מלחמות הלוויין: המאמץ הישראלי בחלל מעלה הילוך - בטהרן מנסים להדביק את הפער

איתורי יעדי תקיפה, זיהוי איומים הרחק מגבולות הארץ ומעקב אחר תוצאות ההרס בזירות ההפצצה. המלחמה הרב־זירתית הפכה את היכולת הלוויינית של ישראל למשמעותית יותר מתמיד.

על תהליך הפקת המודיעין הלווייני אחראי מרכז החלל ביחידה 9900 באגף המודיעין. חיילי המרכז וקציניו, שמפעילים לווייני חלל בעלות של מאות מיליוני שקלים כל אחד, צריכים לספק לעיתים קרובות את המידע הראשוני. רק בהמשך נקרא בפרסומים הזרים על תקיפה מסתורית בסוריה ובעיראק. החיילים, חלק ניכר מהם חיילות, הם אלה שצריכים לטפל בכל תקלה מרחוק, בחלל החיצון. שם, מספר גורם מודיעיני, כל לוויין של ישראל טס במהירות של כ־28 אלף קמ"ש וחשוף לטמפרטורות קיצוניות.   

הטכנולוגיה שעליה מבוססים הלוויינים, מספר הגורם הבכיר, משמשת את ישראל בזירות שרחוקות ממנה אלפי קילומטרים, כמו תימן. הזירה הזאת, שבה פועלים החות'ים, מיליציה שיעית מקומית שמקבלת תמיכה מאיראן, הפכה למוקד למידה חדש יחסית עבור צה"ל. ככל שמתרחקים מהגבול היכולות המודיעיניות הופכות למורכבות יותר, והשימוש בלוויינים נעשה משמעותי יותר. הם אלה שמספקים את המידע שמאפשר, בסופו של תהליך, לתקוף יעדים של החות'ים בנמל חודיידה. 

אותן יכולות, אגב, שימשו את ישראל ב־7 באוקטובר. יחד עם אמצעים נוספים ביום המחדל של מתקפת חמאס, הן אפשרו לישראל להבין את סדר הגודל של פלישת אלפי המחבלים לשטח הארץ.

מעבר לכך, מבהיר הגורם, המערך הלווייני בא לידי ביטוי בזמן הפסקות אש. מאז נכנס ההסכם בצפון לתוקפו, איראן ניסתה שוב ושוב להעביר אמצעי לחימה לחיזבאללה בלבנון דרך "מסדרון הנשק" של סוריה. אותו מסלול שהותקף בשנים האחרונות במסגרת המב"ם (המערכה שבין המלחמות). 

היכולות המתקדמות האלה לא משמשות רק בתהליך הפקת המודיעין, אלא מסייעות לישראל להעריך את נזקי התקיפות שלה. כך, למשל, באמצעות צילומי הלוויין, ישראל יכולה ללמוד אם אתר אסטרטגי באיראן הושמד או אם נותר שריד מהבונקר התת־קרקעי שבו שהה מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה. 

בתמונות לוויין שאנחנו מפרסמים כאן לראשונה, ניתן לראות את היקף ההרס בדאחייה של ביירות, לפני ואחרי התקיפה בשלהי ספטמבר. זו אחת האבנים בהליך שבו נקבעות התוצאות של תקיפה או סדרת תקיפות. כך אפשר, בסופו של דבר, ללמוד שמרבית יכולת הייצור בפרויקט הטילים המדויקים של חיזבאללה הושמדה. לא רק בהקשרים מלחמתיים היחידה נכנסת לפעולה. בזמנים שבהם מדינות מתמודדות עם אירועים רבי־נפגעים ופיקוד העורף נשלח לסייע, היכולות הלווייניות נכנסות לפעולה. 

