הניסיון לנתח ולפרש את יוזמת חידוש המשא ומתן לשחרור החטופים ולהפסקת אש הוא כמעט בלתי אפשרי, בהתחשב בגורם שממנו מנסים לחלץ את החטופים. יש ראש כנופיה שהצליח לחטוף כ־240 אזרחי ישראל, ועכשיו נותרו בידיו כמה עשרות, מספרם לא ידוע בוודאות, ואותו ראש כנופיה מצליח לחולל משבר גלובלי.
הוא לא שולט בשטח, הארגון שלו מפורק ומושמד ברובו, ובכל זאת - מדינות כמו ארה"ב, מצרים וקטאר בונות סביב אותו ארכי־פושע, יחיא סינוואר, פסגה מדינית שלא התקיימה אפילו במסגרת הפסקת האש במלחמת יום כיפור.
בין כל הפרטים ששום דבר לא מוסכם עליהם, האייטם החדש שנכנס כבר נראה כלקוח מסאטירה: איראן תיענה ללחצים ולא תתקוף את ישראל, ובתמורה ישראל תפסיק את הלחימה בעזה ותיסוג מציר פילדלפי. הדבר היחיד שאפשר ללמוד מההתכתשויות המדיניות של השבוע האחרון, הוא שהמתיחות מול איראן וחיזבאללה בקשר לתוקפנות שהן מתכננות נגד ישראל יוצרת ממד גלובלי למלחמת עזה.
וכאן מתחיל הדמיון בין החתירה העכשווית להפסקת אש בעזה לבין מה שקרה בימים האחרונים של מלחמת יום כיפור ב־1973. גם אז, בשלושת הימים האחרונים של המלחמה קיבלה המתיחות המלחמתית ממד של סף עימות גרעיני בין שתי המעצמות, ארה"ב ובריה"מ. המתיחות הסתיימה בהפסקת האש השנייה של 24 באוקטובר.
במקרה שלנו מול חמאס, כמו מצרים בשעתו - ופחות ממנה סוריה - חמאס רוצה הפסקת אש כדי לעצור את צה"ל המאיים להשמידו. יחיא סינוואר רוצה תקווה להמשך קיום ארגונו. ומצרים, קטאר ועכשיו גם ארה"ב בגלוי דואגות לשרידות חמאס. חמאס זה אותו ארגון טרור שהוציא את מתקפת ה"איינזצ־נוחבה" ב־7 באוקטובר. את יחס הממשל האמריקני לרה"מ נתניהו ולממשלתו ניתן להבין מהחרם ומהבוז ששידרה מועמדת המפלגה לנשיאות, קמלה האריס, כשסירבה למלא את תפקידה כיו"ר הסנאט בנאום ראש הממשלה בקונגרס.
לישראל יש אינטרס עליון לשחרר את החטופים שנשארו בידי סינוואר וארגון הטרור שלו. אם נהיה כנים, אפשר להתפשר על "הניצחון המוחלט" יותר מאשר על ציר פילדלפי ועל בידוק הפליטים החוזרים לצפון הרצועה. זה הרגע שבו ישראל נדרשת לעשות את חשבונה: מהם מרכיבי הביטחון הלאומי המהותיים לקראת המשך המאבק בשנים הקרובות. חוסנה של ישראל לא תלוי רק בסידורים טכנו־ביטחוניים, אלא בעיקר בבניין כוח צבאי נכון ורוח לחימה וחוסן לאומי. ישראל צריכה להבטיח שהפסקת אש לא תעניק חסינות לפעילות טרור בעזה.
מאז כינון הממשלה הנוכחית האמריקנים פועלים לדה־לגיטימציה שלה, והם לא חדלים מכך גם לאורך המלחמה. שום סיוע ביטחוני לא יכסה על זה. זה מתכון ודאי להמשך תכנוני תוקפנות נגד ישראל. לכן, כשתושג הפסקת אש, חייבת להיות הבנה מצד האמריקנים שישראל תוכל לפעול באופן חופשי לצורך מרדף בעזה וחיסול בסיסי טרור, ברגע שתמצא לנכון. זאת, ברוח ההסכם משנת 2004 בין הנשיא דאז ג'ורג' וו. בוש לראש הממשלה המנוח אריק שרון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2024/05/15/06/whatsapp-israelhayom-m-150-.gif)