סמים ואמל"ח: השוק הפלשתיני הפיראטי שפועל בלי הפרעה בדרום הר חברון

גן עדן לעבריינים ולמחבלים. כך ניתן לתאר את מה שמתגלה לעיני כל מי שנכנס למתחם השוק הפיראטי שהוקם בשנים האחרונות בלב הר חברון, במרחק יריקה ממעבר מיתר ומפאתי באר שבע.

סוחרים בפירות ובירקות מכריזים על מרכולתם, רכבים גנובים מוצגים לעיני כל במגרטות ענק, ומאחורי הקלעים פועל באין מפריע שוק של זנות וסמים.

גורמים במועצה אזורית הר חברון ובכירים ביטחוניים מתריעים על הסכנה הביטחונית שעלולה להיווצר כתוצאה מפעילות זו, אך עד כה לא נעשה דבר כדי לסגור את השוק. למעשה, בסיור שנערך במקום השבוע תועדו פלשתינים מקימים מבנים חדשים. הכלבים נובחים - והפשיעה נמשכת.

"זו החצר האחורית של ישראל. בסופ"ש ממוצע מגיעים לכאן אלפי רכבים של בדואים", אומר אלירם אזולאי, ראש מועצה אזורית הר חברון, בעודו נוהג ברחבי השוק.

בשעות אחר הצהריים של יום חמישי ניתן לראות כי רוב הרכבים החונים בשטח הם בעלי לוחיות ישראליות. חלקם יוכנסו למשחטות רכב מהגדולות ביותר ביו"ש הפועלות כאן. "ברור שהמכוניות גנובות. האבסורד הוא שמדובר בפעולות שעושים מהמקפצה. השוק נמצא קילומטר וחצי מהמחסום. הם גונבים את הרכבים בישראל, חוצים את המחסום - ומפרקים", אומר אזולאי.

בשנים האחרונות המועצה מתריעה על כל במה על האבסורד שמתרחש באזור - אך ללא הועיל.

המתחם הולך וצומח במהירות: ב־2020 נבנו שישה מבנים בלתי־חוקיים בשטח שבין היישובים אשכולות וטנא עומרים. ב־2021 נוספו שבעה מבנים כאלו. ב־2022 כבר נבנו במקום 31 מבנים חדשים והקפיצה הגדולה נעשתה תוך כדי המלחמה - 64 מבנים חדשים ב־2024. בסך הכל, מאז 2021 נבנו 120 מבנים בלתי־חוקיים - עבריינות לשמה.

שלושה היבטים למחדל

בשיתוף פעולה הדוק, גורמים בפזורה הבדואית ופלשתינים מהאזור הפכו את המתחם לארץ ללא חוק, שבה פועל כמעט כל תחום עברייני שניתן לדמיין: סחורה לא חוקית, העלמת מיסים, גניבת רכבים וזנות.

גורמים ביטחוניים בכירים לא שוללים גם תנועה של נשקים לא חוקיים במקום.

ואכן, בחודשים האחרונים תפסו כוחות הביטחון לא מעט נשקים בכפרים ובערים באזור, כולל חלק של טיל לאו והחשש הוא שכלי נשק יעברו מעבריינים בפזורה הבדואית לגופי טרור ביו"ש.

אלירם אזולאי, ראש מועצה אזוריתהר חברון: "האבסורד הוא שמדובר בפעולות שעושים מהמקפצה. השוק נמצא קילומטר וחצי מהמחסום, הם גונבים את הרכבים בישראל, עוברים את המחסום - ומפרקים"

"יש שלושה היבטים למחדל הזה", אומר אזולאי. "בהיבט ההתיישבותי, הם יוצרים נתק בין אשכולות לטנא עומרים, כולל במקום שבו אמור לפעול אזור תעשייה. בהיבט הבטיחותי, מעבר מיתר לא עומד בעומס של אלפי מכוניות שנכנסות למקום מדי שבוע, ובפן הביטחוני, אנחנו שומעים מכוחות הביטחון שהבדואים מתחילים להשתלט על האזור, לקנות שטחים מפלשתינים ולהתחתן איתם. כך, הבדואים הופכים למתווכים של הפלשתינים - כל מה שאפשר לדמיין עובר שם".

את דבריו של אזולאי מחזק איתן יצחק, ראש רשות מעברים יבשתיים (רמי"ם) במשרד הביטחון, שבמכתב ששלח לאחרונה לדוד סעייד, רמ"ט ראש מועצת הר חברון, הבהיר כי מעבר מיתר הפך למוקד של פעילות פלילית וביטחונית, וכי התשתיות הנוכחיות לא מאפשרות למנוע זאת.

"באופן 'זוחל', הבדואים במרחב הנגב החלו להשתמש במעבר כאמצעי להגיע ליו"ש. כיום משתמשי המעבר המרכזיים הם הבדואים, עם יותר מ־90% מהפעילות של כניסות ליו"ש וחזרה", כתב יצחק. "הפעילות שם כוללת קשרי מסחר, כלכלה וחברה ענפים. בפועל, נוצר מצב שבו הבדואים החיים בישראל נהנים מקניות ללא מיסים, מניהול עסקים ללא פיקוח ממשלתי, ממגורים זולים ומפוליגמיה". "המרחב הפלילי החל להתערבב בעולם האפור שבין הפלילי לפח"ע", סיכם יצחק את פנייתו.

תגובת המינהל האזרחי לטענות שעלו בכתבה לא הגיעה עד סגירת הגיליון.