אחת השאלות שמטרידות את אזרחי ישראל היא איפה היה חיל האוויר בשבעה באוקטובר. התשובה לכך מורכבת, אך המרכזית שעולה מתחקיר חיל האוויר היא שהחיל עמד בכוננות שהוגדרה לו על ידי אגף המבצעים, ואף מעבר לכך. זמן ההגעה הארוך, אומרים בצה"ל, הוא בעיקר עניין של פיזיקת זמן, מרגע ההפתעה ועד המראת כלי הטיס.
בפתח הדברים נציין כי למרות התקופה הקשה שקדמה למלחמה, בחיל אומרים בפה מלא כי הגיעו ל-7 באוקטובר בכשירות מבצעית מלאה, וכולם התייצבו בזמן אמת.
במהלך הלילה עודכנו כמה בכירי חיל האוויר בנוגע לסימנים המעידים של המודיעין, ובהתאם לדרישות פיקוד הדרום ואגף המבצעים, הקצה חיל האוויר עוד שני כלי טיס מאוישים מרחוק לאיסוף בגזרת רצועת עזה. חיל האוויר עצמו עודכן בסביבות השעה 05:30 בבוקר בפעם הראשונה, בעיקר סביב סוגיית הדרישה להקצאת כלי טיס לאוגדת עזה לטובת איסוף.
אלוף תומר בר לא היה שותף להתייעצויות הבכירים בלילה, משום שבהתרעה לא הייתה מיידיות. בחיל שאלו אם ניתן להעביר את מסוקי הקרב לבסיס רמון בשעה 08:00, כדי למנוע מהם טיסה בלילה, והאישור ניתן להם.
הביקורת כלפי התנהלות חיל האוויר נוגעת בעיקר ללהק המודיעין, שהיה אמון על איסוף מודיעין בנוגע למערכים האוויריים של חמאס - קרי, הבקאים וכלי הטיס הבלתי מאוישים של חמאס.
לכך יש לצרף את העובדה שאף אחד מגורמי המודיעין של פיקוד הדרום או אגף המודיעין לא קיים הערכת מצב מסודרת של כל זרועות המודיעין, ולכן פרטים מודיעיניים מסוימים לא היו חלק מהערכות המצב של הבכירים.
על פי ממצאי התחקיר, חיל האוויר עמד בכל הכוננויות שהוגדרו לו, ו-25 מטוסים הוזנקו בכוננות קצרה. שני מטוסים בלבד התעכבו, האחד 12 דקות והשני 26 דקות, כתוצאה מספיגה ושברי יירוט על מסלול ההמראה בבסיס נבטים.
מהתחקיר עולה כי מסוקי הקרב הראשונים הוזנקו והגיעו לעוטף עזה לפני השעה 08:00 בבוקר.
בשעה 06:43 הכריזה אוגדת עזה על פקודת "פרש פלשת", ב-07:10 הכריז מפקד חיל האוויר על מלחמה. ב-07:15, לפי התחקיר, כבר בוצעה תקיפת כטמ"ם ראשונה בנתיב העשרה, ב-08:02 התרחשה תקיפת מסוק קרב ראשונה במרחב רעים, וב-08:10 התרחש הפינוי הראשון. על פי ממצאי התחקיר, ב-08:47 הייתה נחיתת כוח ראשון של שלדג במרחב בארי.
בשעה 08:18 היו 14 כלי טיס באוויר, מהם שישה מטוסי קרב, חמישה מסוקים ושלושה כלי טיס בלתי מאוישים. לפי נתוני חיל האוויר, עד השעה 11:00 בבוקר נרשמו 50 תקיפות מטוסי קרב, 50 תקיפות כלי טיס בלתי מאוישים, 50 תקיפות מסוקי קרב, ו-2,500 כדורי תותח שנורו מהמסוקים.
הכשל המשמעותי של החיל באותו היום הוא גם הכשל של צה"ל כולו למעשה - הקושי בבניית תמונת מצב של המתרחש בשטח. נוכח הכאוס ששרר, נפילתה של אוגדת עזה, הטייסים ומפעילי כלי הטיס הבלתי מאויישים התקשו מאוד להבדיל בין כוחותינו לבין האזרחים והמחבלים.
בשל קושי ההבחנה, בחלק מהמקרים יזמו אנשי החיל הפעלת כוח מאולתרת, קרי, ירי שמוגדר כירי לשיבוש, במטרה לשבש את פעולת האויב אך לא לחסלו. לפחות במקרה אחד התברר בדיעבד כי ירי שכזה בתוך בסיס נחל עוז הביא להצלת חיים של כמה תצפיתניות.
נוכח הקושי בבניית תמונת מצב, אומרים בחיל האוויר כי בדיעבד צריך היה לקחת כלי טיס בלתי מאויש שיזהה את מיקומי הפרצות ויוציא נקודות ציון למטוסי הקרב.
ב-09:30 בבוקר הנחה מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, את אנשיו לתקוף כל מה שזז במרחב הגדר ולא לאפשר כניסה מרצועת עזה לישראל, כמו גם לסכל חזרה אפשרית של מחבלים לשטח הרצועה. עד כה ידוע רק על מקרה אחד שבו נהרגה אזרחית ישראלית, אפרת כץ ז"ל, כתוצאה מתקיפת מסוק קרב במרחב הגדר.
לקח משמעותי נוסף שצה"ל הציג בתחקיר הוא העובדה שתקיפות מטוסי הקרב בשעות הראשונות של המערכה פשוט לא היו יעילות, משום שלא היו למערך מטרות. על פי צה"ל, מערך הקרב מימש את תכנית ההתקפה בהתאם לפקודות שניתנו לו, ובתוך שעות תקף חמ"לים מרכזיים של חמאס, מטרות הקשורות לפשיטה קרקעית בתווך התת-קרקעי ומטרות שיבוש במרחב הגדר.
מתקפה על ישראל: מחבלים מסתובבים ברחובות באחד מיישובי הדרום
בדיעבד, קבע התחקיר, לא בטוח שניתן היה לממש את מאמץ מערך הקרב בצורה אפקטיבית יותר במציאות ששררה באותן השעות, ומבלי שלחיל האוויר היו מטרות מוכנות מראש למטוסי הקרב.
עיקרי המלצות תחקיר חיל האוויר הן, בין השאר, בניית כשירות מבצעית למלחמה בהפתעה, והגדרת תפקיד חדש בחיל לסיוע בהגנת גבולות המדינה, כמו גם שיפור הגנת הבסיסים, לאחר שבידי מחבלי הנוחבה נמצאו מפות של בסיסי החיל בחצרים, נבטים ואפילו תל נוף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו