למה שקרה בסוף השבוע במזרח התיכון קוראים בעולם הכדורגל "גישושים". אותו שלב מקדמי של המשחק, שבו הקבוצות בודקות זו את זו בטרם יקבלו החלטה כיצד לפרוץ קדימה.
הגישושים הגיעו כמעט מכל כיוון אפשרי. מסוריה, שם הבהיר מנהיג המורדים אחמד א־שרע (אבו מוחמד אל־ג'ולאני) שאין לארגונו כוונה להיכנס לסכסוך עם ישראל והוסיף שכעת, כשאיראן לא פעילה עוד בסוריה, אין לישראל עילה לפעול בה צבאית. במקביל, פנה נציגו באו"ם בדרישה שצה"ל ייסוג מהעמדות שתפס מעבר לקווי ההפרדה בגולן הסורי.
אפשר לקרוא את דבריו של א־שרע כהושטת יד (ולו במסגרת הסכם קר של אי־לחימה), משהו בנוסח: אם תעזבו את סוריה בשקט, נעזוב אתכם בשקט. אפשר גם לראות בהם אזהרה מרומזת, בנוסח: אם לא תעזבו את סוריה בשקט, לא נעזוב אתכם בשקט. סביר יותר שזהו ניסיון לקנות שקט לו ולארגונו, כדי לארגן את השטח שכבשו בלי שהגורם החזק והדומיננטי באזור - ישראל - יפריע להם.
גישושים הגיעו גם מלבנון. מנהיג חיזבאללה, נעים קאסם, הודה בנאומו אמש כי ארגונו איבד את נתיב האספקה מאיראן, אך הבהיר שהוא גמיש מספיק כדי למצוא פתרונות אחרים. קאסם גם אמר שארגונו נמנע מתגובה על "מאות הפרות" של הסכם הפסקת האש מצד ישראל, והסביר שזה נעשה "כדי לסייע ליישום ההסכם".
הגישושים הגיעו כמעט מכל כיוון - ממנהיג המורדים בסוריה, ממזכ"ל חיזבאללה, ומחמאס עם קלטות שנועדו לאתגר את ישראל בסוגיית החטופים
קאסם, מנהיג חלש ונטול כריזמה, דיבר לכמה גורמים במקביל: למורדים הסורים, שאת תקוותו כי הם לא יגיעו להבנות עם ישראל צריך לפרש כתקווה שהם לא יפנו כעת להשתלט גם על לבנון; לישראל, שלה הוא מבטיח כי ארגונו יהיה "ילד טוב" ויקיים את התחייבויותיו; ובעיקר לנאמניו בעדה השיעית בלבנון, שתוהים לגבי עתידם והתבקשו על ידיו לנשום עמוק כי ההתנגדות תימשך.
הגישושים הגיעו לאחרונה גם מעזה, עם פרסומי קלטות של חמאס שנועדו לאתגר את ישראל בסוגיית החטופים. הארגון מגלה גמישות גדולה יותר מבעבר שמתפרשת כנכונות להגיע לעסקה, וגם בצד הישראלי ניכרת אופטימיות (זהירה) כי יש כעת סיכוי למהלך שישיב הביתה חלק מהחטופים במסגרת "עסקה הומניטרית" שכוללת נשים, מבוגרים וחולים.
הפרסומים נועדו לבחון את הקרקע
על פניו, מתבקש לתהות מדוע ממשיכה ישראל להתנהל על פי מתווה של עסקה בשלושה שלבים, ולא פועלת להשבת כל החטופים החיים והמתים בעסקה אחת כוללת כבר עתה. כזכור, מי שיזם את החלוקה לשלבים היה נתניהו, כדי לא להיות מחויב להפסקה מלאה של המלחמה בחסות מעצמתית. כעת מתבקש שרה"מ יבהיר אם חלק מהחטופים יישארו בעזה מאותה הסיבה, אף שחמאס כבר הוכרע צבאית.
לגישושים האלה אפשר להוסיף גם את הידיעות שפורסמו בוושינגטון, על כך שהצוות המכין של ממשל טראמפ בוחן אפשרות לתקיפת מתקני הגרעין של איראן. הנושא הזה עמד על הפרק בשלהי כהונתו הקודמת של טראמפ, ויעלה מחדש כעת על רקע התקדמותה השיטתית של איראן לעבר הפצצה, ובעיקר מחשש שהתפרקות ציר הרשע בהנהגתה תוביל אותה להחלטה לפרוץ לגרעין.
נראה שגם כאן, הפרסומים נועדו לבחון את הקרקע ואולי ליצור תנאים להידברות. במערב מעדיפים להגיע עם איראן להסכם גרעין חדש ונוקשה, שירחיק אותה מהפצצה לעשרות שנים וייטול ממנה גם יכולות מתקדמות בתחום הטילים והטרור. את האיום המרומז של מקורבי טראמפ - ביחד עם פרסומים שונים שנוגעים להאצת המוכנות בישראל לתקיפה באיראן - צריך לראות כהמשך הגישושים בכיוון, שיימשכו בתקופה הקרובה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו