הכטב"מים הם האתגר: כיצד חיזבאללה מצליח לחדור את מערכת ההגנה הישראלית

ב־7 באפריל 2011 נרשם יירוט מבצעי מוצלח ראשון של מערכת כיפת ברזל, כשיירטה רקטת גראד שנורתה מרצועת עזה. מאז, במבצעים עמוד ענן וצוק איתן, המערכת הוכיחה יעילות יוצאת דופן ויירטה כ־86% מהשיגורים לעבר ישראל. הצלחה זו העניקה לישראל לא רק הישג צבאי־טקטי, אלא גם יתרון אסטרטגי, שחררה אותה מאימת ריבוי הקורבנות האזרחיים והפגיעות הקשות ברכוש, והעניקה לה מרחב תמרון מדיני גדול בהרבה מאשר בעבר.

כיפת ברזל היא חלק מתפיסת ההגנה הרב־שכבתית נגד טילים של ישראל. היא ממוקמת בקומה התחתונה ומיועדת ליירט רקטות וטילים לטווח קצר, וגם פצמ"רים וכטב"מים, אם כי ביעילות פחותה. מעליה נמצאת מערכת "קלע דוד" נגד טילים לטווח בינוני וארוך, ובקומה העליונה - מערכות חץ 2 ו־3 נגד טילים בליסטיים. יחד הן מעניקות לישראל מעטפת הגנה ייחודית בעולם, עד כדי כך שמדינות רבות מתעניינות ואף מצטיידות בהן.

אז כיצד, למרות כל זאת, חיזבאללה מצליח לחדור את מערכת ההגנה הישראלית עם כטב"מים ולפגוע באתרים אסטרטגיים, ואף לגבות קורבנות בנפש? טל ענבר, עמית מחקר בכיר בארגון Missile Defense Advocacy Alliance, מסביר שבמערכת הביטחון לא מופתעים מכך: "הבעיה מתחילה בטופוגרפיה. פני השטח בלבנון הם הרריים, להבדיל מהמישור שבו שוכנת עזה. הם מחורצים בהרים ובגיאיות ומקשים מאוד איתור של כלי טיס, שטסים נמוך ומנצלים את התוואי כדי להסתתר בתוכו".

ענבר מוסיף: "לרבים מהכטב"מים יש 'חתימה' נמוכה, המאתגרת את זיהויים במכ"ם. בעיה נוספת היא של הזמנים: גם אם מזהים אותם - מרחק המעוף קצר, המהירות נמוכה וחלון היירוט צר מאוד".

הכטב"מים מגיעים מלבנון כבר כ־20 שנה, מאז מלחמת לבנון השנייה. בתחילה הם הגיעו בעיקר לצורכי צילום ומודיעין, כמו איסוף המודיעין על אסדת הגז ב־2022. אך כעת בולטים הכלים החמושים: מל"טים מתאבדים, כמו זה שפגע בבלון התצפית "טל שמיים" במאי השנה. ההערכה היא שבידי חיזבאללה יש אלפי מל"טים מסוגים שונים - חלקם מיובאים מסין ובעיקר מאיראן, כמו דגמי שאהד 131 ו־136, וחלקם מייצור עצמי.

כבר באוקטובר 2022 הזהיר הפרשן רון בן ישי מפני האיום הגובר של כטב"מים איראניים, בעקבות השימוש של רוסיה בהם באוקראינה. הוא צפה שישראל תצטרך להתמודד עם יכולות איראניות משופרות - תחזית שהתממשה במלואה.

האיראנים השקיעו רבות בפיתוח כטב"מים, ומספקים אותם לחיזבאללה, לרוסיה, לחות'ים ולמיליציות בעיראק. ענבר מזהיר מפני מתקפה אפשרית של אלפי כטב"מים על מטרות ישראליות. ב־7 באוקטובר ראינו את האיום המשמעותי של רחפנים, כשחמאס השתמש בהם כדי לפגוע במצלמות התצפית שעל הגדר.

פתרונות מוצעים כוללים החזרת תותח הנ"מ M61 וולקן לשירות. לתותח בעל ששת הקנים יש קצב אש גבוה - 6,000 פגזים של 20 מ"מ בדקה. פתרון נוסף הוא פיתוח מערכת הלייזר "מגן אור" של רפאל, המתבססת על לייזר חשמלי. עם זאת, מומחים מעריכים שגם מערכות חדשות אלו יהוו רק שכבת הגנה משלימה.

לסיכום, ענבר אומר: "אין לנו עדיין מערכת שהיא גיים־צ'יינג'ר. ההצלחה שלנו תגיע מהמערכות ומתפיסת הפעלה מדויקת".