"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עורק משמעותי ומסוכן: מחקר מעמיק בוחן את השלכות נסיגות ישראל מציר פילדלפי

מחקר חדש ומקיף של מכון יכין למחקרי אסטרטגיה בוחן את השפעות האסטרטגיות של נסיגות ישראל מציר פילדלפי לאורך השנים • מתוארים בו כיצד השינויים במדיניות הישראלית השפיעו על המצב הביטחוני בגבול הדרומי • “מדובר במרכיב קריטי במערכת ההגנה האסטרטגית של מדינת ישראל", אומרים החוקרים

,עודכן
0השמעה
ציר פילדלפי. צילום: רויטרס

מכון יכין למחקרי אסטרטגיה פרסם היום (שלישי) מחקר חדש ומקיף, הבוחן את השפעות האסטרטגיות של נסיגות ישראלמציר פילדלפילאורך השנים. המחקר מתאר כיצד השינויים במדיניות הישראלית השפיעו על המצב הביטחוני בגבול הדרומי, והפכו את הציר, שהיה בעבר חיץ ביטחוני מרכזי, לעורק משמעותי להברחת אמל”ח ולבניית תשתיות צבאיות ברצועת עזה.

לוחמי צוות הקרב של חטיבה 401 בפעילות בציר פילדלפי (ארכיון),צילום: דובר צה"ל

המחקר מתחקה אחר נקודות מפנה היסטוריות משמעותיות, ביניהן נסיגת ישראל מחבל ימית ב-1982 בעקבות הסכם השלום עם מצרים, והעברת השליטה בציר במסגרת הסכם קהיר ב-1994. לדברי החוקרים, החלטות אלו הובילו להיחלשות מנגנוני הפיקוח בגבול ולהתגברות תופעת ההברחות.

תוכנית ההתנתקות בשנת 2005, שכללה נסיגה מלאה מרצועת עזה, מוזכרת במחקר כאחת ההחלטות המרכזיות שהשפיעו על המציאות הביטחונית בדרום. לדברי החוקרים, חמאס ניצל את המצב כדי להשתלט על הציר, לבסס רשתות הברחה ולפתח יכולות צבאיות מתקדמות.

תוכנית ההתנתקות, מאי 2005,צילום: זיו קורן (ארכיון)

המחקר מצביע על עלייה ניכרת בהברחות נשק מאז 2005, עם כניסת עשרות אלפי כלי נשק, מטולי RPG ומאות טונות של חומרי נפץ דרך מנהרות ההברחה. בנוסף, נבנו תשתיות ייצור נשק מקומי, כולל טילים ארוכי טווח שמאיימים על ערים מרכזיות בישראל. המחקר מדגיש כי ציר פילדלפי הפך למרכיב מרכזי במערך הצבאי של חמאס, המאפשר לארגון לנהל מערכה צבאית מתמשכת נגד ישראל.

המחקר מציין שורה של אזהרות שהושמעו לאורך השנים על ידי בכירים במערכת הביטחון. משה דיין, שר הביטחון לשעבר, התריע כי “נסיגה מעזה לא תביא שקט - עזה תחזור להכות בלב ישראל". אזהרות נוספות ניתנו בשנות ה-2000 על ידי בכירים, שהזהירו מהשלכות אפשריות של אובדן השליטה בציר.

משה דיין,צילום: אי.אף.פי

החוקרים מציעים מספר צעדים אפשריים לשיפור המצב, כולל בחינת האפשרות להשיב שליטה ישראלית בציר פילדלפי, חיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני עם מצרים ופגיעה בתשתיות ההברחה של חמאס. לצד זאת, המחקר קורא לבחון פתרונות טכנולוגיים לשיפור מנגנוני הפיקוח בגבול.

אם כך, המחקר מדגיש את חשיבותו האסטרטגית של ציר פילדלפי לביטחונה של ישראל, תוך התייחסות לצורך הדחוף בהתמודדות עם האיומים שמקורם במרחב זה. “ציר פילדלפי אינו רק גבול,” מסכמים החוקרים, “אלא מרכיב קריטי במערכת ההגנה האסטרטגית של מדינת ישראל". המחקר מציב אתגר משמעותי למקבלי ההחלטות: כיצד לשלב בין הצורך הביטחוני לבין ההשלכות המדיניות והבינלאומיות של שינוי מדיניות באזור זה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר