ממחשכי עזה לקבר ישראל: במערכת הביטחון מזהירים - העסקה לא תביא לשחרור כל החטופים

במבצע מיוחד של שב"כ וצה"ל חולצה שלשום בלילה גופתו של לוחם צה"ל, שנהרג באכזריות בטבח 7 באוקטובר. גופתו נמצאה קבורה בדרום הרצועה, ולא במנהרה תת־קרקעית.

המודיעין בנוגע למקום קבורתו הגיע לאחר עבודת מודיעין מאומצת וחקירות שבויים שהובילו שב"כ ואמ"ן, בשיתוף פעולה הדוק עם המפקדה בראשות אלוף (מיל') ניצן אלון. לאור המודיעין שהתקבל כוחות מיוחדים של צה"ל מאוגדה 162 יחד עם שב"כ איתרו את הגופה בפעולה משותפת עם חטיבת הנח"ל וחטיבה 401. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: "הלילה השיבו כוחותינו ארצה את גופתו של חלל צה"ל, ששמו לא הותר לפרסום. הלוחם נפל בקרב גבורה ב־7 באוקטובר עת הגן על יישובי עוטף עזה. לב העם כולו דואב על האובדן הנורא. רעייתי שרה ואני מוסרים את תנחומינו מעומק ליבנו לבני משפחתו. אני מבקש להודות ללוחמים ולמפקדים האמיצים של השב"כ ושל צה"ל על פעולתם החשובה. מדינת ישראל תמשיך לעשות כל מאמץ כדי להשיב ארצה את כל חטופינו, החיים והחללים כאחד".

לחם ליד ניר עוז

החלל שגופתו הוחזרה לחם ב־7 באוקטובר בין הקיבוצים נירים וניר עוז. הוא וחבריו נלחמו באומץ, אך ההמונים גברו עליהם והם נרצחו באכזריות. עם השבת גופתו, נותרו ברצועת עזה 107 חטופים, מתוכם 35 שנקבע מותם, ועוד כמה שיש חשד כבד כי אינם עוד בין החיים.

איתור והשבת גופתו של הלוחם, כמו גם מציאתו הכמעט מקרית של פרחאן אלקאדי שלשום במנהרה בדרום רצועת עזה, התאפשרו רק הודות לפעילות צה"ל בשטח, לחתירה למגע, לסריקות, ולחקר השבויים שנתפסים תוך כדי הפעילות בגזרות השונות.

השבת גופתו של הלוחם היא הוכחה נוספת לכך שמערכת הביטחון הישראלית לא חוסכת מאמצים גם באיתור גופות של חטופים. אין ספק כי החזרת גופות חטופים, ובוודאי חטופים חיים היא התוצאה המועדפת מבחינת ישראל, והלוואי שניתן היה להשיב כך את כל החטופים. אלא שאין עוררין על כך שלא ניתן יהיה להשיב ארצה עוד 107 חטופים בדרך הזו, ורק נזכיר כי בכ־11 חודשי המלחמה הצליחה ישראל להשיב ארצה בכוח הזרוע שמונה חטופים בלבד, ולמעלה מ־20 גופות של חטופים שהוסתרו על ידי חמאס. 

מאמצים לעסקה בדוחא

במערכת הביטחון מבינים כי הזמן דוחק, וכדי להציל את עשרות החטופים שעדיין בחיים, נמקים במנהרות חמאס, חייבים ללכת על עסקה. אתמול יצאה משלחת דרגי עבודה מהמוסד, צה"ל והשב"כ לדוחא, לאחר התייעצויות שקיימה בישראל עם שובה מקהיר. בדוחא הייתה המשלחת הישראלית אמורה להיפגש עם נציגי מצרים, קטאר וארה"ב במטרה לנסות ולגשר על הפערים בין הצדדים.

נכון לרגע זה, הפערים העיקריים הם בין הצדדים נוגעים לציר פילדלפי ולציר נצרים, כאשר חמאס ומצרים דורשים נסיגה מוחלטת מהציר, נתניהו מוכן להתפשר על רידוד כוחות ומסרב לסגת לחלוטין מהציר, ואילו מערכת הביטחון הישראלית סבורה שאפשר לסגת מפילדלפי לתקופת זמן מוגבלת כדי לצאת לדרך עם עסקת חטופים, גם אם יתבצע רק שלב א' בעסקה, קרי שחרור הנשים, הילדים, המבוגרים ואלו שמצבם מוגדר הומניטארי, מבלי שישראל משאירה לעצמה קלפי מיקוח משמעותיים לטובת שחרור הגברים הצעירים ובעיקר החיילים.

סוגיית שחרור האסירים הכבדים, נדחקה משום מה יחסית הצידה, והדיון בין הצדדים כעת נוגע על מספר השמות שישראל תוכל להטיל וטו על שחרורם. העובדה שלפחות שניים מהמחבלים ששוחררו בעסקת החטופים הקודמת (שקרסה ב־1 בדצמבר) חזרו לטרור מוזכרת רק בשולי החדשות, ובעיניי המצדדים בעסקה לא מדובר בשיקול, שכן מערכת הביטחון צריכה לדעת להתמודד עם המחבלים הללו בעתיד, בשונה מהאופן שבו התמודדה עם משוחררי עסקת גלעד שליט, וביניהם הארכי־מחבל יחיא סינוואר.

מנופי לחץ לשחרור חיילים

גם בכירי מערכת הביטחון, ביניהם שר הביטחון יואב גלנט, סבורים כי הסיכויים שהגברים הצעירים, ביניהם חבריו של החלל שגופתו הושבה אתמול, ישוחררו במסגרת העסקה הנוכחית (אם תצא לפועל), אינם גבוהים.

לגישת בכירי המערכת, לאחר שחרור הארכי־מחבלים בשלב א' של העסקה, מנופי הלחץ לשחרור הגברים הצעירים והחיילים יהיו בעיקר חזרה עתידית של צה"ל ללחימה ברצועת עזה. וזאת למרות ש־11 חודשים לאחר 7 באוקטובר, כשצה"ל פעל בחודשים האחרונים ברובה המוחלט של רצועת עזה, חמאס עדיין מתעקש ואינו ממהר להסכים לדרישות הישראליות במשא ומתן.