אין "קצינים שלנו": רא"ל זמיר מציב את קו ההגנה הקדמי של צה"ל

החלטתו של הרמטכ"ל אייל זמיר להוציא הודעה חריגה, המבהירה שראוי שהשגות והערות של דרג מדיני לגבי החלטות הרמטכ"ל יעלו בשיחות בקריה ולא בתקשורת, לא רק "עשתה סדר" בשאלת אפיקי התקשורת בין הדרגים, אלא שמה קו אדום למה שהולך ומצטייר לנגד עינינו ביחסי צבא-מדינה.

נדמה שישראל משכפלת שיטות ניהול, פיקוד ושליטה הנוהגות במדינות אחרות במזרח התיכון, ורק מתרגמת אותן לעברית קלוקלת. דיאלוגים שוטפים רב-ערוציים בין לובשי מדים לדרג מדיני, המקבלים לנגד עינינו לגיטימציה פומבית, משמעותם אחת: ביזור שרשרת הפיקוד הצה"לי, יצירת מוקדי כוח בלתי פורמליים בתוך הצבא, ובשורה התחתונה - צעידה עיוורת במסלול שיהפוך את צה"ל לעוד מיליציה מזרח תיכונית.

ככה לא מנצחים את האיראנים, ולא מתמודדים עם השאיפות המעצמתיות של הטורקים. בקושי מנצחים ככה את חמאס.

לא ייתכן שצה"ל יהיה כוח צבאי המורכב מאזרחים שלא משתייכים בכל עניין ופעולה למערך פיקוד ושליטה מנוהל, ושיהיו בתוכו כאלה המקבלים נגישות, הכרה וחסינות מגורמים מדיניים או תקשורתיים, בשל השתייכותם לקבוצה כזו או אחרת.

ישראל עלולה להיות דומה יותר ויותר לסוריה בתקופת אסד, שבה קצינים עלאווים היו בעלי מעמד נפרד משאר הקצינים בצבא הסורי, ובעלי נגישות לבית הנשיא ולדרג הפוליטי האסדי. גם כשקצין עלאווי חטא או פשע - הוא זכה לחסינות, ונשפט בסטנדרטים אחרים מאשר חברו הדרוזי או הנוצרי.

דרג מדיני לא יכול לתת לגיטימציה, ואפילו לא מראית עין של לגיטימציה, לביסוס רעיון שיש בצבא "קצינים שלנו" ו"קצינים שלהם".

דרג מדיני לא יכול למנות רמטכ"ל ולהביע בו אמון, ובמקביל למסד "ציר עוקף רמטכ"ל" ללובשי מדים שהשר או מפלגתו חפצים ביקרם.

דרג מדיני לא יכול לנהל שיח קונסטרוקטיבי בחדרים מסווגים עם דרג ביטחוני, ובמקביל לנהל אסטרטגיה תקשורתית כאילו צה"ל הוא חברה ממשלתית המעניקה שירות לציבור, והשר הוא רגולטור שקשוב לרחשי הקהל.

דרג הפיקוד של צה"ל טועה ושוגה מעת לעת. לצערנו, "במקום שבו חוטבים עצים לעיתים ניתזים שבבים". אבל אין שום שיקול לגיטימי שיצדיק בשל כך להעמיד אותנו בפני מציאות כאוטית, שבמסגרתה אלה המנסים לחטוב שבבים יכרתו לנו עצים בדרך.

הרמטכ"ל הנכנס זמיר מבין זאת בצורה בהירה. הממשלה מינתה אותו כדי להבטיח שצה"ל ימשיך לנוע על מסילה ישרה. רק כך ננצח.