"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
החלטה פוליטית שתפגע בביטחון המדינה - וגם במתיישבים
ביטול הצווים המנהליים בהתיישבות היהודית מעוררת תהיות קשות באשר ליכולת הסיכול של גורמי הביטחון, ליחס השונה בין טרור יהודי לטרור פלשתיני, ולהשלכות הבינלאומיות של החלטה זו על מעמדה של ישראל בזירה העולמית
מעצר המתיישב. צילום: ללא

החלטה פוליטית שתפגע בביטחון המדינה - וגם במתיישבים

ביטול הצווים המנהליים בהתיישבות היהודית מעוררת תהיות קשות באשר ליכולת הסיכול של גורמי הביטחון, ליחס השונה בין טרור יהודי לטרור פלשתיני, ולהשלכות הבינלאומיות של החלטה זו על מעמדה של ישראל בזירה העולמית

עדי כרמי
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

החלטת שר הביטחון על ביטול הצווים המנהליים להתיישבות היהודית מהווה הבחנה בין פעילי טרור על רקע דתם ומוצאם - הבחנה חסרת תקדים בתפיסת הסיכול. הרי כל מי שעוסק במערכת הביטחון בסיכול טרור יודע כי "טרור הוא טרור הוא טרור", בין אם הטרוריסט הוא יהודי, מוסלמי, נוצרי, בודהיסט או חסר דת לחלוטין.

מפגינים נגד המעצרים המנהליים, דצמבר 2021, צילום: מישל דוט קום

אם נבחן את השימוש בצווים אלו על ידי מדינת ישראל, נלמד כי המסה העיקרית של השימוש בהם, במספרים של מאות ואלפים לאורך השנים, נעשתה אל מול חשודים בטרור פלשתינים, ואילו כנגד יהודים מדובר במספרים בודדים בלבד. כל הצווים הוצאו כנגד אנשים שלמערכת הביטחון היה ברור מעל לספק סביר כי הם מהווים סיכון, שמעורבים בפעילות טרור חד-משמעית ושיש בה סיכון לביטחון המדינה. כמובן שהוצאת הצווים מתבצעת על פי ההליך בחוק, בשיתוף הפרקליטות ועל פי סמכות וביקורת שיפוטית.

חשוב להדגיש כי מעצר מנהלי הוא האחרון בסל הכלים של המדינה והוא מגיע אחרי הרחקות ומעצרי בית, ולאחר שהחשוד מפר אותם וממשיך לעסוק בפעילות טרור.

חשוב להבין שמעצר מנהלי הינו כלי מניעתי ולא ענישתי, ונעשה בו שימוש במשורה במקרים בודדים בלבד כאשר דובר באוכלוסייה היהודית באיו"ש.

בנוסף, יש לזכור שטרור יהודי מלבה טרור פלשתיני ומכניס רבים נוספים בלתי מעורבים למעגל הטרור. למעשה, המעצר המנהלי מונע פעילות של פשיטות על כפרים פלשתיניים, שריפת בתים ועוד - ובכך יש בו למנוע פגיעה בחיי אדם.

ישראל כ"ץ. ביטל את הצווים המנהליים, צילום: יונתן זינדל/פלאש90

והשאלה הגדולה היא: מה מדינת ישראל תרוויח מהחלטתו של שר הביטחון? או נכון יותר - איזה נזק יש בהחלטה שכזו? אציג שלוש נקודות עיקריות שניתן לפתח ולהרחיב בהן:

ראשית, ההחלטה תפגע ביכולת הסיכולית של השב"כ הלכה למעשה אל מול חוליות הטרור הרלוונטיות, שהינן במספרים קטנים יחסית ושיש בהן פוטנציאל נזק עצום לביטחון המדינה.

שנית, השר סיפק כותרת שהכלילה בפועל את כל תושבי איו"ש כמקשה אחת כשמדובר בפעילי טרור יהודים, בעוד שה"נגועים" בטרור הינם מעטים, ואילו המתיישבים ברובם המכריע שומרי חוק שלעניות דעתי תורמים רבות לביצור ביטחון המדינה. בהחלטה, שהינה אמירה, יש נזק תדמיתי אדיר לכלל התושבים של חבל הארץ החשוב הזה.

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. מה יגידו בהאג?, צילום: אי.פי.איי

לבסוף, ההבחנה שיצר שר הביטחון בין טרור מוסלמי לבין טרור יהודי יש בה נזק עצום ברמה הבינלאומית, הן בתדמית של מדינת ישראל בעולם כמדינה יהודית ודמוקרטית והן בפרקטיקה בהיבטי המשפט הבינלאומי, שרק לאחרונה חווינו את החלטותיו בהאג - החלטות שהוכיחו כמה העולם אנטישמי, גזעני ואנטי יהודי/ישראלי בפרט. אז האם אנחנו צריכים להוסיף "שמן למדורה"?

ולכן, לעניות דעתי הצנועה, בתשובה לשאלה שהצגתי בפתיח - החלטתו זו של שר הביטחון הינה פוליטית, טר"ש על כל המשתמע בהיבטי ביטחון, ובסיכומו של עניין מהווה פגיעה מוחשית באזרחי ישראל.

מוטב שלא הייתה מתקבלת ולא הייתה עולה על סדר היום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...