"שאלתי, 'מה זאת אומרת מפעל בטון'?": הטייסים שתקפו בתימן מדברים לראשונה

שעתיים אחרי ההודעה על פינוי האוכלוסייה חדרו השבוע, לראשונה בעימות מול החות'ים, מטוסי הקרב הישראלים אל תימן, חלפו מעל בירתה צנעא ותקפו את שדה התעופה הבינלאומי של המדינה. הנמל הושבת. שתי התקיפות המשמעותיות, שבוצעו בפרק זמן קצר ביותר, העבירו מסר ברור: מחיר התקיפה בסמוך לנתב"ג תהיה השבתה מוחלטת של תשתיות התעופה והים של החות'ים.

מאחורי הקלעים של שתי התקיפות המורכבות הללו, ניצבים צעירים שעבדו השבוע במשך עשרות שעות ברציפות, ללא שינה, כדי שהמטרות יהיו מדויקות, שאוכלוסייה אזרחית לא תיפגע ושהמטוסים יוכלו לנוע בשמי תימן חרף מערכות ההגנה שקיבלו התרעה של שעתיים מראש – מישראל עצמה.

 להשבית תשתיות

"אני צעיר יחסית בטייסת, משמש שלוש שנים כטייס, אבל אחרי שנה וחצי של לחימה לא חסר לאף אחד אצלנו ניסיון", אומר סרן ע', שעמד מאחורי התכנון של המבצע בחיל האוויר. "הכוונה שלנו הייתה להשבית את נמל חודיידה ואת מפעל הבטון, כך שנפגע באספקה שלהם. הצלחנו במבצע להוכיח גם שאנחנו יכולים לבצע תקיפה במרחקים האלה, לייצר נזק והשפעה מרכזית עליהם".

"הייתי מדריכת סימולטור בסדיר, וכשהתחילה המלחמה עשו לי הסבת חירום לתכנון מטרות", מספרת סמ"ר מ', קמ"דית מדור עומק במטה חיל האוויר. בת 21 בלבד, היא אחת מהאנשים שהיו אחראים על תכנון המבצע המורכב בתימן. "זה היה המבצע הראשון שיצא לנו להוציא לפועל", היא מספרת בהתרגשות.

מדור עומק, בו היא משרתת, הוקם רק לפני מספר חודשים במסגרת שינויים ארגוניים בעקבות המלחמה. "אנחנו מתעסקים בהוצאת משימות שהן לא בגבולות לבנון וסוריה אלא רחוק הרבה יותר. זה מאוד אינטנסיבי", היא מסבירה.

מסמכים מאובקים משנות ה-60

אחד הגילויים המרתקים ביותר מהמבצע, הינו שלא נעשה רק שימוש במידע מלפני עשור, אלא מוקדם הרבה יותר. מסמכים צהובים, מאובקים, שנכתבו בידי קצינים אלמונים בשנות ה-60 של המאה הקודמת היו חלק מאבני הבניין של המבצע המורכב שהוציאה ישראל לפועל השבוע.

"פעם ראשונה שאמרו לנו לתקוף מפעל בטון, שאלתי: מה זאת אומרת מפעל בטון?", מספר סרן ח', קצין ענף חק"ב (חקר ביצועים). "להפתעתי, גיליתי שזה משהו שהענף שלנו עסק בו בעבר. פתאום אני רואה תיקיות מלפני עשור, ידע שנצבר מזה זמן רב.

"שימור ידע של 60 שנה מכין אותך לכל דבר. ישבתי עם עוד כמה אנשים מהענף, ואמרנו 'בואו נראה מה יש לנו בתיקיות'. פתאום פותחים טופס מלפני עשורים, מתחילים לקרוא, ומבינים שזה רלוונטי. שיתפנו את המידע עם אנשי המודיעין, וביחד הצלחנו להבין מה בדיוק נדרש להשמיד".

צה"ל ביצע השבוע, בתגובה לירי הטיל החות'י לעבר נתב"ג, שתי מתקפות משמעותיות. הראשונה, כאמור, לעבר נמל חודיידה, תחנת כוח ומפעל בטון, והשנייה הייתה יממה לאחר מכן, במטרה להשבית את נמל התעופה בצנעה.

"המבצע הראשון היה מוכן ב-90% אבל את השני היה צורך לתכנן במהירות בתוך יומיים. סופר אינטנסיבי, שעות לא שעות", מספר אחד המעורבים.

סרן י', קמ"ד עומק בן 25 שסיים קורס טיס כנווט קרב, הוא המוביל המבצעי של זירת תימן. "זה לא היה איתות או סימון", הוא מדגיש לאחר השמדת שדה התעופה. "אין שדה תעופה לצנעא. זה מבצע בסדר גודל אחר, שלא השאיר סימני שאלה בנוגע לשמישות שדה התעופה או מפעלי הכוח של החות'ים. כל הרכיבים הקריטיים של שדה התעופה הותקפו בצורה משמעותית".

בצעד חריג ביותר, צה"ל פרסם כשעה קודם למתקפה, הודעת פינוי לאוכלוסייה. המשמעות היא שבעוד הטייסים נמצאים באוויר, בדרכם לתימן, קיבלו החות'ים הודעה מראש להיערך.