מועדון הלוויין

ישראל, יש לציין, היא אחת מ־13 המדינות היחידות בעולם שמחזיקות ביכולת מלאה לשיגור, לאחזקה ולתפעול לוויין מקצה לקצה. לצידה ניצבות מעצמות כמו ארה"ב ורוסיה, והיא נכנסה לרשימה היוקרתית לפני איראן וצפון קוריאה. בקרב מדינות ערב אין לה מתחרות ביכולת הטכנולוגית הזו, אף שאיחוד האמירויות משתתפת במרוץ לחלל. בכירים אמירותים רואים בהישגים האלה חלק מחזון של קדמה וגאווה לאומית. למשל, אמיר דובאי, השייח' מוחמד מכתום, חולם על הקמת מושבה במאדים בעתיד הרחוק.

למרות זאת, ההתקדמות בטכנולוגיית הלוויין מייצרת אתגרי ביטחון מידע שישראל צריכה ללמוד להתמודד איתם. חברות פרטיות מוכרות מזמן שירותי לוויין לכל מי שמוכן לשלם. ככה אפשר לחשוף את מיקום כוחותינו בעזה ובדרום לבנון ללא קושי, ואף לזהות אתרים רגישים בישראל. גם האיראנים משתמשים ביכולות הללו כדי לקבוע את מטרות המתקפות שלהן. 

רק לאחרונה איראן הודיעה על שיגור לוויין בשם "סימורג" שפותח על ידי משרד ההגנה שלה. בינואר 2024 הודיעו בטהרן על שיגור שלושה לוויינים בזמן באמצעות טיל סימורג. בהמשך לכך, בספטמבר הוכרז על שיגורו של לוויין המחקר "קאים 100". בישראל, כך נראה, עוקבים גם אחרי המאמץ האיראני הזה.

אנליסטים במערב אומרים שהשיגורים האלה נועדו לקדם את תוכניות הנשק הגרעיני ואת פיתוח הטילים הבליסטיים. דוח מודיעיני שפורסם בקיץ טען כי הטיל הבליסטי ששוגר לחלל עשוי לקצר את זמן הפיתוח של הטיל הבין־יבשתי אם טהרן תחליט על כך. בסופו של דבר, מדובר בטכנולוגיות דומות.

"זה לא רק הלוויין עצמו, אלא גם הטילים", מסביר בני סבטי, חוקר מדור איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS. "האיראנים יודעים להמיר טילים בליסטיים לטילים לטווח ארוך, ומשיגים בעצם שתי ציפורים במכה אחת. זה מה שפגשתי בשיח הרשמי". הוא מוסיף: "פיתוח יכולות הלוויין דומה קצת לפרויקט הגרעין במובן הסמלי. כניסה למועדון הזה היא סמל למדינה יותר עוצמתית".

סבטי מבהיר שרק משמרות המהפכה באמת מעורבים בפרויקט: "כל הנושאים הרגישים נמצאים תחת משמרות המהפכה. הצבא לא מעורב בהם, ובעיקר משמש בתור חיל משמר הגבול. יש אמנם את החילות המקצועיים בים ובאוויר, אבל כל נושא מערך הטילים כפוף למשמרות המהפכה. השלטון מזמן לא סופר את הצבא. הבתים של החיילים שלו מוזנחים".

החוקר הבכיר מעריך שאיראן חולקת במידע שלה מפרויקט הלוויין עם שלוחות הטרור שלה במזרח התיכון: "זה כמו שחיזבאללה שימש מטה המודיעין הקדמי של איראן. ייתכן שהמידע משותף עם הרוסים. האיראנים, חשוב לומר, רוצים להתגאות ביכולות שלהם".

בהקשר זה, סבטי מציין שהאיראנים כנראה נעזרו בצפון קוריאה. "לפני שלושה חודשים התפרסמו תמונות של פחריזאדה, ראש תוכנית הגרעין שחוסל בשנת 2020, בצפון קוריאה. בשביל מה הוא היה שם? זה חלק משיתוף הפעולה בין המדינות".