"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תקדים: חצי מיליארד שקלים מכספי הרש"פ יעוקלו לטובת נפגעי 7 באוקטובר

בית המשפט המחוזי קבע את העיקול הגדול ביותר עד כה על כספי הרשות הפלשתינית • הכספים ישמשו לפיצוי משפחות הנרצחים בעוטף עזה ובפסטיבל נובה • שר הפנים הפעיל לראשונה את חוק גירוש מחבלים

,עודכן
0השמעה
משפחות נרצחי הנובה בין תמונות יקיריהן במתחם יער רעים. צילום: ללא

ביהמ"ש המחוזי בירושלים הטיל צו עיקול חסר תקדים על הרשות הפלשתינית בהיקף של 485 מיליון שקלים, מתוך הכספים המוקפאים. הכספים שעוקלו ישמשו פיצוי למשפחות נרצחי 7 באוקטובר בעוטף עזה ובפסטיבל נובה. מדובר בעיקול הגדול ביותר שנעשה עד כה במסגרת תביעות הענק שהגישו משפחות נרצחים ונפגעי טרור.

התביעה, שהוגשה על ידי משרד עורכי הדין ארבוס קדם צור, מייצגת 245 נפגעי טרור ומשפחות קורבנות, ובהם נרצחי מסיבת הנובה בקיבוץ רעים. סך כל התביעות שהגיש המשרד עד כה מגיע לכ־5 מיליארד שקלים, עבור 750 נרצחים ונפגעים.

בכתב התביעה נגד הרשות נכתב כי היא "יזמה, תמכה ועודדה את ביצוע פעולות הטרור הרצחניות כלפי אזרחי מדינת ישראל. הנתבעת אף מתגמלת מעשי הטרור על ידי תשלומים למבצעי הטרור ולבני משפחותיהם".

תביעות של כ־5 מיליארד שקלים עבור 750 נרצחים ונפגעים. כלי רכב שנותרו אחרי הטבח ברעים (ארכיון),צילום: אי.אף.פי

שינוי מדיניות הרש"פ

החוק לפיצוי קורבנות טרור, שנכנס לתוקף ביולי האחרון בתמיכת ח"כים מהקואליציה ומהאופוזיציה, קובע פיצוי עונשי של 10 מיליון שקלים למשפחות נרצחים באירועי טרור ו־5 מיליון שקלים לנפגע שנגרמה לו נכות בפיגוע. במסגרת התביעה הנוכחית סך הפיצויים הנדרש עומד על 1.2 מיליארד שקלים.

הלחץ המשפטי כבר מתחיל להשפיע על מדיניות הרשות הפלשתינית. השבוע חתם יו"ר הרשות, אבו מאזן, על צו המבטל את תשלום המשכורות למחבלים.

גיבוי משפטי מלא

לאחרונה דחה בג"ץ עתירה של הרשות לביטול החוק. נשיא העליון הנכנס, יצחק עמית, הבהיר כי "הרשות הפלשתינית משלמת למחבלים ולבני משפחות מחבלים כספים והטבות בשיעורים ניכרים, בזיקה הדוקה למעשי טרור נפשעים שביצעו". עם זאת, מעריכים כי למרות הצו של אבו מאזן, ייתכן שכספים ימשיכו לעבור למשפחות מחבלים בכסות של תמיכה כלכלית.

עו"ד ברק קדם, המייצג את התובעים, הדגיש כי "אנו מחויבים להילחם גם בזירה המשפטית כדי לייבש את מקורות המימון של הטרור ולהביא צדק לנפגעי הטרור ולמשפחותיהם. הרשות הפלשתינית לא יכולה להמשיך לעודד טרור בלי לשאת בתוצאות".

"לייבש את מקורות המימון של הטרור". עו"ד ברק קדם,צילום: אישי חזני

נזכיר כי מאז 2018, כאשר נחקק חוק ההקפאה, קיזזה ישראל מדי שנה כספים מתקציבי הרשות הפלשתינית שהצטברו לכדי כ־3 מיליארד שקלים, שאותם רשאית המדינה להחזיק בחשבונותיה, אך נאסר עליה לעשות בהם שימוש כלשהו.

צעדים נוספים

במקביל, שר הפנים משה ארבל הפעיל לראשונה את חוק גירוש מחבלים, שאושר בנובמבר 24', והורה על גירושם של שלושה תושבי ישראל, בני משפחות מחבלים, שהביעו תמיכה בטרור.

"מי שמסית, משבח ותומך בטרור - אין לו מקום בקרבנו", הצהיר ארבל. השלושה, שאינם אזרחי ישראל, צפויים להיות מגורשים לעזה לאחר שימוע. מהלך זה, יחד עם העיקול המשמעותי על כספי הרשות, הם חלק ממערכה כוללת לייבוש מקורות התמיכה בטרור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר