כפיית תנאי הביטחון הנחוצים להגנה: אתמול החלה מערכה חדשה בלבנון

מחיר הדמים ששילמו אתמול (ראשון) אזרחים לבנונים בחתירתם לשוב לבתיהם בכפרים סמוכי־הגבול, מסמןפרק חדש במאבק על תנאי הביטחון בגבול הצפון. יש מקום לשער שהישגי חמאס בעזה, בהפגנת השליטה המחודשת ברצועה בתמיכת האזרחים ברחובות, היוו השראה לאופן שבו הנהגת חיזבאללה רתמה גם את התושבים השיעים בדרום לבנון להנעת האוכלוסייה במאבק השיבה לבתים.

לנוכח תמונת המוני העזתיםהממתינים בסמוך לציר נצריםלקראת השיבה אל בתיהם שבצפון הרצועה, חיזבאללה הצליח לחולל תמונה מקבילה בכפרי דרום לבנון. העובדה שמדובר באזרחים "בלתי מעורבים" כביכול, שרק שואפים לשוב הביתה עם סיום הלחימה, נתנה לתופעה תמיכה כלל־לבנונית. במהלך הזה למעשה נפתחה מערכה חדשה על עיצוב תנאי הביטחון בגבול הצפוני, מול לבנון. במערכה הזו חיזבאללה משתמש באזרחים כרכיב מערכתי.

עם פתיחת המלחמה הרוסית באוקראינה, הרבו לצטט את המומחה הצבאי הבריטי הגנרל רופרט סמית, כדי להוכיח עד כמה טעה כשטען שתם עידן המלחמות הגדולות. בטענה אחת חשובה, הוא תיאר נכון את מגמת השינוי במלחמה - הוא תיאר אותה כמתרחשת במרחב האזרחי, בקרב האזרחים.

"העובדה המובהקת היא שאין יותר שדה קרב מבודד שבו נלחמים הצבאות, וגם שהמלחמה לא מתרחשת בהכרח בין צבאות. זו המציאות שבה האזרחים ברחובות, בבתים ובשדות, כל האנשים ובכל מקום - הם־הם שדה הקרב", כתב בספרו "התועלת שבכוח".

הדין הבינלאומי לענייני מלחמה, וגם התורות הצבאיות, טרם הפנימו את מהותו של שינוי זה. יותר פליטות של אזרחים מאי־פעם, כמו גם נוכחות האזרחים במרחבי הלחימה, הפכו לסוג של "מערכת נשק", למרכיב יסוד בעיצוב תנאי שדה הקרב ואילוציו.

הרחקת האזרחים מכפרי הגבול בדרום לבנון בוצעה על ידי פיקוד הצפון במהלך חודשי הלחימה הראשונים בזירת לבנון, הרבה לפני תחילת התמרון היבשתי. ההישג הזה הקל את המהלך היבשתי ההתקפי לטיהור הכפרים מתשתיות הטרור של חיזבאללה. ההישג הזה אפשר לפיקוד הצפון, בהתמדה ראויה להערכה, למצות את 60 ימי הפסקת האש להשלמת ההישג, בטיהור המרחב שמגבול ישראל לכיוון נהר הליטני.

בסיום תקופת 60 הימים, עם ההבנה הישראלית שצבא לבנון עדיין רחוק מלממש את מלוא הפריסה המצופה ממנו מדרום לליטני, נכון לישראל לתבוע את השהיית הנסיגה המלאה. הנושא, כמובן, נדון בדרג המדיני עם שושבינות ההסכם: צרפת וארה"ב.

הדאגה הישראלית היא שהנהגת חיזבאללה מתייחסת להסכם באותה הגישה שבה התייחסה להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1701, בקיץ 2006. כלומר: מצפון לליטני, בפירושו להסכם, חיזבאללה מתנהל כאילו הוא רשאי לפעול להצטיידות ולהיערכות חמושה ללא כל אילוצים; ומדרום לליטני, מתוך אילוצי ההסכם, הוא ימשיך לפעול תחת מסווה. בתנאים אלה, מדינת ישראל ניצבת מול תחילתה של מערכה חדשה, בהכרת החובה לכפיית תנאי הביטחון הנחוצים להגנת יישובי הצפון הישראליים במרחב שמדרום לליטני.