"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המזכיר הצבאי מודה: “הפתרונות הקיימים בקו התפר מספקים מענה סביר בלבד״

מטרים מהגבול מתמודדים עם מציאות ביטחונית מורכבת ו-100 מיליון שקךים שאושרו ב-2023 ו-2022 לא מומשו עד היום • יו"ר פורום הרשויות: "לא מדובר באירועים נקודתיים - אי אפשר להתעלם" • כפר סבא הגדילה את תקציב הביטחון, והמועצות עתרו לבג"ץ

,עודכן
0השמעה
המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, רומן גופמן בסיור בקו התפר. צילום: מועצת לב השרון

"הכתובת על הקיר":ישובי קו התפר מתמודדים עם מציאות ביטחונית מורכבת ומאיימת. ההבטחות לתקציבים – 50 מיליון שקלים שאושרו בהחלטת ממשלה בדצמבר 2023, לצד סכום זהה שאושר עוד בשנת 2022 – לא מומשו עד היום.

שב"חים חוצים את גדר ההפרדה בעטרות

המועצות האזוריות לאורך קו התפר עתרו לבג”ץ בדרישה להעביר את התקציבים שאושרו למרכיבי ביטחון. בעתירה נטען כי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה חוסמים את היישום. “זו בושה וחרפה״, תקף אלי אטון, ראש מועצת לב השרון. “היועצים המשפטיים מסרבים לכבד את החלטות השרים הממונים, כאילו הם המנהלים בפועל״.

בשנת 2024 התמודדו יישובי קו התפר עם שורה של אירועים חריגים:

• מטענים בצפון השומרון: ינואר ופברואר הביאו עימם חשיפה של מטעני חבלה סמוך לגדר המערכת.
• חילופי אש בג’נין וטול כרם: קרבות שפרצו בין מרץ למאי גבו מחיר בנפש וברכוש.
• רחפנים – הנשק השקט: ביולי-אוגוסט תועדו רחפנים סמוך לגדר, עם חשש משימוש באיסוף מודיעין או כיווני פיגועים.
• מטול RPG בג’נין: נשק מתוחכם שהתגלגל לידיים עוינות בחודש דצמבר מסמן עליית מדרגה מסוכנת.

רפי סער, יו”ר פורום רשויות קו התפר, מסביר: “לא מדובר באירועים נקודתיים. זהו איום יומיומי ומוחשי, וכבר אי אפשר להתעלם ממנו. על המדינה להבין שהפתרונות הזמניים לא יחזיקו לאורך זמן״.

חיילים מסיירים ליד קו התפר,צילום: יהונתן שאול

חלק מהרשויות המקומיות לא המתינו לתקציבים ולקחו את האחריות לידיים. כך לדוגמה, עיריית כפר סבא הגדילה את תקציב הביטחון בשמונה מיליון שקלים והשקיעה 30 מיליון שקלים נוספים במוסדות החינוך וביחידות כוננות. אך לדברי סער: “ללא סיוע ממשלתי, נגיע לנקודת שבירה״.

אלי אטון מוסיף: “הכתובת על הקיר. האיומים ברורים, אך המדינה ממשיכה להתעלם. מדובר בחיי אדם, ואי אפשר להסתפק בעוד דיונים וביורוקרטיה. נדרשת פעולה מיידית״.

בסיור ביטחוני שערך המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, רומן גופמן, הוצגו התרחישים האפשריים, ביניהם התקוממות פנימית, שימוש בכלי רכב חמושים וחדירות. “הפתרונות הקיימים מספקים מענה סביר בלבד״, אמר גופמן. “נדרש שינוי גישה וחשיבה שתתאים לאיומים החדשים״.

אטון סיכם: “לא ייתכן שהמדינה תתעלם מהאזהרות הברורות של הרשויות המקומיות. הזמן אוזל, והאסון הבא כבר מעבר לפינה״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר