"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
האויב מביט בנו, ומתמוגג
בפני ישראל ניצבים אתגרים ביטחוניים רבים וקשים • כל מהלך שפוגע בלכידות הפנימית הוא סכנה ביטחונית חמורה יותר מכל איום חיצוני
לוחמי מילואים (ארכיון)| צילום: דובר צה"ל

האויב מביט בנו, ומתמוגג

בפני ישראל ניצבים אתגרים ביטחוניים רבים וקשים • כל מהלך שפוגע בלכידות הפנימית הוא סכנה ביטחונית חמורה יותר מכל איום חיצוני

,עודכן
0השמעה
אם למדנו משהו מ־7 באוקטובר, או יותר נכון מהתקופה שקדמה לו, זו העובדה שהקרע בעם הוא אסון לביטחון ישראל. התחקירים הצה"ליים שבחנו את הנושא ציינו אמנם כי חמאס תכנן את המתקפה הרבה לפני תקופת ההפגנות ההמוניות סביב הרפורמה המשפטית - אך הדגישו כי אין ספק שהמחלוקת הפנימית שהלכה וגדלה, לרבות איומי הסרבנות מצד טייסים ומשרתים נוספים, החלישו את ההרתעה הישראלית בעיני אויביה. לאחר 7 באוקטובר נדמה היה כי החברה הישראלית מתלכדת ומתאחדת מול אויביה. ימנים ושמאלנים, תומכי הרפורמה ומתנגדי ההפיכה התגייסו כאיש אחד כדי להדוף את האויבים, להשיב את החטופים ולהכריע את חמאס. אלא שככל שחלף הזמן - ואף שהמלחמה טרם הסתיימה, כשחמאס עדיין עומד על רגליו ו־59 חטופים עדיין ברצועת עזה - המחלוקת הפנימית שבה במלוא עוזה. למרבה הצער, חרף המצב הביטחוני הבעייתי, אף אחד מהצדדים הפוליטיים בישראל לא ממתן את צעדיו או את התבטאויותיו, ולא צריך להיות קצין מודיעין בכיר כדי להבין שאויבי ישראל מביטים מהצד ומתמוגגים. את החיילים שהתגייסו ב־7 באוקטובר לא עניין מי תמך במהלכים המשפטיים של הממשלה או התנגד להם. גם כיום, מי שעוד מגיע למילואים לא נשאל לדעותיו הפוליטיות, והנושא הטעון נשאר לרוב מחוץ ליחידות. אך מה שכן מטריד מאוד את המשרתים, כולם, הוא סוגיית השוויון בנטל והעובדה שממשלת ישראל מקדמת חוקים שמפלים לרעה דווקא את אלה שמשרתים וכורעים תחת הנטל הכלכלי והביטחוני, ומקדמת את מי שמקדש את ההשתמטות ואת הסחטנות.

חסרים 10,000 לוחמים בסדיר

לצה"ל חסרים 10,000 לוחמים בסדיר, והמצב במילואים בעייתי מאוד. בצבא לא מוכנים לפרסם מה הם שיעורי הגיוס של המילואימניקים, אך אלה מסתמנים כנמוכים מאוד, וזה עוד לפני שמדברים על אפשרות לסרבנות נוכח חוסר הסכמה עם מהלכי הממשלה. מסיבות אובייקטיביות, רבים מהמילואימניקים לא מגיעים - לא כי הם לא רוצים, אלא משום שהם לא יכולים - חלקם נפצעו פיזית, אחרים נפשית, עסקים קרסו, משפחות מתפרקות, לילדיהם מתפתחות בעיות. אם נוסיף לכך גם חוסר הסכמה פוליטית, המצב עלול להיות פשוט קטסטרופלי. מכורח המציאות, הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, הגדיר גם את שנת 2025 כשנת מלחמה. כעת, כולם מבינים כי ייתכן שישראל נמצאת, שוב, ערב כניסה קרקעית נרחבת לעזה שתדרוש גיוס מילואים נרחב. אלא שללא הסכמה פנימית רחבה, ואם השיח לא יתמתן, לא ברור כיצד יוכל צה"ל להוציא לפועל את תוכניותיו הנדרשות - לשם השבת החטופים והכרעת חמאס. בפני ישראל ניצבים עדיין אתגרים ביטחוניים רבים וקשים. ישראל הוכיחה, ותמשיך להוכיח, כי היא חזקה מספיק להתמודד איתם, אם רק תישאר מאוחדת. כל מהלך שפוגע כעת בלכידות הפנימית הוא סכנה ביטחונית חמורה יותר מכל איום חיצוני אפשרי.טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

לילך שובל

כתבת צבאית

הצטרפה לעיתון "ישראל היום" ב-2007 ככתבת לענייני צבא וביטחון, ונמנתה עם מייסדיו. מעבר לסיקור השוטף לעמודי החדשות של העיתון, נמנית עם צוות הכותבים במוסף "ישראל השבוע" ובמוסף "שישבת", ומשמשת בהם פרשנית. החלה את דרכה העיתונאית בעיתון הצבאי "במחנה", כשהייתה לאישה הראשונה שמונתה לכתבת צבאית בעיתון הצבאי ולחברה בתא הכתבים הצבאיים בישראל. בתפקיד זה סיקרה בין היתר את תוכנית ההתנתקות ואת מלחמת לבנון השנייה. לאחר שחרורה מצה"ל הצטרפה לצוות הכותבים של אתר ynet ככתבת לענייני משרד החוץ וירושלים. במסגרת תפקידה ב"ישראל היום", סיקרה מקרוב את כלל מבצעי צה"ל בשנים האחרונות, ובין השאר את מבצעי "עופרת יצוקה", "עמוד ענן" ו"צוק איתן". באחרון הייתה הכתבת הראשונה שנכנסה לרצועת עזה עם כוחות צה"ל. נשואה פלוס שניים. ילידת ירושלים, בעלת תואר ראשון במשפטים מטעם האוניברסיטה העברית ותואר שני בהצטיינות בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב.