עוד לפני ה-7 באוקטובר ערך מבקר המדינה ביקורת פתע בפיקוד הצפון, בשמונה מוצבים. הדו"ח שפורסם היום (שלישי) שמגלה תמונת מצב מדאיגה בנוגע למוכנות הביטחונית של צה"ל בצפון הארץ ערב פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", הוגש לראש הממשלה, שר הביטחון ולרמטכ"ל עוד לפני אותו מועד, ונחשפים בו שורת כשלים חמורים בגזרת הצפון — שממחישים עד כמה ההתרעות והפערים לא טופלו. הדו"ח נותר חסוי עד לפרסומו היום.
ירי לצפון: יירוטים מעל מירון
"טבח שמחת תורה 7.10 נבע מכשלים רבים וחמורים בהגנה על גבולות המדינה", הצהיר המבקר מתניהו אנגלמן. לדבריו, "הדו"ח שהומצא לדרגים הבכירים טרם המלחמה היה אמור לשמש כתמרור אזהרה בוהק".
הדו"ח מתאר פעילות אינטנסיבית של חיזבאללה בסמוך לגבול לבנון, כולל תקריות חמורות: הפיגוע בצומת מגידו, ירי הרקטות במהלך חג הפסח, וטיל נ"ט שנורה לעבר רכב סיור באזור הכפר ע'גר. חרף התגברות האיומים, מערך ההגנה בגבול הצפוני לא היה ערוך כראוי. לדוגמה, בין אחד המוצבים לבין מאחז חיזבאללה הוקמה חומת בטון בגובה של כ-30 מטר בלבד — ולמרות הסכנה, הפער לא טופל.
לוחמי מילואים לא הוסמכו להשתמש באמצעי לחימה חיוניים, ובמקרים מסוימים אף לא היו מצוידים בהם כלל. כך נאלצו חיילים להתמודד עם איום ממשי ללא כלים בסיסיים להגנה. "אי הימצאות האמל"ח הוא פער מבצעי ופגיעה בקטלניות הכוחות", קבע הדו"ח. עוד צוין כי כלי רכב סיור היו מיושנים ולא ממוגנים — דבר שהוביל לביטול משימות מבצעיות בזמן אמת.
מערכת הגדר האינדיקטיבית, שעדיין לא הושלמה במסגרת פרויקט "מגן הצפון", הפיקה התרעות שווא רבות — לעיתים עד עשר התרעות בלילה. כל התרעה כזו דרשה תגובה מיידית של הכוחות, תהליך ששחק את דריכותם והוביל לירידה בכשירות המבצעית.
מפקדי המוצבים והחיילים דיווחו על בעייתיות בהוראות הפתיחה באש. לוחמים הביעו תחושת תסכול מכך ש"מדרג הפעולות הנדרשות מהם עד לפתיחה באש אינו מותאם לאיום הנשקף". אף שמפקד חטמ"ר חירם (חטיבה 769) אישר שההוראות נבחנות מחדש, הדו"ח מלמד על פער בין ההנחיות לבין המציאות המבצעית בשטח.
תחום נוסף שבו נמצאו כשלים הוא אבטחת מערכות השליטה והבקרה של פיקוד העורף (שוע"ל). הביקורת מצאה כי ל-49% מהליקויים שנמצאו לא בוצעה בקרת איכות לתיקון, ולשישה מתוך עשרה גופים עם גישה למערכות שוע"ל אין כלל מסמך התקשרות שמסדיר את התחייבויותיהם — כולל בהקשרים של סייבר. "פקע"ר לא הגדיר תרחישי ייחוס בסייבר, ולא קיים תהליך ניהול סיכונים מסודר", נכתב.
בנוסף, אגף התקשוב לא הנחה את פקע"ר בעת הקמת מרכז ניטור הסייבר (SOC), מה שגרם להפעלה ללא נהלים מסודרים. "הפעלת SOC ללא עבודת מטה מקדימה עלולה לפגוע ביעילות ההתמודדות עם אירועי סייבר", קובע המבקר.
בדו"ח שורת המלצות לראש הממשלה, לרמטכ"ל ולמפקדי הגזרות, ובהן קריאה להשלמת פרויקט "מגן הצפון", לתגבור ההסמכות והאמל"ח בקרב כוחות המילואים ולעדכון הוראות הפתיחה באש בהתאם לאיומים הנוכחיים. "יש לפעול למימוש הלקחים המיידיים ממלחמת חרבות ברזל", ציין אנגלמן.
בנוגע להגנת הסייבר, המלצות המבקר כוללות הסדרה חוזית עם גופים פרטיים, חיזוק הפיקוח על מערכות קריטיות וגיבוש תהליך סדור לניהול סיכונים. "הצורך בהגנה על מערכות שליטה ובקרה בזמן לחימה הוא קריטי. כל ליקוי כזה עלול להוביל לשיתוק תפקודי של מערך החירום", הזהיר המבקר.
דו"ח המבקר חושף תמונה מטרידה של מוכנות לקויה, התרעות מוקדמות שלא זכו למענה, ושאננות מסוכנת — ערב אחד מהאירועים הקשים בתולדות ישראל. הציבור, הכנסת והמערכת הביטחונית ניצבים עתה בפני הצורך הדחוף בפעולה מתקנת, כשדווקא בצה"ל הופנה עיקר המאמץ המודיעיני צפונה, וההיערכות כוונה למתקפה מצד כוח רדואן. אך על פי הדו"ח, הליקויים הרבים השאירו גם את גבול הצפון ללא מענה ביטחוני, בדומה למה שהתרחש בעוטף עזה.
תגובת דובר צה"ל: צה"ל רואה חשיבות רבה בביקורת, למד את ממצאיה והגיב לדו"ח כאמור בחודש ספטמבר 2023. ממצאי הדו"ח מתייחסים לביקורת שבוצעה בחודש יולי 2023, לפני פרוץ המלחמה, ואינם משקפים את המצב הקיים בשטח.
טרם פרוץ המלחמה, צה"ל החזיק במגוון תוכניות מבצעיות המותאמות לתוכניות האויב, אימן ושמר על כוננות של סד"כ מתאמן בגזרה, לצד חטיבות תגבור מהירות שנועדו לספק מענה מבצעי מהיר לתרחישים שונים. תוכניות אלו עודכנו בהתאם להערכת המצב ולפריסת הסד"כ, והופעלו במהלך מלחמת "חרבות ברזל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
