ראש הממשלה לא אומר סתם "נקווה לבשורות טובות" היום, ואם לא היום מחר, ואם לא מחר אז מחרתיים. אבל העובדה היא שהסכם הפסקת האש על בסיס מתווה ויטקוף כפי שפורסם איננו קביל.
"מקווה שנוכל לבשר על שחרור חטופים היום או מחר"
המחזוריות היא כזאת: חמאס יוצא למתקפה על ישראל. ישראל בתגובה נכנסת למבצע שמאלץ אותה להילחם בשטח עירוני בנוי צפוף, מה שכולל הרבה הרג של אזרחים והרבה הרס. בתוך שבוע או חודש או חודשיים מושגת הפסקת אש. היא כוללת את "שיקום הרצועה". מיליארדי דולרים זורמים לקופות המחבלים או ישירות לידיהם. הרבה כסף ערבי, מקטאר או מכל מקור אחר.
הפעם זה אחרת. ככה רוצים שנאמין. למרות שחמאס הקניבלי איבד הרבה מאוד ממצבת כוח האדם שלו ולמרות ההרס הנרחב, העסקה האמיתית נשארת בעינה: שיקום רצועת עזה.
גישור בצורת סיוע
הלוואת גישור בצורת סיוע הומניטרי. הארגון קיים בעיקר כמיתוס וכמנגנון השתלטות על משאיות הומניטריות. לשם שינוי, במסגרת הסכם זמני מלווה בנסיגה כמעט כוללת של צה"ל מהרצועה, הוא מקבל סיוע מוגבר. בסוף, אחרי כל התהליכים, יבוא גם השיקום הקבוע. גם שיקום הריסות עזה וגם שיקום ארגון הרצח לתפארת בריטניה, צרפת, קנדה, קטאר וארה"ב.
אחד הדברים שיכולים לגרום לסיום המלחמה ופירוק הנשק של חמאס הוא לחצים מהסוג שיש בלבנון או בסוריה
דונלד טראמפ המקורי, לא זה שיושב היום בבית הלבן, היה נעלב אילו היה שומע שעלות השיקום של יישובי עוטף עזה בעקבות מסע הרצח ההמוני של האיינזצנוח'בה היא כ־4.5 מיליארד שקל (מיליארד וחצי דולר), וקטאר והאיחוד האירופי ושאר המדינות "המממנות" של שיקום עזה לא נדרשות לממן את שיקום ההרס בשטח מדינת ישראל.
אין ספק שהצעת ההסכם המחוצפת, אפשר לומר, מלמדת על ביטחון עצמי גובר בקרב מה שנשאר מהנהגת חמאס. אם מישהו מההרכב היה מגיע היום לעיר האורות, או אפילו להצגת גאלה במרכז לינקולן בניו יורק, הוא היה זוכה לחיבוקים ותשואות.
יום טבח 7 באוקטובר הוגדר על ידי יו"ר ועדת החקירה הבריטית כשפל המדרגה בהיסטוריה של הלחימה שלא נראה כמוהו מאז 1945. אם מקבלים על זה פרס של הכרה במדינה פלשתינית מצד צרפת, בריטניה וקנדה – אז אין לקניבלים שום סיבה לסיים את המלחמה.
"מלחמת מקרון־יאיר גולן"
קשה לדעת מה יכול לגרום למנהיגי חמאס להיכנע ולשחרר את כל החטופים. אחד הדברים שיכולים לגרום לסיום המלחמה ופירוק הנשק של חמאס הוא לחצים מהסוג שיש בלבנון או בסוריה. החל מהשבוע שעבר, פחות או יותר, זה שלב המלחמה שיכול להיקרא "מלחמת מקרון־יאיר גולן".
חמאס רואים שהאינתיפאדה העולמית עובדת. הרצח בוושינגטון, מסע התבוסתנות לצורך הפיכה שלטונית מצד האליטות, ההתעסקות הפנימית בבעיה האסטרטגית של "ניגוד עניינים" ופלונטר רונן בר - כל אלה עשויים לעודד את מנהיגי חמאס לבקש הדרן.
ההצגה טובה, הם מקבלים את מיטב הלהיטים ודורשים עוד. הם בעיקר מרגישים שהולך ונוצר פער בין הממשל האמריקני לישראל. לישראל אין ברירה אלא להמשיך לספק לחמאס את המוזיקה שהוא כל כך אוהב. מוזיקת המלחמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו