"יש תחושה של היסטוריה, של חלוציות. זה תהליך פורץ דרך בעולם, אבל אנחנו לא מתבשמים בזה יותר מדי", מגדיר רב-סרן ג' (39), ראש תחום הלייזר בחיל האוויר, את המערכת שיירטה עשרות מטרות במהלך המלחמה ושדבר קיומה הותר לפרסום אתמול (רביעי) לראשונה. "אני מתחבר לאמירה של הרמטכ"ל – המעשים ידברו. ההישג נותן לנו תחושת גאווה גדולה – אבל אנחנו עם העיניים קדימה, לאיומים שמולנו".
אחרי יותר משנה וחצי של סודיות, משרד הביטחון חשף אתמול כי במהלך מלחמת "חרבות ברזל" בוצעו לראשונה בישראל עשרות יירוטים באמצעות מערכות לייזר מתקדמות. כעת חושף רס"ן ג' את הסיפור המרתק מאחורי הפריצה הטכנולוגית ההיסטורית.
ג', שאחראי על בניין הכוח של מערכות הלייזר ותהליכי ההטמעה בחיל האוויר כחלק ממנהלת מגן, התעורר בשבעה באוקטובר לקול האזעקות והבין שישראל תחת מתקפה. הטלפון הראשון שלו היה למנהל בכיר בתעשיות הביטחוניות, שעמו היה בקשר כחלק מהעבודה על "מגן אור", מערכת היירוט העתידית של מדינת ישראל, שאמורה להיכנס לפעילות מבצעית עד סוף השנה.
"טלפנתי למנהל הבכיר ושאלתי מה קורה עם מגן אור, האם אפשר לקדם את העניין. ידענו שאולי זה לא יהיה אפשרי". אך בישראל כמו בישראל, גם הבלתי אפשרי הוא שאלה של השקפה. "מאותו היום התחיל ב'רפאל' יחד עם מפא"ת, תהליך פיתוח מזורז ומואץ, עם כל מיני התאמות, שאפשרו לנו לפרוס בזמני שיא מערכת לייזר".
ג' פיקד על מתווה ניסויי של המערכת יחד עם צוות קצינים מצומצם. "למדנו את המערכת ואת התו"ל בעצמנו – לא ידענו כלום, הכל היה חדש". לאחר שהשתכנעו שהדבר אפשרי, הגיעו ג', מהנדס בכיר ברפאל וקצין מילואים לפיקוד הבכיר בצה"ל על מנת לשכנע אותם להכניס את המערכת לפעילות מבצעית – "ומשם הכל היסטוריה".
על המערכת החדשה הופקד צוות מילואים מההגנה האווירית, שהוכשר בטווח זמנים קצר מאוד יחד עם חברת רפאל ויחידת מו"פ במפא"ת. לפני כחצי שנה, במהלך התמרון בלבנון, החלה הפעילות המבצעית.
"בערב הראשון הייתה תחושה של גאווה עצומה", מתאר ג'. "אתה לא מאמין שזה קורה ואתה בודק עוד פעם כדי להיות משוכנע שהיירוט יצליח". בקרון הבקרה הייתה התרגשות עצומה ומחיאות כפיים ספונטניות נשמעו לאור ההישג הדרמטי.
למרות שג' מודה שהיו ספקות בנוגע למידת ההצלחה של מערכת שהופעלה בטווח זמנים קצרצר ("בוא נהיה כנים, זה היה נשמע מדע בדיוני בהתחלה"), התוצאות עלו על הציפיות. "ההצלחות היו יותר ממה שחשבנו מול איומים מאתגרים על הנייר".
ג' מבהיר כי אין לראות במערכת הלייזר שנכנסה לפעילות תחליף ל"כיפת ברזל" ולא מדובר במערכת "מגן אור", שעדיין אינה מבצעית. "זה לא מסע בין כוכבים, זה לא מה שייתר את כיפת ברזל, אבל זה נותן עוד שכבה של הגנה ומאפשר לדייק את המענה בהגנה האווירית שלנו". המערכת, הוא מסביר, משתלבת עם כיפת ברזל במסגרת מערך הגנה רב-שכבתי.
יחד עם זאת, מדובר בהישג ברמה עולמית. "המהפכה היא באותם סדרי גודל כמו שכיפת ברזל נכנסה", הוא מסביר. "כולנו מבינים שזו רק ההתחלה. המערכות שהפעלנו עכשיו לא יעמדו לבד מול האיומים – זה חלק ממערך רב-שכבתי, אבל זו פתיחת צוהר לדבר הבא".
גם כעת, נמשכת העבודה על המערכת על מנת לשפר ולייעל אותה. "תוך כדי תנועה למדנו את המערכת, תחקרנו אותה עם התעשייה הביטחונית ושכללנו אותה אל מול מה שעלה מהשטח. אנחנו נמצאים במירוץ למידה עם האויבים שלנו, ואנחנו מנסים כל הזמן לשכלל את המערכות האלו ולראות איך יתנו מענה לאיום הבא".
עבור ג', זה יותר מסתם תפקיד מקצועי. "באופן אישי זה פרויקט חיי". הגאווה הגדולה ביותר, לדבריו, היא בהון האנושי. "עם ישראל צריך להיות גאה בהון האנושי שלו – במדענים, במהנדסים, שעבדו בעמל רב והגיעו ליכולת שוברת שוויון, ולא פחות מזה בלוחמי ההגנה. זה צוות מילואים שעצר את החיים שלו, הבין את גודל השעה, ומיצה למקסימום את היכולות של המערכות, עלה בתעוזה ובמקצוענות. זו הגאווה הכי גדולה".
לגבי העתיד, ג' מסביר כי "מתוכננת הרחבת הצטיידות משמעותית בשנים הקרובות בראייה הצה"לית, שתשפר מאוד את מערך ההגנה של מדינת ישראל והלוחמים". הוא מדבר על תהליך פיתוח שמתבצע בכמה וקטורים וכמה סוגים של מערכות, כאשר אחד היתרונות הוא להביא יכולת ניידות גבוהה יותר לשדה הקרב. כמובן, מטבע הדברים, לא ניתן לחשוף את רוב הפרטים בכל הנוגע למערכות ההגנה הקיימות והעתידיות.
בסיום השיחה מבקש ג' להתייחס לביקורת שנשמעה כנגד חיל האוויר במהלך המלחמה. "יש לא מעט ביקורת, בצדק, ולא התחלנו טוב את המלחמה – גם במענה מול הכתב"מים – אבל חשוב לי שידעו שחיל האוויר עושה כל מה שאפשר כדי לשפר את יכולות ההגנה, כדי למצוא פתרונות חדשים ויצירתיים. יש לוחמים שנמצאים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, יחד עם אנשים מהתעשייה הביטחונית, במקומות מסוכנים, עומדים על המשמר ומבקשים לשפר ולשדרג את יכולות ההגנה על מדינת ישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו