לאן מובילים החיסולים בשטח האויב - הסלמה או הסדרה אזורית?

רציחתם של 12 הילדים בשבתכתוצאה מפגיעת רקטה במג'דל שמס היתה נקודת מפנה בזירה הצפונית.

בפעם הראשונה מאז 7 באוקטובר אנו ניצבים בפני צומת הכרעה ותפנית אסטרטגית: מלחמה או הסדרה. המשך ההתשה לא יוכל להמשיך להתקיים אחרי חיסולם של רמטכ"ל חיזבאללה בביירות ומנהיג חמאס הנייה בטהרן. טבעם של אירועים מסוג זה הוא שהם אינם מאפשרים להחזיר את הגלגל לאחור.

האירוע במג'דל שמס אילץ את ישראל לשבור את המשוואות ולהגיב באופן שיפר את האיזון הבלתי כתוב ששני הצדדים עיצבו בעזרת טילים ומילים בעשרת החודשים האחרונים. בבחירתהיעד לחיסול - מספר 2 בחיזבאללה- ובמיקומו (ביירות), וכך גם בחיסול הנייה בטהרן, יש משום האיזון העדין שבתוך המשולש: ערכיות היעד, הימנעות ממלחמה, העברת מסר ברור של שינוי המשוואות.

כשישראל החליטה על אופי התגובה, חיסולו של הנייה אינו חלק מהתגובה לטבח במג'דל שמס, אלא חלק מסגירת החשבון עם הנהגת חמאס שאחראית לאירועי 7 באוקטובר. צימוד החיסולים משרת את התכלית הכללית. ישראל החליטה גם מה היא לא רוצה, וזה לגרור את האזור למלחמה.

כאן אפשר למצוא סימטרייה ברורה מאוד בין התגובה הישראלית לליל התקיפה האיראנית - אז הותקף מכ"ם סוללת הגנה אווירית אשר מגינה על אחד ממתקני הגרעין באיראן - לבין החיסול בלב ביירות של מספר 2 בחיזבאללה. בשני המקרים היתה המטרה ממוקדת בלב שטח האויב, סימטרייה שמעבירה מסר שלא נמדד במשקל החימושים ובמספר ההרוגים.

עדיין מוקדם להגדיר אם החיסולים השיגו את כל מטרתם - שכן המטרה אינה רק להגיב. בפעולה מסוג זה רוצים וצריכים להשפיע ולשנות את התנהגותו של הצד השני, או לכל הפחות לייצר תנאים שיאפשרו את שינוי המציאות. תגובת חיזבאללה המתואמת עם איראן תעצב במידה רבה את המשך פני המערכה.

הידרדרות למלחמה יכולה לקרות בפגיעה מדויקת בנכס משמעותי, בירי לכיוון מרכז הארץ או בעקבות תוצאה טרגית חריגה אחרת. תגובה מוגבלת יכולה להביא הזדמנות לסיום המלחמה ולהסדרה בצפון. לשם כך נדרשת מנהיגות שתגדיר אסטרטגיה רב־זירתית בראייה ארוכת טווח.

תגובת חזיבאללה בוא תבוא, וכל האפשרויות פתוחות - כולל החות'ים, המיליציות בעיראק או איראן עצמה. להגנה האווירית תפקיד כפול וחשוב במציאות הנוכחית. מלבד סיכול ויירוט כל איום אפשרי - עליה לאפשר למקבלי ההחלטות לדבוק באותה אסטרטגיה, מבלי שיאולצו לתגובה בגלל פגיעות בנפש או בתשתיות קריטיות.

דווקא בימים אלו עלינו לזכור כי פעולות טקטיות, מוצלחות ככל שיהיו, עלולות לרדת לטמיון ללא תכלית אסטרטגית שתדע לנצל ולמקסם אותן. ייתכן שיצרנו שעת כושר לתפנית אסטרטגית עד כדי הסדרה אזורית, ובראשה מתווה לשחרור החטופים וחיזוק הקואליציה האזורית בראשות ארה"ב.

תת־אלוף (מיל') צביקה חיימוביץ' היה מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום הוא יועץ אסטרטגי