חשיבותו של מערך המילואים לחוסנה של מדינת ישראל לא קיבלה מעולם ביטוי מוחשי יותר מאשר במלחמת חרבות ברזל.

בשונה ממלחמות קודמות, אשר התבססו ברובן על העיקרון שלפיו עליהן להיות קצרות, נמשכת המלחמה הנוכחית כבר כשנה וחצי, וכתוצאה מהתמשכות המלחמה - גם העומס המוטל על חיילי המילואים הוא חסר תקדים.

לוחמי מילואים נקראים כבר לסבב רביעי, ומאות ימי המילואים שהם שירתו גורמים פגיעה מתמשכת במשפחותיהם, בעסקיהם ובלימודיהם באקדמיה. המוטיבציה שלהם לשירות המילואים נשענת בחלקה הגדול על שלושה פרמטרים: נחיצות המשימה ובהירותה, תחושת ההוגנות החברתית וחלוקת הנטל הלאומית, והתגמול וההוקרה שלה הם זוכים.

למסד פירמידת תגמולים לאומית

ככל שהמלחמה תימשך, והמשימות כמו השבת החטופים וחיסול חמאס לא יהיו מספיק ברורות ומובהקות, כך עלולה להצטמצם המוטיבציה של חיילי המילואים להתגייס. הדברים נכונים גם לבעיה המתמשכת של חלוקת השירות בין חלקי החברה, אשר בה הגיעה העת לטפל בצורה מערכתית.

באשר לשאלת התגמול, מאחר שהמלחמה הנוכחית לא דומה לקודמותיה, אין להסתפק בפיצוי לחיילי המילואים ובתגמול הוקרה מצומצם. על מדינת ישראל למסד פירמידת תגמולים לאומית, שבראשה ניצבים משרתי המילואים. התגמול צריך לכלול הטבה במכרזים על קרקעות, הקלה בשכר הלימוד, תמיכה במשפחות, נקודות זכות במס הכנסה, ועוד.

חיילי המילואים תמיד היו שם כאשר היה בהם צורך - ואין לקבל את העובדה הזאת כמובנת מאליה. כדי שלא נגיע למצב של עומס יתר אשר יפגע בחוסנו של המערך, רצוי כי במסגרת קבלת ההחלטות המדיניות והצבאיות גם העומס המוטל על חיילי המילואים והדרכים המוצעות כאן לטפל בו יהיו לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות.

הכותב הוא יו"ר "נקראים לדגל" ובעבר קצין מילואים ראשי