על רקע הדיווחים המתגברים בתקשורת על רעב אפשרי בעזה והתמונות של תורים משתרכים מחוץ לנקודות החלוקה ברצועה, "הוושינגטון פוסט" מפרסם היום (שבת) פרטים נוספים על התגבשותה של הקרן שאמורה להיות אחראית על חלוקת הסיוע ההומניטרי ברצועה באופן שימנע את נפילתו לידי חמאס. בדיווח, העיתון רומז למעורבות ישראלית עמוקה בתוכנית – וזאת על רקע סירובם של ארגוני האו"ם לשתף איתה פעולה.
כזכור, מדובר בתוכנית הסיוע החדשה שאמורה הייתה להתחיל כבר ביום ראשון. לפי התוכנית, החלוקה תתבצע בארבע נקודות חלוקה בתוך רצועת עזה על ידי חברה אמריקנית – בעוד חיילי צה"ל יאבטחו את אזור המתחמים.
התוכנית אמורה למנוע את נפילת הסיוע ההומניטרי לידי חמאס ועל ידי כך לכרסם ביכולותיו השלטוניות. גורם המעורה בפרטים אמר ל"ישראל היום" כי ישנו עיכוב קצר ביישום התוכנית, אך הוא אינו משמעותי.
בתחקיר המתבסס, לטענת העיתון האמריקני, על עשרות ראיונות ומאות עמודי מסמכים פנימיים, נטען כי התוכנית להקמת "קרן עזה ההומניטרית" (GHF) החלה להתגבש כבר בשנה שעברה ביוזמת גורמי ביטחון ישראליים.
אלה חברו לבכירים לשעבר במודיעין האמריקני ולאנשי עסקים כדי לגבש מודל חדש שיחליף את מערך חלוקת הסיוע הקיים של האו"ם: מרכזי חלוקה מאובטחים על ידי חברות אבטחה פרטיות אמריקניות, שאליהם יצטרכו הפלסטינים להגיע ולעבור בדיקות זיהוי ביומטריות כדי לקבל מנות מזון.
לפי הדיווח, במהלך הזמן היה ניסיון להסוות את המעורבות הישראלית. מסמכים מנובמבר האחרון מגלים שהמתכננים הזהירו מפני הצורך להימנע מתדמית של "בובה של ממשלת ישראל".
העיתון מתאר כיצד השתנתה האסטרטגיה: בפברואר פנה המתפ"ש לארגוני הסיוע להציג את הרעיון, אך כשנתקל בהתנגדות, הועברה ההובלה הפומבית לאמריקנים. ב-9 במאי הציג השגריר מייק הרצוג את היוזמה כמיזם אמריקני ללא מעורבות ישראלית, בעוד דני דנון, השגריר הישראלי באו"ם, הדגיש שהמרכזים "יופעלו על ידי הקרן בהובלת ארה"ב".
ה"פוסט" נוקב בשמם של שני יזמי הייטק כדמויות שלקחו חלק בעיצוב התוכנית. בתחקיר נטען כי לירן טנקמן, יזם וקצין לשעבר ב-8200, דחף לשימוש במערכות זיהוי ביומטריות במתחמי חלוקת הסיוע. מייקל אייזנברג, משקיע הון סיכון אמריקני-ישראלי, טען שמערכות הסיוע של האו"ם מחזקות את חמאס ודורשות שינוי מהותי.
באמצע 2024, מדווח העיתון, העבירו הישראלים את האחריות לקבוצת יועצים אמריקנים בראשות פיל ריילי, קצין CIA לשעבר שכיהן כראש תחנת הסוכנות באפגניסטן. החברה שלו, Safe Reach Solutions, נבחרה לספק את שירותי האבטחה והלוגיסטיקה.
התחקיר מצייר תמונה של כאוס מסוים ביחס למימוש התוכנית. בפגישה ב-14 במאי בתל אביב, הודו בכירי הקרן – אריה לייטסטון, עוזר השליח האמריקני סטיב וויטקוף, ודיוויד בורק, מנהל התפעול – בפני נציגי האו"ם כי "אין להם תוכנית" אך הם נתונים "ללחץ מהנשיא לספק משהו".
לפי הדיווח, הניסיונות לגייס תמיכה נכשלו זה אחר זה. ארגונים כמו "המטבח העולמי" והאו"ם, שהוצגו כשותפים, מיהרו להכחיש. דיוויד ביזלי, ראש תוכנית המזון העולמית לשעבר, שהוצג כמנהל פוטנציאלי עבורה, הסתייג ממנה. איחוד האמירויות, שצוינה כתורמת מרכזית, סירבה להצטרף.
למרות הקשיים, הקרן טענה בפני "הפוסט" שגייסה 100 מיליון דולר מתורם אלמוני. דובר הקרן תיאר זאת כ"הישג משמעותי" עבור המאמץ "להביא מזון לפיותיהם של אנשים רעבים". הוא הוסיף: "אין הגבלה על כמות האתרים שהקרן תוכל לפתוח, או על מיקומם. אנחנו מצפים להשיק ארבעה אתרים עד סוף החודש ומתכננים באופן פעיל אתרים נוספים ברחבי עזה".
גורם שסייע למאמצי הקרן האשים את האו"ם בחוסר שיתוף פעולה וטען שפקידיו "מעוניינים יותר לתקוף את ישראל מאשר להאכיל את תושבי עזה". לדבריו: "הם מעדיפים לתת למזון לשבת ולהתקלקל".
היבט נוסף שבו נוגע התחקיר הוא התנגדות של גורמים בכירים לתוכנית והטלת ספק בהיתכנותה. גורם צבאי לשעבר שהיה מעורב בתכנון ושוחח עם "הפוסט" האשים כי "יש אנשים בצה"ל שלא רוצים שזה יעבוד ומעדיפים את המצב הנוכחי". הרמטכ"ל אייל זמיר, לפי העיתון, הודה באמצע מאי בשיחות סגורות שאינו יודע מה תהיה חלוקת האחריות בין צה"ל לקבלנים האמריקנים.
התוכנית, כאמור, זכתה לגינוי של ארגוני הסיוע הבינלאומיים, ודיפלומט מערבי כינה אותה בפני "ישראל היום" "משוגעת ומטורפת", והשווה: "זה כמו שתושבי תל אביב יעמדו בתור ארוך בכיכר המדינה לקבל מזון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו