לראשונה מאז 7 באוקטובר, צה"ל מחזיר את השליטה בגבול לבנון לאוגדה 91. אחרי 20 חודשים של לחימה רציפה, תמרונים ומאות סיכולים – אוגדה 146 יוצאת מהגזרה, והאחריות על הקו הצפוני מועברת מחדש לאוגדה הקבועה.
ההעברה בוצעה הבוקר (רביעי) בשעה 10:00, ותכלול את כל הגבול הצפוני – מלבד אזור הר דב והחרמון, שיישארו תחת פיקודה של אוגדה 210. במקביל, אוגדה 91 תתרחב למתכונת של לפחות שלוש חטיבות מרחביות, במקום שתיים.
אוגדה 146, ששימשה כאוגדה מרחבית מאז תחילת המלחמה, תרד כעת להיערכות מחדש בימ"ח ותעמוד כעת כעתודה מטכ"לית למשימות עתידיות. בצה"ל מדגישים כי המהלך תוכנן מראש, אך איש לא העריך שיידרשו כמעט שנתיים עד ליישומו.
במהלך התקופה הובילה אוגדה 146 תמרון איכותי, פגעה במאות מחבלים ובמפקדות אויב, והקימה שורה של יכולות חדשות – כולל טייסת רחפנים לתקיפה ואיסוף. במקביל, בוצעה חשיפה רחבת היקף של מרחב הגבול, הוצבו תצפיות חדשות והורחב שיתוף הפעולה עם חיל הים.
טקס העברת האחריות נערך היום בצהריים באזור ראש הנקרה. לדברי גורמי צה"ל, המהלך מתאפשר בזכות פגיעה קשה ומתמשכת בחיזבאללה וביכולותיו. בצבא מדגישים כי למרות שהאיומים לא הוסרו לגמרי – ההרתעה חזרה.
180 ימים - 180 מחבלים מחוסלים
בצה"ל מציינים כי ההגנה על הצפון מבוססת כיום על פעולות התקפיות מתמשכות. במהלך התקופה סוכלו כ-190 פעילים – כמעט על בסיס יומי – ובהם גם מפקדים בכירים, פעילי יחידת רדואן ותצפיתנים. כל זה במסגרת יצירת תחושת "נרדפות" בקרב חיזבאללה.
גם העורף הצפוני שינה את פניו: מוקמים מוצבים לאורך כל הגבול, כך שלפני כל יישוב יוצב כוח צבאי. המכשול בגבול ממשיך להיבנות, אמצעי האיסוף חוזקו, והפריסה כוללת גם מרכיבים גלויים וחשאיים. בנוסף, נבנו צירים לשיפור הניידות בגזרה, ונשמר סד"כ עתודה בכל מסגרת פיקודית.
מערך ההגנה ביישובים שודרג משמעותית. בין היתר מוקם מחדש גדוד ההגמר, ובנוסף מוקם בגזרה גדוד הגנה טקטי ייעודי להתמודדות עם איום הכטב"מים. בצה"ל מדגישים כי אין התקרבויות של לבנונים לגדר הגבול – והתגובה לכל ניסיון כזו היא מיידית.
כוח מילואים גדול נמצא בפריסה רחבה בגזרה, בין היתר בעקבות תהליך "מרכבות גדעון". אחוזי ההתייצבות גבוהים, וחלק מהכוחות עוסקים גם בפעולות התקפיות.
לדברי צה"ל, חיזבאללה נפגע באופן קשה: התשתיות, יכולות הפשיטה, ויחידת רדואן ספגו פגיעות משמעותיות. "זה לא שחיזבאללה לא יכול לירות", אמר גורם ביטחוני, "אבל הוא מבין שמחיר ההפסד שלו גבוה מאוד". בצה"ל רואים בחיזבאללה ארגון שמתקשה להשתקם, בין השאר בשל פגיעה ביכולתו להעביר אמצעי לחימה מחוץ ללבנון ולפתח ייצור מקומי.
ההנחה בצה"ל היא כי תרחיש הייחוס המשמעותי ביותר הוא ניסיון פשיטה ניידת של חיזבאללה. לצורך כך מוקמים מוצבים חודרים לאורך הגבול, לצד המוצבים הקיימים.
כ-60–70 אחוזים מתושבי הצפון כבר שבו לבתיהם, וההערכה היא כי המספר יעלה משמעותית עם סיום שנת הלימודים – לקראת ה-1 בספטמבר.
מנגד, בצדו הלבנוני של הגבול, הכפרים הסמוכים לישראל ננטשו כמעט לגמרי. עמותות המזוהות עם חיזבאללה ניסו להוביל תהליכי שיקום, אך חלקן סומנו ונתקלו בתקיפות. מתוך כ-16,000 בתים שנהרסו, החלו פחות מ-50 אתרי בנייה, ובשטח נראים רק מעטים שמפנים הריסות.
לפי הערכות צה"ל, ברשות חיזבאללה נותרו מאות רקטות לטווח בינוני וארוך, פחות מ-10,000 רקטות קצרות טווח, ומאות רבות של כטב"מים. מדינת לבנון, כך לפי צה"ל, מגלה מחויבות להסכם הפירוז. "ההסכם הוא עם מדינת לבנון", אמר גורם צבאי, "וכשחיזבאללה מפר אותו – אנחנו תוקפים".
"נקצר את המלחמה מתוך עליונות"
מדברי הרמטכ״ל, רב-אלוף אייל זמיר שביקר בפיקוד הצפון: ״אנחנו סומכים רק על עצמנו, ומגנים על עצמנו בכוחות עצמנו. המערכה מול חיזבאללה בלבנון לא תמה - נרדוף אחריו ונמשיך להחליש אותו עד לקריסתו. נתמיד לפעול מעבר לגבול על מנת להסיר איומים בהתהוותם.
המטרה שלנו היא להבטיח ביטחון ליישובי הצפון ולתושבים".
הוא הוסיף: "ברגע זה אנחנו תוקפים בתימן, בשדה תעופה בצנעה, 2,000 ק״מ מכאן
צה״ל נמצא במלחמה רב-זירתית מזה 600 ימים. אני מודע לשחיקה ולמחירים, ולצד זאת אני רואה אתכם ופוגש את אנשי המילואים בכל הגזרות, פועלים בנחישות במסירות ובמקצועיות מתוך הבנת גודל השעה - הערכה רבה על כך. אנחנו נלחמים בהתאם לצרכי הביטחון שלנו, נפעל לקצר את המלחמה מתוך עליונות מבצעית והכרעה בזירות השונות. בכלל כך נוביל לצמצם את הנטל על אנשי המילואים".
