צו איסור הפרסום הוסר: השופט מנחם מזרחי התיר הבוקר (שלישי) לפרסם את פרטי פרשת ההדלפות החדשה. בהחלטה שניתנה הבוקר נכתב כי צו איסור הפרסום שהוטל על הפרשה ביום 6.4.2025, מוסר "נוכח הפצת מידע חלקי ושגוי, במטרה לבלום את המשך הפצת המידע המוטעה". לאור הסרת הצו, ניתן כעת לפרסם את פרטי החקירה, למעט שמו של החשוד.
השר שיקלי בהפגנת התמיכה באלי פלדשטיין ויתר העצורים (ארכיון)// דוברות עמיחי שיקלי
במסגרת הפרשה נבדקת הדלפת חומרים מסווגים של איש מילואים, לשעבר בכיר בשב"כ, לעיתונאים. הוא יובא מחר לדיון בהארכת מעצרו, כאשר ידוע כי בחקירה מעורבים מח"ש ושב"כ, וכן ידוע כי הופעלו אמצעי חקירה חריגים כנגד החשוד, לרבות מניעת מפגש עם עורך דין במשך 8 ימים. החשוד שירת בשב״כ במשך עשרות שנים ופרש לגמלאות, החל משבעה באוקטובר החל לשרת במילואים.
במסגרת הפרשה, נחקר החשד כי איש השב"כ הדליף מידע גם לשר עמיחי שיקלי.
בתוך כך, חברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד) חשפה אמש פרטים לכאורה מהפרשה, עוד כשהצו היה בתוקף.
בהודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים נמסר כי "חרף קיומו של צו איסור פרסום על כלל פרטי הפרשה, לצערנו הופר הצו ברגל גסה כך שפרטים מתוך החקירה המצויה בעיצומה פורסמו בניגוד לדין". במח"ש הסבירו כי הסרת איסור הפרסום נועדה "לבלום את המשך הפצת המידע המוטעה".
החשוד, שנעצר ב-9 באפריל, חשוד בניצול תפקידו הביטחוני והגישה שניתנה לו למערכות השב"כ, ומסירת מידע מסווג לגורמים בלתי מורשים. בשל חומרת החשדות, הוצא נגדו צו למניעת מפגש עם עורך דין, שכבר הוסר.
החקירה המשותפת למח"ש ולשב"כ מתמקדת בנטילת מידע ממערכות השב"כ והעברתו לגורמים לא
איש השב"כ העצור הגיש ערר על הארכת מעצרו באמצעות עורך דינו אורי קורב. בערר טוען החשוד: "האמצעים שננקטו כלפי אינם מידתיים כלל וכלל ולמעשה הם חורגים מכל פרופורציה".
לטענתו, הוא "חשוד בכך שהעביר מידע לעיתונאים ולשר בממשלת ישראל", אך מדגיש כי "המידע אינו 'ביטחוני' ואין בו כדי לסכן את ביטחון המדינה או הציבור". החשוד מוסיף כי מטרתו הייתה "להביא לידיעת הציבור נושאים בעלי עניין וחשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה" שלטענתו "הוצגו לציבור באופן מסולף ביותר על ידי גורמים בעלי עניין".
בערר נטען עוד כי "הפרסומים עברו את הצנזורה" וכי החשוד תוהה: "מתי אי פעם נעצר אדם שנחשד שהדליף מידע לעיתונאי או לשר בממשלה - שאין בו כל סיכון לביטחון המדינה? ואם באמור לא די, הדבר נעשה תוך מניעת מפגש עם עורך דין!".
בהמשך לטענותיו, עורך דינו של איש השב"כ העצור הוסיף: "המידע האמור שנמסר לעיתונאים גם פורסם בתקשורת – לאחר שעבר צנזורה. היינו, הצנזורה לא ראתה בפרסום המידע סיכון לביטחון המדינה. ולא בכדי".
עו"ד קורב טען עוד כי "נדמה כי שירות הביטחון הכללי, וראשי המערכות - המעורבים בחקירת הפרשה – מצויים בניגוד עניינים אקוטי, ואופן פעולתם מלמד כי לא עלה בידם – מבחינת המהות והנראות – להתגבר על ניגוד העניינים החמור בו הם מצויים בפרשה".
באי כוחו של איש השב"כ מסרו פרטים נוספים על המידע שהודלף. לדבריהם, מדובר "בשני עניינים שונים בעלי חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה": האחד - "הליך בדיקה/חקירה שביקשו ראשי המערכת בשב"כ לקיים בעניינם וסביבתם של גורמים מדיניים", מידע שהועבר לשר שיקלי ולעיתונאי עמית סגל.
העניין השני - "מידע מתוך תחקיר השב"כ המלא בעניין ה-7.10, שלא פורסם לציבור". לטענתם, בניגוד לפראפרזה שפורסמה - "שהצביעה בעיקר על הדרג המדיני בנושאים מסוימים" - המידע שהודלף "הציג תמונה מורכבת יותר באשר להתנהלות ועמדת השב"כ ערב ה-7.10". מידע זה הועבר לעיתונאית שירית אביטן.
עורכי הדין הדגישו כי "הצו למניעת מפגש הוסר לאחר ערר שהוגש לבית המשפט המחוזי, בהחלטה של הנשיאה השופטת לורך, ותוך התנגדות נחרצת של רשויות האכיפה, מח"ש ושב"כ". הם הוסיפו כי "מרשנו שיתף פעולה באופן מלא למן הרגע הראשון, ולכן גם לא היה צורך ב'חקירת עיתונאים בפרשה'".
בן גביר: "שלושה אנשי דיפ סטייט"
בתגובה לחשיפת הפרשה פרסם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הודעה חריפה בה האשים גורמים במערכת אכיפת החוק. "אחרי שהנחו 'לאסוף חומרים' נגדי כדי לעשות לי סיכול ממוקד, אחרי שריגלו נגד מפכ"ל המשטרה ונגד נציב שב"ס, אחרי שתפרו תיקים לקציני משטרה מצטיינים, מה זה עבור הפושעים להאזין לעיתונאי?", כתב בן גביר.
השר, יו"ר עוצמה יהודית, הוסיף: "כמה הזהרתי מהם מתחילת הדרך. רונן בר, גלי בהרב מיארה וקרן בר מנחם - שלושה אנשי דיפ סטייט שחוצים כל גבול".
חבר הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית) פרסם ציוץ חריף בתגובה לפרשה: "מסתבר שרונן בר יודע לגייס את כל משאבי השב"כ, לפעול בנחישות וללא מורא, בלי מעצורים ובלי לראות בעיניים".
לטענת רוטמן, "גלי בהרב מיארה לא מטרידה אותו בשטויות של תנאי כליאה או זכויות אדם. מגויסת גם היא". בהמשך כתב: "על פעילות אל ג'זירה בישראל היא ואנשיה הגנו יותר מאשר על החיסיון העיתונאי של עמית סגל או של צביקה קליין".
רוטמן סיים בביקורת: "אם הם רק היו עושים את כל זה לפני ה-7 באוקטובר ואל מול האויב האמיתי של מדינת ישראל".
השתתף בהכנת הידיעה: מתי טוכפלד
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו