בצה"ל מכשירים את הדרך לתמרון הגדול

הרחבת הפעילות הקרקעית של צה"ל בדרום הרצועה, תוך פינוי האוכלוסייה לאזור ההומניטרי באל־מואסי ותפיסת "ציר מורג" שחוצץ בין חאן יונס לרפיח, נועדה להגביר את הלחץ על הנהגת חמאס להיענות לדרישת ישראל בנושא החטופים, ובד בבד גם תסייע לתמרון הגדול שצפוי במקרה שהמו"מ לא יצלח.

ביחד עם הפעילות שהתרחבה בגזרות בית לאהיא ובית חנון, הגברת התקיפות האוויריות הממוקדות בכל רחבי הרצועה והמצור שמתחיל לתת את אותותיו על הציבור בעזה, פעולה זו אמורה לדחוק בחמאס לאפשר פעימת שחרור נוספת, עם מספר גדול יותר של חטופים חיים (מזה שבהצעת חמאס) וללא התחייבות ישראלית לסיום המלחמה.

לפי שעה, התנהלות חמאס, לפחות כלפי חוץ, מקרינה דאגה מהמצב, אך לא יותר מכך. דוברי חמאס ממשיכים להאשים את ישראל בהכשלת המו"מ ומדגישים – גם לנוכח מהלכיה האחרונים – את נכונותם להגיע להסכם. בראייתם, החטופים שבידי הארגון הם הנשק היחיד שנותר לו כדי לכפות עליה את ארבע דרישותיו: התחייבות מגובה בערבויות בינלאומיות לאי־חידוש הלחימה, נסיגת צה"ל לקווי 6 באוקטובר, מחויבות לאפשר את שיקום הרצועה, ושחרור מחבלים נוספים מבתי הכלא בישראל כנגד החזרת החטופים, לפי מפתח שיוסכם בין הצדדים.

מרחב הגמישות טרם מוצה

לכאורה, כוונתה של ישראל לקבל את החטופים וגם להמשיך בלחימה עומדת בניגוד גמור לאינטרס של חמאס. מהו איפוא היסוד למחשבה שהלחץ יוכל להניע את חמאס לשנות את עמדתו? ניתן להניח שההערכה בישראל היא כי יש לחמאס מרחב גמישות שטרם מוצה. הוא נובע מהמספר הגדול של החטופים שבידיו, שמאפשר לו לממש עסקאות נוספות בלי לוותר על כל הקלפים שבידיו. לכך כנראה מכוונים מאמציה הנוכחיים של ישראל.

בכל הקשור למישור הפנימי בעזה, יש להניח כי מהלכיה של ישראל יגבירו את הזעם ויעודדו את המחאות נגד חמאס מצד חלק מהציבור. ואולם, אין לתלות בכך תקוות מוגזמות. המחאות האותנטיות שהתפתחו בשבועיים האחרונים לא יצרו אתגר ממשי לשלטון חמאס, המפגינים לא מאורגנים תחת הנהגה מגובשת, ואין להם יכולות ואמצעים כדי להסלים את מאבקם. מולם ניצב חמאס - כוח גדול, חזק מיומן וחמוש, ויש לו יכולת לדכא כל התארגנות המהווה איום כלפיו.

"האויב לא ישיג באמצעות מלחמה והרס את מה שלא הצליח להשיג במו"מ", הבטיח עיזאת אל־רישק, חבר הלשכה המדינית של חמאס, עם חידוש הלחימה בפרק הנוכחי. יש להודות: האתגר שישראל ניצבת בפניו לא פשוט, אך החלופה שחמאס מעמיד בפניה – להיכנע לתכתיביו ולהותירו כגורם הכוח המרכזי בעזה – מצמצמת את האפשרויות שבידיה.

התנאים שבהם ישראל נדרשת לפעול כיום כדי להשיג את יעדיה טובים לאין ערוך משהיו בראשית המלחמה: הגיבוי מצד ממשל טראמפ והמטרייה שהוא מעניק מול המערכת המדינית והמוסדות הבינלאומיים, השינוי במאזן הכוחות במזרח התיכון, המצב בזירות הלחימה האחרות, הניסיון והביטחון שצברו כוחות צה"ל, ולהבדיל - גם מצבו של חמאס.

הכותב הוא ראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית