ראו רע אתה תמיד ראית טוב. אנחנו כ"כ אוהבים אותך, כל החבורה. אני מקווה שנתעורר מהסיוט הזה. אנחנו לא מעכלים את מה שקרה. אוהבים אותך, נהיה חזקים".

סמ"ר עמר ואן גלדר נטמן בר הרצל: "היה מלא בנתינה"

מאות ליוו את סמ"ר עומר ואן גלדר, מפקד כיתה בפחת"ק רותם בגדוד 9 של חטיבת גבעתי, בדרכו האחרונה בהר הרצל. עומר, בן 22, היה בוגר תיכון "אמית-איתן" בבמעלה אדומים, שם התגורר. הוא הותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.  לפני שהתגייס נהג להתנדב במד"א. לפני חצי שנה בלבד, נפל קרוב משפחתו - עמר משה גאלדור, בקרב בלבנון.

נעמה, חברתו של עומר, התייפחה במהלך ההספד: "הייתי מוכנה לעשות הכל כדי שתבוא לנשק לי את הדמעות כמו שתמיד היית עושה. כולך לב טוב. אתה אהבה הכי גדולה של החיים שלי. ניפגש בגן עדן, אוהבת אותך לנצח".

היא גם הקריאה מכתה מצמרר שהשאיר אחריו עומר ז"ל: "לא מפחיד אותי להישכח, להיעלם, לא מפחיד אותי, אני אומר בלב שלם, חובתי עומדת לפני להגן על אהובי, בעזרתו ובעזרתי אשתדל לשמור עליך, לא מפחידה אותי תהום הנשייה, לא מפחד למות ולהיות גוויה, מפחד יותר על משפחתי וחבריי, אבא תשמור עליהם, לא צריך שתשמור עלי".

סבו של עומר, שמעון: "כשסיימנו את ספירת העומר השנה והתחלנו את חג השבועות ובעיצומו הסתיימו חייך. בחייך הקצרים הבאת אור לעולם. התגייסת לשירות ליחידה מובחרת ובכל שעה פנויה התנדבת. אתמול בעיצומו של קרב קשה נפלת על הגנת המדינה. יהי זכרך ברוך".

ראש עיריית מעלה אדומים, גיא יפרח, ספד לסמ"ר עומר ואן גלדר ז"ל: "עומר, מטובי בניה של מעלה אדומים - למד בבית הספר אמית איתן, אהב את המדינה, היה מלא בנתינה למען האחר, התנדב מגיל צעיר ומסר נפשו למען העם והארץ. בשם כל תושבי מעלה אדומים - אנו מחבקים את המשפחה ונלווה אותה בכל צעד ובכל צורך".

סמ"ר אופק ברהנה הובא למנוחות ביבנה: "תמשיך לחיות בזכרונות שלנו"

סמ"ר אופק ברהנה ז"ל, בן 20 במותו מיבנה, היה חובש קרבי בגדוד רותם. הוא הובא למנוחות הצבאי בבית העלמין בעיר.

אימו של אופק, לאה, ספדה: "אופק היה ילד וטוב, אהב משפחה וחברים, תמיד רצה לעזור, תמיד אמרתי לו שאני מפחדת ושישמור על עצמו. תמיד אמרת לי: 'אל תדאגי'. לא מאמינה שאתה לא איתנו. הייתה לי זכות להיות אימא שלך, תמיד היית שם בשבילי. נקטפת בטרם עת, וזה כואב לי. אני לא שבעה ממך אופק".

האב ממו: "יהלום שלי, אין לי מילים. רק בן 20, הגיל בו החיים מתחילים, עמדת זקוף בגאווה להגן על המדינה על הבית, על ארץ ישראל, היית חבר, היית מספר הכל, אבא, מה נעשה? אי אפשר להמשיך ככה. איך אמרו לך בבית ספר? אתה מנהיג, זוכר מה אמרת לי? אני אהיה עורך דין גדול, לא נספיק לראות אותך מגשים, לעולם לא נשכח אותך, אתה חרוט בלבנו, אהוב שלנו, נוח על משכך בשלום".

מפקדו של אופק, אל"מ אורן, אמר: "גאווה גדולה על מי שהיית וכל מה שעשית, בחרת להיות לוחם מהשורה הראשונה. נוכחותך במחלקה הכניסה אור".

האח אושרי נפרד בכאב: "אופק, קשה לי לדבר עליך בלשון עבר, אתה יותר חזק ממני, מלא חיוך ותקווה, היית בשבילי השראה למרות שאתה צעיר ממני. הייתי גאה להיות לוחם, לתרום, גדול מהחיים, אהבת את הארץ, המשפחה והחברים, היית חבר, כתף, חלק מהלב שלי. הגעגוע שורף, הכאב עצמו אבל גם הגאווה על מי שהיית, הדרך שעשית, תמיד תהיה חלק מאיתנו".

המחנכת של אופק, מאיה מזרחי, סיפרה בכאב על הפגישה האחרונה ביניהם: "קשה לדבר עליך בלשון עבר, הייתי תלמיד אהוב כל כך, תמיר גם סקרן וגם שליח, תמיד ידעת לראות את מי שצריך עידוד או מילה טובה, היית מוקף בחברים בכל תעלול במסדרון. תמיד אמרתי לך שהחלום שלי לראות אותך מתקבל לקורס הצוערים של משרד החוץ, אבל החלום הזה נגדע מוקדם מדי. שבוע שעבר הגעת לבית ספר ועמדת מולי זקוף שספרת שאת חובש בגבעתי, לא ידענו שזו תהיה הפעם האחרונה, לא תיארנו לעצמנו שנדרש להיפרד, תמשיך לחיות בזכרונות שלנו ילד אהוב".

נציג הממשלה השר עמיחי אליהו אמר: "שאנחנו באים בכח התפילה לטוב, הם באו בשם הרשע והאכזריות. לקחנו את החלום שעם ישראל התפלל עליו במשך 2000 שנה בגלות, ומה ביקשנו? שלום. הטוב עוד ינצח. אנו מחוייבים לאהבה שלך. אני עומד פה ואומר לכם הבן שלך הוא עוד אבן בבניין ירושלים, נשמה בעם הזה".

ראש העיר יבנה, רועי גבאי, ספד: "אופק יקר נפלת בפעולת חילוץ והצלה, כמו שרצית, ועשית זאת עד הרגע האחרון. לא במקרה חבריך כתבו בספר המחזור: 'את קרבתו של אופק כולם מחפשים'. אופק נפל כשבחר להציל אחרים. המורשת שלו היא שמצילה אותנו, מי יתן ונאהב יותר ונחבק יותר".

אופק, הבן השני מבין חמישה אחים, למד במגמות ביולוגיה ודיפלומטיה בחטיבת הביניים גינסבורג והיה כדורסלן מצטיין בנבחרת בית הספר ובאליצור יבנה. הוא התגייס באוגוסט 2022 וב-7 באוקטובר עוד היה בטירונות, אך מיד נכנס למלחמה לאחר טירונות מהירה. תמיד שאף לשירות צבאי משמעותי ובחר להיות חובש קרבי מתוך רצון לעזור ולהציל אחרים. הותיר אחריו הורים - לאה (48) וממו (52), אח גדול אושרי ושלוש אחיות - דנה, ליאם ואלין.