"יש למהלך כזה יתרונות וחסרונות", מסביר סרן י'. "מצד אחד אנחנו מודיעים להם שאנחנו בדרך, ודי פשוט להבין שזה דורך את כל המערכות האוויריות שלהם ונותן להם התרעה. אבל מצד שני אנחנו צבא מוסרי שמונע פגיעה בחפים מפשע. ההחלטה של המוסר גברה והנמל פונה".

"ההודעה תוזמנה כדי שנצא הכי טוב שאפשר משני הכיוונים - למזער את הזמן של ההיערכות של ההגנה האווירית כמה שאפשר וגם לאפשר להם זמן להתפנות".

חציית הקו האדום

התקיפה של נמל התעופה היוותה שינוי אסטרטגי משמעותי, מכיוון שלראשונה המטוסים טסו מעל שמי תימן ולא תקפו מחוץ למדינה. "זה סיכון שונה מהסיכון במבצעים קודמים בתימן. התכוננו אליו, ותשתיות הידע נתנו לנו את היכולת להעריך את הסיכון מרגע לרגע", אומר סרן ח'.

"יש משמעות גדולה למרחק", מסביר סרן ע'. "במבצע השתתפו מטוסי תדלוק ומטוסי נחשון, מה שהופך את המבצע להרבה יותר מורכב. יותר מאתגר לתכנן תקיפה במקום רחוק וכמובן יותר מאתגר לתקוף במרחק רב מישראל. כמפקד התכנון יש מצד אחד תחושת אחריות עצומה, אבל גם הרבה אמונה בתכנון ובטייסים עצמם שיצליחו לבצע את המשימה, גם בטווחים רחוקים מאוד".

אחד ההישגים המשמעותיים של המבצע היה הדיוק. "לא סתם מתכננים פגיעה ברכיבים רנדומליים שנמצאים באתר", מסביר סרן ח', "אלא ממש מנסים להבין מה הרכיב החשוב, שבפגיעה בו אני מצליח לפגוע בו להכי הרבה זמן, ובכך לגרוע מהיכולות".

במהלך המבצע עצמו, כל הצוותים התכנסו בבור של חיל האוויר. "זה היה סופר מלחיץ", מספרת סמ"ר מ'. "כל הגופים ישבו יחד כדי לרכז מאמץ. קיבלנו הרבה החלטות בזמן אמת. הייתי צריכה לרוץ ממקום למקום כדי לשנות דברים בהתאם להוראות הרמטכ"ל".

"יש לנו טלוויזיה, ראינו את ההודעה של דובר צה"ל בערבית על פינוי של שדה התעופה. הסתכלנו על המטוסים טסים, התפללנו שלא יקרה להם כלום", היא ממשיכה. ""יש תחושת הקלה כשהחימושים שוגרו, אבל הם היו עדיין מעל שמי אויב. מה שהרגיע אותנו זה כשהם יצאו מתימן, כשהם הגיעו למי הים האדום".

ההערכה: יהיו עוד מבצעים

תחושת האחריות של הצעירים היתה משמעותית לכל אורך המשימה. "תחושת הקלה מותר להרגיש רק כשמורידים את הציוד בטייסת. עד אז הכל יכול להיות – לא דווקא בנוגע למטרות אלא בנושא התקלות. דברים יכולים להשתבש עד הרגע האחרון, וזה משהו שאנחנו תמיד מזכירים לעצמנו כטייסים", אומר סרן ע'.

למרות ההצלחה, כולם מבינים שהמלאכה עוד רבה. "העבודה גם עכשיו אינטנסיבית", אומרת סמ"ר מ'. "אנחנו עובדים על המון דברים שיהיו לנו לעתיד, מתכננים כל הזמן, ומוסיפים יעדים ומטרות".

י': "זה לא היה איתות או סימון - שדה התעופה הושמד. אין שדה תעופה לצנעא. זה מבצע בסדר גודל אחר, שלא השאיר סימני שאלה בנוגע לשמישות שדה התעופה"

סרן י' מוסיף: "למרות שעמדנו בהישגים של התקיפה, אנחנו עדיין לא נהיה מופתעים אם ארגון הטרור ימשיך לשגר אלינו. התקיפה לא תפסיק באופן מלא את השיגור של הטילים והכטב"מים, ואנחנו עובדים על מטרות ומבצעים נוספים שיהיו מוכנים אם וכאשר נצטרך להגיב שוב".

"זה מבצע יוצא דופן", מסכם סרן ע'. "זו אמירה מול הגזרה הזו – הוכחה שאנחנו מסוגלים לייצר השפעה. המבצע פוגע בהם ברמה הבסיסית ביותר, משפיע על המוטיבציה שלהם להמשיך ולשגר טילים ומקשה על החיים שלהם ועל היכולות שלהם מולנו. אבל המבצע כמובן לא מסיים את הלחמה שלנו. חיל האוויר נמצא בכל מקום, בכל גזרה. זה שסיימנו מבצע אחד לא אומר שאנחנו נחים – אנחנו ממשיכים עוד באותו הערב למשימות נוספות".