"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הלחימה בחיזבאללה: הפעם זה תמרון מסוג אחר
האתגר העומד בפני צה"ל בלבנון ממשיך להיות תובעני, גם במחיר חיי לוחמי צה"ל וגם בשאלות תכנון המערכה להמשך • כפי שלמדנו בשבועיים האחרונים במטחי הרקטות לגליל ולחיפה, חיזבאללה כארגון צבאי עוד רחוק מהכרעה
לוחמי צה"ל בלבנון.. צילום: דובר צה"ל
פרשנות

הלחימה בחיזבאללה: הפעם זה תמרון מסוג אחר

האתגר העומד בפני צה"ל בלבנון ממשיך להיות תובעני, גם במחיר חיי לוחמי צה"ל וגם בשאלות תכנון המערכה להמשך • כפי שלמדנו בשבועיים האחרונים במטחי הרקטות לגליל ולחיפה, חיזבאללה כארגון צבאי עוד רחוק מהכרעה

,עודכן
0השמעה
[object Object]

השיח התקשורתי עבר אתמול לקראת ערב מהלחימה בלבנון אל זירת עזה לדיון במות סינוואר. ובכל זאת מבחינת אתגרי ניהול המלחמה, האתגר העומד בפני צה"ל בלבנון ממשיך להיות תובעני, גם במחיר חיי לוחמי צה"ל וגם בשאלות תכנון המערכה להמשך.

יותר משבועיים פועלות אוגדות פיקוד הצפון על אדמת לבנון בכפרים סמוכי הגבול. ההישגים במשימת טיהור הכפרים מרשימים. הממצאים בכל אחד מהכפרים מצדיקים בעליל את היגיון הפעולה ואת חיוניותה לביטחון החיים ביישובי הגליל הישראליים בעתיד.

הכפרים התגלו כמרחב מבוצר, רווי תחמושת ואמצעי לחימה, נתמך לכל אורכו במנהרות וחדרי שהייה תת־קרקעיים. המערכים הוכנו ביסודיות במהלך השנים שחלפו מאז מלחמת לבנון השנייה כדי לשמש קו זינוק למתקפת פתע של כוחות רדואן לכיבוש מרחב הגליל ויישוביו.

להתמקדות פעולת צה"ל בכפרים הקרובים לקו הגבול יש היגיון מבצעי שנובע מתכנון שהותאם באופן ייחודי לנסיבות שהתפתחו במהלך שנת הלחימה האחרונה. מדובר במהלך תמרון אחר במהותו מזה שהפעיל צה"ל מדרום לליטני בקיץ 2006. התמרון ב־2006, כמו במלחמת לבנון הראשונה ב־1982, היה תמרון קלאסי בחתירה מהירה לעומק דרום לבנון, לשליטה על שטחים שולטים וחיוניים. ההבדל ביחס למהלך הנוכחי טמון בכך שבמלחמות לבנון הקודמות, חיזבאללה לא החזיק עדיין את איום התקפת הפתע מקו כפרי הגבול.

לוחמי צה"ל במלחמת לבנון השנייה, 2006,צילום: אי.פי

במלחמה הזו, אילו צה"ל היה מתייצב במהירות על גדות הליטני ללא טיפול שיטתי בשלילת תשתית ההכנות בקדמת הגבול, עם הנסיגה חזרה לגבול הבינ"ל במסגרת הסדר כזה או אחר, כוחות רדואן היו יכולים לשוב בקלות יחסית אל איום מתקפת הפתע מתוך הכפרים.

בהיבט זה, הטיהור השיטתי והשמדת התשתיות המושגת ביסודיות מטר אחר מטר על ידי חטיבות צה"ל בכל רצועת כפרי הגבול הוא פעולה שאין חיונית ממנה לעיצוב משטר הביטחון בגבול לבנון לעתיד. כוחות חיזבאללה שהבינו את היגיון פעולת צה"ל נסוגו ברובם לקו צפוני יותר, ובמקביל, באמצעות מטענים וירי נ"ט משטחים מצפון, מבקשים לגבות מחיר מחיילי צה"ל.

ההישגים ביחס למשימה מובהקים והכוחות מופעלים בתיאום גם עם הכוח האווירי בשליטה יעילה של מפקדת פצ"ן. אולם בהתייחסות להשגת המטרה הפשוטה שהוגדרה על ידי הממשלה - "השבת התושבים לבתיהם בבטחה" - הדרך עדיין ארוכה. בהפקת לקחי מלחמת לבנון השנייה, כוחות חיזבאללה נפרסו בכל עומק לבנון עד צפון בקעת הלבנון. כפי שלמדנו בשבועיים האחרונים במטחי הרקטות לגליל ולחיפה, חיזבאללה כארגון צבאי עוד רחוק מהכרעה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו