תאונות מבצעיות: המחיר הכבד של הלחימה

מטבע הדברים, הדברים הבאים לא מתייחסים לאירוע האחרון של ההרוגים בתאונת המנוף, מעבר לכך שמדובר בתאונה ששייכת לקטגוריה של תאונות מבצעיות בלחימה.

תאונות מבצעיות בזמן מלחמה הן תופעת לוואי מורכבת הנובעת ממגוון סיבות, שעיקרן לחץ הקרב על הכוחות הלוחמים בסביבה מבצעית, והמתח בין נטילת סיכוני בטיחות לכוחותינו מול הסיכון להיפגעות מאש ומגע עם האויב.

תאונה מבצעית בהגדרתה היא כל תאונה שקורית בסביבה שקיים בה אויב, אך לא בוצעה על ידי האויב. זהו שם כולל לתאונות, החל מתאונות דו"צ (ירי דו־צדדי) בזיהוי כוחותינו כאויב, חריגות ירי, דרך תאונות אמל"ח ונשק וקטגוריות רק"מ ועד תאונות דרכים ועבודה.

בסביבת הלחימה הנוכחית של צה"ל, גם בעזה וגם בצפון, קיימים גורמים נוספים מעבר ללחץ המובנה. אלה כוללים שטח אורבני צפוף, בנייה רעועה, אתגרי התמצאות, משך הלחימה, שיבוץ וציות קרב הטרוגני וריבוי אמצעי לחימה חדשנים וקטלניים. במקרה הנוכחי השימוש בבמות הרמה שאינן בשימוש תדיר והידע והניסיון המוגבל בהפעלתן משפיעים גם הם.

בלחימה מול טרור וגרילה המשתמש באוכלוסייה כמסתור וכמחסה, עולים הסיכויים לתאונות מבצעיות, בעיקר דו"צ וחריגות ירי, בגלל הצורך במגע ובלחימה קרובים.

לפי הפרסומים הרשמיים של צה"ל נכון לינואר 2025, מתוך 409 חללים מתחילת התמרון (לא כולל 7 באוקטובר), 76 לוחמים נהרגו בתאונות מבצעיות - 71 באזור עזה ופיקוד הדרום, ועוד חמישה בפיקוד הצפון ובגבול לבנון. זאת לצד 1,600 פצועים מתאונות מבצעיות בשתי גזרות הלחימה.

מדובר בסך הכל ב־17% מכלל ההרוגים בתאונות מבצעיות. אף שהנתון מצמרר וטרגי, הוא נמוך בהשוואה בינלאומית לצבאות אחרים ולמלחמות עבר, שם שיעור התאונות נע בין 20% ל־25%. עדיין, אלו לא נתונים שמספקים את צה"ל, והוא מתחקר את עצמו כדי להשתפר ולהפחית אותם.

מתוך 76 הנופלים בתאונות, כ־30 נהרגו באירועי דו"צ, כ־7% מכלל ההרוגים מתחילת התמרון, עוד חמישה מצידודים ושניים מתאונות עבודה.

רוב התאונות המבצעיות הן פונקציה ישירה של מגע עם האויב - ככל שהחיכוך גבוה יותר, כך מספרן עולה. כך גם כשיש כניסה של כוחות חדשים חסרי ניסיון ללחימה או כאלה שחזרו ללחימה במקום או בזירה חדשים. ככל שיש פחות חיכוך עם האויב כך מספרן יורד, אבל כל תאונה יותר צורמת ובולטת.

חשוב לציין שאין הבדל משמעותי בין כוחות סדיר למילואים בנושא, כי קיים איזון בין המקצועיות והכשירות של הסדירים לבין הבגרות ושיקול הדעת של המילואים.

לצה"ל כלים רבים ומתקדמים למניעת התופעה ולהפקת לקחים כבר בזמן אמת, ובאמצעות תחקיר בדיעבד. כל אירוע, קטן כגדול, מתוחקר כאירוע מבצעי. לפני כמה שנים אף הכניסו בצה"ל כחלק מפקודת המבצע את הסעיף המחייב התייחסות לניהול הסיכונים והבטיחות הכרוכים במבצע.

לסיכום, צה"ל מתמודד בלחימה מהמורכבות בתולדות ההיסטוריה הצבאית והצה"לית, ועושה זאת באופן מבצעי מעורר הערכה בכלל וביחס למדדים של צבאות מערביים בפרט. עם זאת, נכון שימשיך ברוח ערך חיי האדם וערכיו המקצועיים במאמץ הקבוע ללמידה ולשיפור מתמיד כדי לצמצם את הנפגעים מתאונות מבצעיות ככל האפשר. בהסתכלות קדימה, לצה"ל אתגר במניעת תאונות מבצעיות דווקא במעבר כוחות שסיימו לחימה אינטנסיבית למשימות בט"ש או לשגרה ובוודאי ביום שאחרי המלחמה, בהחזרת המתח הנכון בין סיכונים בטיחותיים למבצעיים.

הכותב הוא קצין בטיחות ראשי לשעבר בצה"ל.