ישיבות חרדיות וגרעינים של בני עקיבא: כך צה"ל מתכוון לשפר את המצב בגבול המזרחי

גרעיני בני עקיבא, ישיבות חרדיות, מכינות קדם־צבאיות, גדר מאסיבית ואמצעים מתקדמים: לראשונה זה 20 שנה, צה"ל מחדש את גרעיני הנח"ל ההתיישבותיים בגבולות המדינה, במקביל לבחינת הקמה של ישיבות ומתקנים צבאיים נוספים.

המהלך מגיע על רקע שינוי תפיסתי ביחס לגבול המזרחי, שהפך מ"חצר אחורית" ל"חזית קדמית" במפת האיומים האסטרטגיים של ישראל, וניסיונותיה של איראן להפוך את בקעת הירדן והערבה לחזית נוספת מול ישראל.

בעשורים האחרונים הפעילה תנועת בני עקיבא גרעיני נח"ל משימתיים, שמשלבים בין שירות צבאי לעבודה חקלאית והתנדבותית ביישובים צמודי גדר שהמדינה רואה ערך בחיזוקם. אלא שכעת, כפי שהודיע השבוע שר הביטחון, מחדשת התנועה את המסלול שהובילה בעבר - של גרעיני נח"ל התיישבותיים.

כדי להקים את הגרעינים החדשים, אגף הגשמה בתנועת בני עקיבא חבר לארגון "חיבורים בחקלאות", שמסייע לחקלאים בכל הארץ ומפעיל מגוון פרויקטים לשיקום עוטף ישראל, ובימים אלו החלו ביחד בגיוס המועמדים לגרעיני הנח"ל המתחדשים.

על פי התוכנית, המועמדים שנרשמים בימים אלו ישובצו באחד מארבעת הגרעינים שמתוכננים לקום כבר בתחילת השנה הבאה - ביישוב דקל בעוטף עזה, בבאר מילכה הסמוך לגבול מצרים, בבקעה, וגרעין נוסף במרום הגליל סמוך לגבול עם לבנון.

"המלחמה מחזירה אותנו לעקרונות היסוד של המעשה הציוני, מחזירה אותנו לשורשים, לאדמה, לשמירת הגבולות ולחיזוק יישובי הספר", אומר ברכיה רוזנברג, מנכ"ל ארגון חיבורים בחקלאות. "אנו מאמינים כי גרעיני הנח"ל יצליחו במשימת חיזוק היישובים ושיקום החקלאות בתקופה המורכבת שעוברת עלינו".

לדברי יגאל קליין, מזכ"ל בני עקיבא, "חברי ובוגרי התנועה תמיד נענים בקריאת 'הננו' לכל משימה לאומית שנידרש. אנו רואים בחידוש גרעיני הנח"ל ההתיישבותיים מסלול הגשמה שמחבר את ערכי התורה והעבודה ויביאו בשורה גדולה חברתית וחלוצית בתקופה ההיסטורית הזו".

אתגר מבצעי משמעותי

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הופנה זרקור לעבר הגבול המזרחי של מדינת ישראל. במשך שנים רבות תשומת הלב כלפי הגבול הארוך ביותר של ישראל היתה נמוכה, בין היתר בשל הסכם השלום עם ירדן. מי שהחלו לנצל הזדמנות זו היו ארגוני הטרור, שהפכו את השטח לזירת הברחות של כלי נשק ואמצעי לחימה מתקדמים.

בצה"ל מזהים ניסיונות גוברים של איראן לפעול בשטח. המעורבות האיראנית במימון ובהברחת אמל"ח דרך ירדן גברה בשנים האחרונות, כחלק מאסטרטגיה רחבה יותר לפתיחת חזיתות נוספות נגד ישראל. צירי ההברחה משמשים לא רק להעברת נשק, אלא גם להזרמת כספים המיועדים למימון פעילות טרור ולגיוס פעילים. האזורים המרוחקים והמדבריים לאורך הגבול המזרחי, בדגש על אזור הבקעה והערבה, מהווים אתגר מבצעי משמעותי בשל המרחבים הפתוחים והקושי בשליטה מלאה על פני שטח כה נרחב.

בשנה האחרונה חל שינוי דרמטי באופן שבו מדינת ישראל מסתכלת על הגבול המזרחי - מחצר אחורית של המדינה לחצר קדמית. בצה"ל הבינו כי מדובר בשטח אסטרטגי לארגוני הטרור, הן בשל הקלות היחסית להוציא פיגועים מחו"ל, אף ששיתוף הפעולה עם ירדן משמעותי ויעיל, והן מכיוון שזוהי הדרך להבריח אמל"ח וכסף למחבלים בצפון השומרון.

מאז תחילת המלחמה הוצבו אמצעים אלקטרוניים בבקעת הירדן במטרה לגדוע הברחות אלו, שבהן נתפסו בעבר גם רקטות אר.פי.ג'י, מרגמות ורקטות, אך אחת לכמה שבועות נחשפים ניסיונות הברחה בגבול המזרחי.

כתוצאה מהצבת האמצעים המתקדמים, שהפנו זרקור לעבר שטח שבעבר לא נצפה, מזוהה תנועה רבה יותר דרומה - לכיוון הערבה ומגבול מצרים. במערכת הביטחון מעריכים כי גורמי ההברחה מחפשים שיטות חלופיות, כגון שימוש ברחפנים ואמצעים אחרים. חל איסור לפרסם מה בדיוק נתפס, אך יש ניסיונות להבריח אמצעי לחימה מתקדמים יותר דרך הגבול המזרחי, לכיוון הערים ג'נין וטולכרם.

כדי לגדוע ניסיונות אלו, החלו בצה"ל לפעול באופן משמעותי הרבה יותר ב"מחומש הכפרים", אזור שמהווה מפגש בין שני צירים מרכזיים - מצד אחד ציר טולכרם, ג'נין ושכם, ומצד שני הגבול עם ירדן.

עשרות מבצעים

עד אירועי 7 באוקטובר צה"ל נמנע יחסית מכניסה למחומש הכפרים, אך מאז תחילת המלחמה השתנתה המדיניות באופן משמעותי. כוחות צה"ל ביצעו יותר מ־70 מבצעים חטיבתיים באזור, עם כניסות שבועיות קבועות שהאטו משמעותית את פעילות ההברחות.

במקביל שינו בצה"ל את היחס כלפי המבריחים, שעד 7 באוקטובר פעלו באופן יחסית חופשי. קציני המבצעים של המבריחים הפכו ליעדי זהב ונעצרו. בחלק מהמקרים, לאחר שניסו להימלט במהלך הברחה, אף נורו.

מנכ"ל ארגון "חיבורים בחקלאות": "המלחמה מחזירה אותנו לעקרונות היסוד של המעשה הציוני, מחזירה אותנו לשורשים, לאדמה, לשמירת הגבולות ולחיזוק יישובי הספר"

אך כל הפעולות כרגע הן קדימון לתכנון ארוך הטווח של צה"ל. שר הביטחון הכריז השבוע כי בתקופה הקרובה יחלו הטרקטורים לעבוד על הקמת מכשול מאסיבי בגבול המזרחי, ולצד זאת צה"ל, שמבין היטב את המסר הנורא מ־7 באוקטובר, מחזק באופן משמעותי את כוח האדם בשטח מתוך הבנה שקו המגע לעולם ייפרץ.

האוגדה המזרחית הולכת וקמה, ותהווה חיזוק משמעותי לחטיבה המרחבית בקעת הירדן, שעד עתה פעלה כמעין גוף עצמאי. האוגדה תאפשר יצירת אסטרטגיה נכונה ומשמעותית יותר, עם כוח אדם בהיקף גדול בהרבה שיוכל להגן על הגזרה.

במערכת הביטחון סוברים כי החזרת גרעיני הנח"ל במתכונתם ההתיישבותית, כמו גם התוכניות להקמת מכינות קדם־צבאיות וישיבות במיקומים אסטרטגיים, משרתת מטרה כפולה: חיזוק ההתיישבות באזורי ספר אסטרטגיים והוספת כוח אדם איכותי שיוכל לסייע במשימות ביטחוניות באזורים רגישים.

בפועל, מדובר למעשה בהחייאה של תפיסת "צבא העם", שמקבלת משמעות מחודשת במציאות הביטחונית הנוכחית.