חיסול נסראללה - פוטנציאל לתפנית אסטרטגית

יד אדם לא הייתה מצליחה לתכנן מראש את ההתרחשות הכמעט בו-זמנית של נאום נתניהו באו"ם והמהלומה האווירית המוצלחת לחיסול נסראללה.

הסנכרון בין שני האירועים יצר לפעולת צה"ל שובל מיתולוגי. אלמלא התקיפה המוצלחת בדחייה בביירות, עיתוני פתיחת השבוע היו מתמקדים ככל הנראה בניתוח הנאום באו"ם. אבל בינתיים התרחשה תפנית נועזת במלחמה עם חיזבאללה שעדין קשה להעריך ולאמוד את מלוא משמעותה.

זה לא היה עוד סיכול ממוקד, כמוהו ביצעה ישראל לפחות כמה מאות בעשורים האחרונים. מה שמייחד את הפעולה בדאחייה בערב שבת, הוא ההקשר בו התרחשה. בתוך מלחמה מתמשכת, לאחר כמעט שנה של ירי חיזבאללה לכל מרחב צפון הארץ. מעל לכל, היה זה סיכול ממוקד שהצטרף לרצף מהלומות ישראליות שהחל במהלומת הביפרים ב-17 בספטמבר, ונמשך בסיכול איברהים עקיל וחבורת הפיקוד של כוח רדואן ביום שישי לפני שבוע.

בשונה מחיסולים בעבר - גם כאלה שבוצעו בעיצומם של מבצעים - החיסול ביום שישי לא רק יצר הישג מצטבר של עריפת כמעט כל שדרת הפיקוד העליון של חיזבאללה, אלא גם בעצם ההתמקדות בנסראללה הודגש המסר שישראל עצמה עברה תפנית בניהול המלחמה והיא מוכנה לחצות גם קווים אדומים מובהקים.

מנוף לחץ

בתוך מהומת תקיפת האש האווירית הישראלית, נעקרו מבתיהם ונעו צפונה כחצי מיליון פליטים שיעים. כך נוצר מנוף לחץ רב עוצמה להכריח את איראן ומה שנותר מהנהגת חיזבאללה, לחשוב מחדש על המשך המלחמה.

פליטות המונית מוכרת בעולם כחלק ממחיריה הטבעיים של תופעת המלחמה. פעמים רבות היא מנוצלת על ידי הצדדים הלוחמים כסוג של נשק אסטרטגי בניהול המלחמה. תופעה זו כמנוף לחץ, בוודאי ניתנת לניצול בידי ישראל. עבור חיזבאללה כארגון עדתי עממי, תופעה זו קשה שבעתיים.

בהשראת תורת המלחמה של מאו צה טונג שנלמדה היטב בחיזבאללה, הוצבה זיקה הכרחית בין פעילי הטרור לבין משפחות העדה. הכרחיות הזיקה הזו מוצתה בתורת מאו באמירה: "המלחמה המהפכנית היא מלחמתם של ההמונים, אין לנהלה אלא בהפעלת ההמונים ובהסתמכות עליהם". מדובר בעיקרון שמתקפת האש הישראלית הצליחה לערער.

יש שמחה לאיד

כאשר משפחות העדה מבכות את גורלן הרחק מביתן ההרוס, לקראת החורף הלבנוני, הפליטות מעוררת כעס עד כדי אי אמון בתכלית המלחמה של חיזבאללה. גם בסוריה, בין אנשי האופוזיציה שסבלו במלחמת האזרחים את אכזריות הלחימה של חיזבאללה, יש שמחה לאיד ואף יותר מזה. איש דת סוני, מוכר בקרב חוגים סלפיים מתומכי אל קאעידה, קרא לאנשי אל קאעידה באידליב למצות את ההזדמנות לשעת נקם בחיזבאללה.

ההנהגה בטהרן בוודאי קשובה לרעשי הטלטלה הגדולה בלבנון ומחשבת את צעדיה. ההחלטות האיראניות תהיינה תלויות בהערכת מכלול השינויים ויש לשער כי ההנהגה תהיה קשובה במיוחד לעמדת הממשל האמריקני, ובהתאם למידת הגיבוי והתמיכה שיינתנו לישראל על סף התדרדרות למלחמה אזורית.

בשלב זה ראוי לברך על התקיפות הישראליות המוצלחות, אולם בגודל הטלטלה הנראית כתזוזת יבשות. קשה לחזות את צעדיה הבאים של המלחמה שעלולה להימשך לתוך השנה החדשה.