"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בצה"ל עוד לא הפנימו: אלו שכשלו פסולים לכל תפקיד
הליך ההדחה של אלה שכשלו נדרש לא לשם הביזוי, אלא לשם התיקון • רק כך יידעו מי שיבואו בעקבותיהם שהאחריות אינה ריקה מתוכן ויש לה תג מחיר
טרקטור של חמאס הורס את גדר ההפרדה ב־7 באוקטובר. צילום: ללא
פרשנות

בצה"ל עוד לא הפנימו: אלו שכשלו פסולים לכל תפקיד

הליך ההדחה של אלה שכשלו נדרש לא לשם הביזוי, אלא לשם התיקון • רק כך יידעו מי שיבואו בעקבותיהם שהאחריות אינה ריקה מתוכן ויש לה תג מחיר

יואב לימור
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

שיבוצו של קצין המודיעין של אוגדת עזהבתפקיד אחר באגף המודיעין הוא ליקוי מאורות, לא פחות. הוא מעיד על שיבוש עמוק של צה"ל בהבנת האירוע ובעומק התיקון שנדרש ממנו לבצע בעקבותיו.

הקצין, סא"ל א', פיקד על המודיעין האוגדתי בזמן מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר, ונחשב לחוליה מרכזית בכשל המודיעיני שאפשר את המחדל. הוא האיש שלא שעה למודיעין הטקטי שזרם מהתצפיתניות, וגם לא לאזהרות של הנגדת ו' מיחידה 8200 כי חמאס מתעתד לממש את תוכנית הפשיטה שלו, שאותה כינה "תרחיש דמיוני לחלוטין".

א' המשיך בתפקידו עד לקיץ האחרון, ואז שוכנע לסיים אותו. הוא יצא לחופשה, ובסיומה הוצב כפרויקטור ביחידת החוזי של אמ"ן. ההחלטה להציבו בתפקיד התקבלה באגף המודיעין: הרמטכ"ל הרצי הלוי למד עליה רק אתמול בבוקר, בפרסום של דורון קדוש בגלי צה"ל. לאחר בירור הוא החליט ביחד עם ראש אמ"ן, אלוף שלומי בינדר, להקפיא את הצבתו של א' בתפקיד. במקביל, פרסם שר הביטחון ישראל כ"ץ הודעה נזעמת, שבה הורה לבטל את המינוי לאלתר.

צה"ל טען אתמול כי לא מדובר במינוי אלא רק ב"הצבה זמנית". זה ממבו־ג'מבו של הגדרות, שמתעלם מהעניין הבסיסי: מי שמילא תפקיד כל כך מרכזי בכישלון כל כך גדול פסול מכל תפקיד כל עוד לא הובהרה אחריותו. במקרה של א' ההבהרה הזאת, שתעלה בתחקירים, תגלה את מה שהיה ברור מ־06:29 בבוקר השבת השחורה. היא גם תסיים בהכרח את שירותו בצה"ל.

מצופה היה מ־א' לעזוב את הארגון בעצמו אחרי כישלון מקצועי כל כך מהדהד. למרבה הצער, הוא נהג אחרת: נדבק לכיסאו, בתואנה שיש מלחמה והוא חיוני להצלת המצב. כמוהו נהגו שלל קצינים במטכ"ל ובפיקוד הדרום. הנורמה הפסולה שהם השרישו הובילה לכך שנדמה היה להם כי הגיוני למנות כעת את א' לתפקיד זמני, "כדי שלא יישב בבית".

א' לא לבד. גם קצין המודיעין של פיקוד הדרום בזמן מתקפת חמאס, אל"ם א', נותר בתפקידו, ועזב אותו רק לאחר שהתברר כי ניהל מערכת יחסית אסורה עם פקודה שלו. למרות זאת הוא לא הופרש מהארגון, אלא הוצב כנציג צה"ל במטה הסייבר הלאומי. השבוע גם נחשף ב"ישראל היום" שתא"ל ג', שפיקד על חטיבת ההפעלה באמ"ן ב־7 באוקטובר, מונה באחרונה לתפקיד בכיר בגוף ביטחוני אחר, בטרם התבררה אחריותו לאירועים.

בצה"ל טוענים שלא ניתן להדיח קצינים בטרם הושלמו התחקירים. זה נכון, עם שתי כוכביות: הראשונה, שגם התחקירים עצמם נמתחים הרבה מעבר למידה; והשנייה, שיש כמה תפקידים שנדרש היה לחתוך לגביהם כבר בבוקר 8 באוקטובר כדי להבהיר שצה"ל לא חי בשלום עם מה שקרה.

קיבוץ נחל עוז לאחר תקיפת מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר, צילום: יונתן זינדל/פלאש90

קצין המודיעין של אוגדת עזה הוא אחד מהתפקידים האלה. העובדה שהוא המשיך לכהן היא בלתי נתפסת. העובדה שהוא סיים את תפקידו כדרך הטבע, ולא הודח ממנו, גם היא בלתי נתפסת. והוא לא היחיד: כל מי שפרשו עד עכשיו עשו זאת כשהחליטו, מבלי שאיש דרש מהם לממש את אחריותם. וגם זה בלתי נתפס: הליך ההדחה נדרש לא לשם הביזוי, אלא לשם התיקון. רק כך יידעו מי שיבואו בעקבותיהם שהאחריות אינה ריקה מתוכן ויש לה תג מחיר.

האירוע הזה גם מלמד, בזעיר אנפין, למה נדרשת ועדת חקירה ממלכתית. יש גבול עד כמה צה"ל מסוגל לבדוק את עצמו ולהסיק מסקנות מתבקשות. זה נכון שבעתיים לגבי הדרג המדיני, שגם אחרי 469 ימים עוד לא מצליח לחבר את האותיות א־ח־ר־י־ו־ת למילה אחת. אם המחדל הגדול ביותר בתולדת המדינה לא ייבדק לעומק, הלקחים לא באמת יילמדו ויופנמו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...