אתגר זיהוי החללים והנופלים הרבים אשר אל מולו מצא עצמו מערך זיהוי החללים של חיל הרבנות הצבאית עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, עדיין מלווה גם כיום את אנשי המערך. אל מול כך, בוחנים כל העת אנשי החיל דרכים לשיפור וייעול תהליך הזיהוי גם בעתיד.
במושב מיוחד שהוקדש לטכנולוגיה והלכה בכנס תורה ומדע ה-31, אשר התקיים במרכז האקדמי לב ירושלים, חשף סא"ל הרב נריה גוטל, ראש צוות חליטה בחיל הרבנות הצבאית, כי נבחנת האפשרות להוספת אמצעים ביומטריים חדשים לזיהוי - זיהוי קשתית העין וזיהוי באמצעות פנים. זאת לצד אמצעי הזיהוי הקיימים - היכרות אישית, טביעת אצבעות, שיניים ו-DNA.
כנס תורה ומדע, הנערך בשיתוף פעולה של המרכז האקדמי לב, אוניברסיטת בר אלן, המכללה ירושלים ובית מדרש 'מדע תורתך', התמקד השנה בהיבטים שונים של הלכה ומדע הקשורים למלחמת חרבות ברזל ולהשתכללות הבינה המלאכותית. הכנס איגד אליו כמדי שנה את בכירי החוקרים והרבנים, שפועלים ברצף שבין תורה ומדע. המשתתפים דנו בסוגיות ובחידושים המעסיקים הן את הרבנים והן את החוקרים ומפעילי המערכות הטכנולוגיות.
"התבקשו על ידי הרב הצבאי הראשי לתת את דעתנו על היערכות לקראת אמצעים ביומטריים שעשויים להיות בהמשך - זיהוי קשתית העין, שייחודית לכל אדם בדומה לטביעת אצבע והדפוס שלה יציב לאורך כל חיי האדם, וזיהוי באמצעות פנים", ציין הרב גוטל בהרצאתו בכנס.
הרב גוטל ציין, כי זיהוי על פי קשתית העין נחשב לאחת השיטות הביומטריות האמינות ביותר הקיימות כיום בשל הייחודיות לכל, עמידות לזיופים ורמת דיוק גבוה ביותר, המבוססת על מאות נקודות מאפיינות, כך ששיעור הקבלה הכוזבת עומדת על 1 לעשרה מיליון. אולם, היות והספרות המחקרית בעניין מצומצמת בכל הנוגע בזיהוי לאחר המוות, והמחקרים הקיימים עסקו בזיהוי מאדם חיי בלבד, כמו גם העובדה שקיימים שינויים בקשתית לאחר המוות, הדגיש הרב גוטל כי "נדרשים מחקרים נוספים בהרבה קבוצות אוכלוסייה, מצבים ונתונים, טרם יהיה אפשר להשתמש באמצעי זה לזיהוי".
כך גם לגבי זיהוי באמצעות פנים, המבוסס על אלגוריתמים וחיפוש מאפיינים דוגמת מיקום העיניים, אף ופה, מיפוי תווי פנים, השוואה למאגר נתונים ועוד, מציין הרב גוטל. "אומנם מדובר באמצעי שנעשה בו שימוש נרחב כיום, בעיקר בענייני אבטחה, והוא אף ששימש בעבר לזיהוי קורבנות באסונות המוניים כמו רעידות אדמה ומתקפות טרור, אבל רמת הצלחת הזיהוי באמצעותו עומדת על 87% בלבד באנשים חיים, וגם כאן הספרות המחקרית מצומצמת עם מדגמים קטנים. הפוטנציאל קיים, אבל אם רוצים תיקוף של אמצעים אלה, יש עוד דרך על מנת לקבוע שזה וודאי מבחינה הלכתית" הוא סיכם.
במהלך הכנס גם נחשפה מערכת חדשה שתסייע לזיהוי חללים באמצעות DNA, אשר נמצאת בימים אלה בשלבי פיתוח בחוג לביואינפורמטיקה במרכז האקדמי לב, בשיתוף עם המעבדה הגנומית במחנה שורה והמאגר הלאומי לנתונים גנטיים 'פסיספס'. דר' אורי ברייטברד, ראש צוות המחקר ומרצה בכיר בחוג לביואינפורמטיקה במרכז, סיפר כי מטרת הפרויקט, הממומן על ידי קרן ולדר, לשפר את רמת וודאות הליך זיהוי החללים באמצעות DNA. "בסופו של יום ההבדלים הגנטיים בין איש אחד למשנהו הם של פחות משברי אחוזים" ציין דר' ברייטברד.
הוסיף: "כאשר אנו רוצים לבדוק אם דגימת חלל שברשותנו שייכת לאדם מסוים, בהסתכלות על האוכלוסייה העולמית אז ברור שיש לנו וודאות גנטית נוכח השונות הגדולה. אולם ביחס לאוכלוסייה המקומית, ברור שמדובר באוכלוסייה הרבה יותר הומוגנית, יש קרובי משפחה מדרגות שונות, ולכן קיים קושי גדול יותר לקביעת הזיהוי בוודאות סטטיסטית" הוא מסביר.
דר' ברייטברד ציין, כי המערכת החדשה מבוססת על מידע מהמעבדה הביולוגית של צה"ל על נתוני שכיחות של 16 אתרי גנום באוכלוסיות שונות - יהודית, ערבית ויהודים יוצאי אתיופיה. "על סמך המידע הזה בנינו מסד נתונים, שמראה בכל אחת מהאוכלוסיות מה השכיחות של האללים" הוא מסביר.
דר' ברייטברד מציין כי המערכת מתייחסת לשני מצבים - מצב בו קיימת דגימה מוקדמת אליה ניתן להשוות ואז מחפשים התאמה של 100%, ומצב בו אין דגימה מוקדמת ואז בודקים לפי קרובי משפחה מדרגה ראשונה – הורים או אחים, ובודקים ברמת התאמה של 50%. "בבדיקות שערכנו עולה, כי בשני המסלולים הללו התוצאות מובהקות סטטיסטית" מציין דר' ברייטברד, "התוכנה מוצאת את הדוגמאות הכי מתאימות מתוך המאגר, ונותנת רמת מובהקות סטטיסטית הרבה מעבר למספר התושבים בישראל, ואף בכדור הארץ" הוא מדגיש.
על מנת להרחיב את המאגר, פנה צוות המחקר למובילי פרויקט פסיפס – מיזם לאומי לרפואה מותאמת אישית במסגרתו נאספות דגימות DNA. "הודות לנתונים של פרויקט פסיפס, ניתן לדעת מספר חזרות באתרי DNA שונים, לשייך אותם לאוכלוסיות ותת-אוכלוסיות ולהרחיב את מספר האתרים הנבדקים ל-24 במקום 16, כפי שנעשה עד כה" סיכם דר' ברייטברד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו