למרות המלחמה: 95% מהנוער מעוניינים לשרת בצבא, אבל יש איום אחד שיכול להרוס הכל

למרות המלחמה, וחרף המחלוקת הציבורית המלווה אותה כבר חודשים ארוכים, 95% מהמיועדים לשירות ביטחון (מלש"בים) מעוניינים לשרת בצבא, ו-74% מהגברים בעלי הנתונים המתאימים הביעו רצון לשרת בתפקידי לחימה.

כך עולה מסקר שערך אגף כוח האדם בקרב מלש"בים בחודש ינואר 2025. עוד עולה מהסקר כי 54% מהנשים בעלות הנתונים המתאימים הביעו רצון לשרת בתפקידי לחימה.

הסקר נערך בקרב כ-40% מהמלש"בים מכל סוגי האוכלוסיות, המבצעים את השאלון בשלב שלאחר הליך הצו הראשון, ולפני המנילה. מדובר בסקר שמבצע מכון המחקר של מערך מדעי ההתנהגות בצה"ל למה שמוגדר כ"מטרות פנים צהליות" הקשורות במעקב אחר הליך הגיוס.

בינואר 2024, פחות מחצי שנה לאחר תחילת המלחמה, המספרים היו דומים, כאשר 95% מבני הנוער הביעו רצון לשרת בצה"ל, 75% מהגברים בעתי הנתונים המתאימים רצו לשרת בקרבי, ו-55% מהלוחמות.

ערב המלחמה, בזמן השסע החברתי והמחאות הקשות בציבור, ועם צפי ששנת 2025 תהיה שנת מלחמה כשבמוקד עזה ואיראן - עמדה המוטיבציה הכללית לשרת בצה"ל על 91% בלבד, כאשר בסקר שנערך בינואר 2023 ובינואר 2022, עמדה המוטיבציה של הגברים לשרת בלחימה על 66% בלבד, ושל הנשים על 48% בלבד.

לא לעולם חוסן

המלחמה, כפי שעולה מהנתונים שאנו חושפים כעת, העלתה באופן משמעותי את המוטיבציה לשירות קרבי, אך לא לעולם חוסן.

כפי שערב המלחמה המוטיבציה לשרת בקרבי הייתה נמוכה יחסית, בצה"ל חוששים מאוד שככל שהשסע החברתי יעמיק, וכשתופי המלחמה יהפכו לעמומים יותר, או, לחלופין, המלחמה תהפוך לשנויה יותר במחלוקת או שחוסר השוויון בנטל יעלה יותר לשיח הציבור, תהיה צניחה דרמטית במוטיבציה לשירות קרבי.

ניסיון העבר מלמד שלאחר מלחמות ישנה בדרך כלל צניחה במוטיבציה של הנוער לשרת בשירות משמעותי, והדבר צריך להטריד כל ישראלי, שכן על פי כל ההערכות, האתגרים הביטחוניים של ישראל לא צפויים להצטמצם בטווח הזמן הנראה לעין, והמשרתים הנוכחיים, בסדיר ובמילואים, מדווחים על שחיקה גדולה.

נציין כי במשך שנים רבות צה"ל פרסם בפומבי את נתוני המוטיבציה של המתגייסים, במסגרת סקרים שנערכים בקרב תלמידי כיתות י"א. בשלב מסוים, הפסיקו בצה"ל לפרסם באופן יזום את הנתונים הללו בטענה שהם אינם משקפים את המוטיבציה של בני הנוער להתגייס לצבא, שכן הסקרים נערכים לפני פעילויות עידוד הגיוס של גורמי הצבא השונים.

במשך תקופה ארוכה, צה"ל לא הסכים להעביר את הנתונים גם במענה לפניות כתבים, ורק הודות לפניית העמותה לחופש המידע נחשפו הנתונים. הסיבה לניסיון ההסתרה הצה"לי הייתה העובדה שבמשך כמה מחזורי גיוס הייתה המוטיבציה של המתגייסים נמוכה מאוד, בסביבות 65%.

לשם השוואה, בתקופת השפל שלאחר מלחמת לבנון השנייה עמדה המוטיבציה לגיוס קרבי על 66.3% בלבד. השיא החיובי של המוטיבציה נרשם בשנת 2010, אז עוד פרסם צה"ל את הנתונים, כאשר כ- 80% מבני הנוער הכשירים לכך הביעו רצון לשרת בקרבי.

עו"ד הידי נגב, מנכ"ל התנועה לחופש המידע: "למידע הנוגע לתוצאות סקר הנוגע למוטיבציה להתגייס יש עניין ציבורי רב. העובדה שתוצאות הסקרים אינן מתפרסמות באופן קבוע ושדובר צה"ל חדל מלפרסם את הנתונים הללו באופן יזום מטרידה.

לסקרי המוטיבציה להתגייס יש אפשרות לאמוד את השפעת המלחמה ותופעת ההשתמטות של תלמידי הישיבות על המיועדים להתגייס ולשקף המשך של מגמות או הפסקתן לציבור הרחב וקובעי המדיניות".